כמעט שבעים שנה עברו מאז אותה ישיבת ממשלה, בה טבע דוד בן-גוריון, אז שר הביטחון בממשלת משה שרת, את מטבע הלשון "או"ם שמום", במהלך דיון ביטחוני שערכו ואשר קדם לו הטיעון שבלי החלטת האו"ם לא הייתה קמה מדינת ישראל.
כמה מפתיע, אם תתהו, שאותה ישיבת ממשלה שנערכה בשלהי מרץ 1955, עסקה בהצעה לכבוש את רצועת עזה מידי מצרים (ששלטה שם באותה תקופה) בעקבות ריבוי פיגועי הטרור של חוליות הפדאיון הפלסטיני, החמאס של שנות ה-50 אם תרצו.
רעיון זה עלה בעקבות סדרה של התקפות טרור מצד מסתננים שחדרו לישראל מכיוון רצועת עזה, כאשר הדבר זעזע את המדינה ובעקבות כך העלה בן גוריון הצעה ליזום פעולה צבאית נרחבת, במטרה לכבוש את רצועת עזה מידי המצרים. רעיון שנתקל בהתנגדות מצד ראש הממשלה שרת ובסופו של דבר נדחה בהצבעת ממשלה.
מאז השתנו דברים ברצועת עזה. ישראל כבשה במלחמת ששת הימים את הרצועה, הקימה את יישובי גוש קטיף – ועד להסכמי אוסלו שלטה ברצועה שליטה מלאה. לאחר מכן השליטה הועברה לרשות הפלסטינית והריבונות נותרה בידי שלטון צבאי של צה"ל, עד לנסיגה סופית של כוחות צה"ל ב-2005 לאחר השלמת תוכנית ההתנתקות וסגירת הגבול עם ישראל, כאשר מאז הלכה והתבססה המפלצת ששמה חמאס.
בתוך כל התהליך הזה דבר אחד ודאי לא השתנה. מזכ"לים הלכו והתחלפו, אך היחס של האו"ם לישראל לא השתנה. עם פרוץ המערכה הקשה ולאחר הטבח הנוראי ביישובי עוטף עזה, באו"ם שתקו ולא גינו את מעשי הנאציזם של החמאס ורק לאחר שיגור כושל שפגע בבית חולים בתוך רצועת עזה, מיהר המזכ"ל ומועצת הביטחון של הארגון, שהתכנסה בעקבות כך, לגנות את ישראל.
כך גם בנאום שנשא ביום שלישי השבוע במועצת האו"ם, אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, כי "חשוב להכיר שהתקפות חמאס לא התרחשו בוואקום. הפלסטינים היו נתונים לכיבוש חונק, אדמתם נתפסה על-ידי ההתנחלויות, בתיהם נהרסו, החלומות הפוליטיים שלהם נעלמו. זה לא מצדיק את ההתקפות נגדם, אבל ההתקפות לא יכולות להצדיק עונש קולקטיבי נגד העם הפלסטיני. כל הצדדים צריכים לממש התחייבויותיהם לפי החוק ההומניטרי".
אולי כדאי לסכם זאת, בעוד אמירה המיוחסת לראש הממשלה המנוח דוד בן גוריו נגד הקהילה הבינלאומית, לאחר שורת החלטות שהתקבלו בוועידה שנערכה בעיר אנדונג שבאינדונזיה ומטרתן הייתה בידודה של ישראל בעולם, כאשר בתגובה אמר: "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים!".
אין הרבה מה לצפות. לפחות שלא יפריעו. או"ם שמום.כמעט שבעים שנה עברו מאז אותה ישיבת ממשלה, בה טבע דוד בן-גוריון, אז שר הביטחון בממשלת משה שרת, את מטבע הלשון "או"ם שמום", במהלך דיון ביטחוני שערכו ואשר קדם לו הטיעון שבלי החלטת האו"ם לא הייתה קמה מדינת ישראל.
כמה מפתיע, אם תתהו, שאותה ישיבת ממשלה שנערכה בשלהי מרץ 1955, עסקה בהצעה לכבוש את רצועת עזה מידי מצרים (ששלטה שם באותה תקופה) בעקבות ריבוי פיגועי הטרור של חוליות הפדאיון הפלסטיני, החמאס של שנות ה-50 אם תרצו.
רעיון זה עלה בעקבות סדרה של התקפות טרור מצד מסתננים שחדרו לישראל מכיוון רצועת עזה, כאשר הדבר זעזע את המדינה ובעקבות כך העלה בן גוריון הצעה ליזום פעולה צבאית נרחבת, במטרה לכבוש את רצועת עזה מידי המצרים. רעיון שנתקל בהתנגדות מצד ראש הממשלה שרת ובסופו של דבר נדחה בהצבעת ממשלה.
מאז השתנו דברים ברצועת עזה. ישראל כבשה במלחמת ששת הימים את הרצועה, הקימה את יישובי גוש קטיף – ועד להסכמי אוסלו שלטה ברצועה שליטה מלאה. לאחר מכן השליטה הועברה לרשות הפלסטינית והריבונות נותרה בידי שלטון צבאי של צה"ל, עד לנסיגה סופית של כוחות צה"ל ב-2005 לאחר השלמת תוכנית ההתנתקות וסגירת הגבול עם ישראל, כאשר מאז הלכה והתבססה המפלצת ששמה חמאס.
בתוך כל התהליך הזה דבר אחד ודאי לא השתנה. מזכ"לים הלכו והתחלפו, אך היחס של האו"ם לישראל לא השתנה. עם פרוץ המערכה הקשה ולאחר הטבח הנוראי ביישובי עוטף עזה, באו"ם שתקו ולא גינו את מעשי הנאציזם של החמאס ורק לאחר שיגור כושל שפגע בבית חולים בתוך רצועת עזה, מיהר המזכ"ל ומועצת הביטחון של הארגון, שהתכנסה בעקבות כך, לגנות את ישראל.
כך גם בנאום שנשא ביום שלישי השבוע במועצת האו"ם, אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, כי "חשוב להכיר שהתקפות חמאס לא התרחשו בוואקום. הפלסטינים היו נתונים לכיבוש חונק, אדמתם נתפסה על-ידי ההתנחלויות, בתיהם נהרסו, החלומות הפוליטיים שלהם נעלמו. זה לא מצדיק את ההתקפות נגדם, אבל ההתקפות לא יכולות להצדיק עונש קולקטיבי נגד העם הפלסטיני. כל הצדדים צריכים לממש התחייבויותיהם לפי החוק ההומניטרי".
אולי כדאי לסכם זאת, בעוד אמירה המיוחסת לראש הממשלה המנוח דוד בן גוריו נגד הקהילה הבינלאומית, לאחר שורת החלטות שהתקבלו בוועידה שנערכה בעיר אנדונג שבאינדונזיה ומטרתן הייתה בידודה של ישראל בעולם, כאשר בתגובה אמר: "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים!".
אין הרבה מה לצפות. לפחות שלא יפריעו. או"ם שמום.
