קבינט הקונספציה / רועי ויזאן עם פרשנות פוליטית בצל המלחמה

כשהחלה מלחמת חרבות ברזל נתניהו הציב יעד שגם הנשיא ביידן היה שותף לו, והוא שהלחימה בעזה לא תזלוג לחזיתות נוספות.

ולא מדובר רק בחזית הצפונית שמבעבעת כבר חודשיים, אלא בחזית באיו"ש המבעבעת לא פחות ונתניהו חושש ממנה מאוד.

השבוע דנו בקבינט החברתי כלכלי בשני נושאים בוערים: 1.הכנסת פועלים מאיו"ש, 2.העברת כספים לרש"פ, והשרים הצביעו כמעט פה אחד נגד ההצעה.

שר האוצר סמוטריץ שעומד בראש הקבינט יצא שמח וטוב לב מהדיון שבו חלק מהשרים אף נזפו בנציגי המל"ל ונציגי רוה"מ שתמכו בהצעה השנויה במחלוקת,

סמוטריץ קיוה שגם בקבינט המדיני ביטחוני יהיה רוב דומה נגד ההצעה, ואחרי שנתניהו הבין שאין לו את הרוב הדרוש, הוא נמנע מלהעלות את זה להצבעה, סלע המחלוקת הוא האם לאשר הכנסת פועלים מעבר למכסה שכבר שאושרה (5000) פועלים שנכנסים למטרות חיוניות כמו מפעלי מזון וציוד רפואי, רוב השרים יצאו נגד הגדלת המכסה, ונתניהו וראשי מערכת הביטחון בעדה.

מצד אחד, השרים סבורים שאסור להיות שבוי בקונספציה של לפני ה7 לאוקטובר, מה שהיה הוא לא מה שיהיה, ולא מסכנים את ההתיישבות ביהודה ושומרון בגלל רצון להרגיע ולפרנס את השכנים האויבים באיו"ש שגרועים לא פחות מהשכנים האויבים בעזה, ולדעה הזו שותפים ראשי הערים והמועצות באיו"ש.

הסכנה הטמונה בהכנסת הפלסטינים בעת מלחמה היא גדולה ומוחשית, הם מוסתים מהתקשורת הערבית והרשתות החברתיות ששטופות בהסתה נגד אזרחי ישראל בכלל ואזרחי איו"ש בפרט.

הממשלה חייבת במקביל לדאוג לחלופה בעובדים זרים כדי שענף הבניה לא יתמוטט, ובכך לסיים את הסאגה הנפיצה.

ומצד שני נתניהו וראשי מערכת הביטחון סבורים שגם בעת הזו חייבים להכניס ולהגדיל את כמות הפועלים המשוועים לעבודה, וכל יום שזה מתעכב גורם לחבית חומר נפץ שיכולה להתפוצץ בכל רגע נתון, והדבר האחרון שנתניהו רוצה זה חזית נוספת ומסוכנת באיו"ש על כל המשתמע מזה.

סביר להניח שנתניהו הנחוש לסיים את הסאגה הזאת יצליח יחד עם היועץ והמשקיף הבכיר בקבינט דרעי לשכנע את שרי הליכוד לשנות את דעתם, נתניהו לא בונה על השרים בן גביר וסמוטריץ שישתכנעו, במקרה שלהם גם דרעי הקוסם לא יעזור לו, הסיכוי שדרעי יכניס את איוט לממשלה גדול יותר מהסיכוי שיצליח לשכנע את בן גביר וסמוטריץ לתמוך בזה.

וכמו שהם לא יצביעו בעד הזרמת הכספים לרש"פ, שגם הענין הזה עלה בקבינט וירד מאותה הסיבה, הם לא יצביעו בענין הכנסת הפועלים מאיו"ש.

נתניהו יכול להתנחם בעובדה שלפחות הפגישה עם המילארדר אילון מאסק הניבה תוצאות ובהודעה שהוציא, מאסק חזר בו מהחלטתו לפני חודש לחבר את העזתים לרשת הלווין סטארלינק שבבעלותו, והוא לא יאפשר את זה מהחשש שזה ישמש למטרות טרור.

נתניהו קיווה שגם משיחתו 'הקשה' עם הנשיא פוטין, שנמשכה קרוב לשעה, הוא יצליח לשנות משהו אצל הרודן הרוסי, אבל התברר לנתניהו שפוטין סך הכל רצה לוודא שהמלחמה בעזה תהיה לפי חוקי המלחמה הבינלאומי.

נתניהו מחד הודה לפוטין על מאמציו לשחרור החטופים הישראלים ממוצא רוסי, ומאידך הביע מורת רוח על תמיכתו החד משמעית של פוטין בחמאס ובשותפות שלו עם איראן, פוטין שמעניין אותו חוקי המלחמה כמו שמעניין אותו חוקי הרפורמה, מעיז ללא בושה להטיף לישראל אחרי שרצח מליונים בצ'צ'ניה, באוקראינה ובסוריה השכנה.

חשוב לציין, יותר משפוטין בעד חמאס הוא נגד ארה"ב, וישראל משלמת את המחיר.

מאז המלחמה באוקראינה והתמיכה החד משמעית של ארה"ב בזלנסקי, פוטין עושה כל דבר שיפגע בארה"ב, והכל כשר מבחינתו להשגת היעד, וכל עוד ישראל צמודה לארה"ב חזק, פוטין מתרחק ומבחינתו בצורה הכי קיצונית המתבטאת בתמיכה ברורה בציר הרשע.

זה התחיל בזה שהוא מסרב להכיר בחמאס כארגון טרור, ממשיך בביקור משלחת חמאס בראשות מוסא אבו מרזוק במוסקבה, ומסיים באירוח מפנק של נשיא איראן ראיסי בקרמלין.

כמחווה לתמיכתו בארגון הרצחני, החמאס שחרר חטופים ישראלים ממוצא רוסי ללא קשר לעסקה עם ישראל.

למרות השריטה של הדיקטטור הרוסי, נתניהו לא מנתק קשר, שהרי בסופו של דבר מדובר במעצמה והוא מתייחס אליה בזהירות המתבקשת, אך באותה נשימה לא מהסס להביע את מורת רוחו בידיעה שזה נכנס מצד אחד ויוצא מהצד השני, נתניהו מייחל שלמרות המתיחות בין המדינות, הקשר ההדוק עם הנשיא פוטין יחזור להיות כמו שהיה בימים יפים יותר.

רועי ויזאן, יועץ ופרשן פוליטי. לתגובות: [email protected]