ביטול לא סביר / רועי ויזאן

צמצום עילת הסבירות היה אחד הסעיפים הפחות משמעותיים בסדרה שיריב לוין תיכנן להעביר, וגם זה עבר לבסוף ריכוך בתקווה שזה יעמוד במבחן בג"ץ, אבל התקווה הזאת נגוזה השבוע, וגם הצימוק שנשאר מהרפורמה המשפטית נפסל, והדובדבן שבקצפת, שלראשונה בג"ץ פסל חוק יסוד, הדבר המטריד בפסיקה הוא ששנים עשר מתוך חמשה עשר שופטים סבורים שיש בסמכותם לבטל חוקי יסוד, זר פרחים למתעניינים, ניתן לשלוח לאדריכל הרפורמה יריב לוין ולסגנו שמחה רוטמן.

זה לא סוד שלוין כבר יותר משני עשורים מתעסק בנושא המשפטי וחלם על הרגע להגשים את חזונו ולשנות את השיטה האקטביסיטית שהשתלטה על בית המשפט העליון, לוין רוצה, בצדק, לשנות את השיטה שאהרון ברק הנחיל, הוא רואה מול עיניו את ההשתלטות של היועצים המשפטיים בכל נושא שהפכה את השרים לעציצים, הוא ראה שהכל שפיט בעיני בג"ץ, וכבר ב2011 הציע לשנות את הוועדה לבחירת שופטים והמשיך ב2013 לקדם חוקים יחד עם איילת שקד לצמצום כוחו של בית המשפט העליון, וכעבור שישה ימים בלבד מכניסתו ללשכה בצאלח א-דין, לוין יצא בקול רעש גדול במסיבת עיתונאים והציג את חזונו בידיעה ברורה שקואלציה שלמה מאחוריו ושאין שום גורם מפריע למהלך, אילו היה יודע שאחד הגורמים המרכזיים לקריסת חזונו הוא נתניהו, אזי לא היה מתמנה לשר המשפטים ובטח שלא היה מנסה להילחם בבג"ץ.

במקום שלוין יפעל בשקט ובתבונה ויוביל את הרפורמה צעד אחר צעד מהקל אל הכבד, כי הרי לקואליציה יש רוב ברור להעבירה במשך ארבע שנים, הוא העדיף לצאת במסיבת עיתונאים ראוותנית שמצד אחד הולידה את הרפורמה ומהצד השני המיתה אותה בטרם עת, וכל הסעיפים שחלם לממש קורסים מול עיניו, מהליבה שהיא שינוי הוועדה לבחירת שופטים ועד צמצום עילת הסבירות, לוין צריך ללמוד מהדיל השמרני של איילת שקד, שכשרת משפטים הצליחה לרקום דיל מחד עם לשכת עורכי הדין ולשמור מאידך על שיתוף פעולה מלא עם הנשיאה, וכך הביאה לרוב הדרוש לבחירת שופטים והצליחה למנות ארבעה שופטים שמרניים מתוך שישה ולגוון את הדעות במגדל השן.

שקד הצליחה להכניס גיוון לבג"ץ בלי מחאות אלימות ובלי השבתת המדינה, ורשמה לעצמה הישג פוליטי אישי, לוין לעומת זאת, חשב שיוכל לשנות את השיטה בכוח הזרוע והעדיף שתי ציפורים על העץ במקום אחת על היד, וגילה לתדהמתו שהשיטה הזאת לא עובדת, בטח כשמדובר בממשלת ימין מלא מלא והומוגניותה היא חולשתה.

בדרך הזאת לוין הצליח לעורר את השמאל מתרדמת עמוקה שפתאום הבין שממשלת הימין על מלא לוקחת לו את השמנת שנהנה ממנה שנים, והדליק להם על הדרך את אחת ההסתות הגדולות שהמדינה ידעה נגד מחנה הימין בכלל והציבור החרדי בפרט.

לאחר הדרמה המשפטית, ובהינתן העובדה שאנחנו במלחמה, לכנסת יש שתי אופציות, או לחוקק את החוק בהסכמה רחבה, או לוותר על החוק, סביר להניח שהיא תבחר באופציה השניה והסיבה ברורה, ובניגוד לשופטי בג"ץ שהתנהלו בחוסר אחריות ולא התאפקו, חברי הכנסת יחכו בסבלנות עד לאחר המלחמה ויעשו בקרת נזקים.

בהחלטתו השבוע, בית המשפט העליון הכריז שהרשות השופטת היא דה פקטו גם המחוקקת וגם המבצעת, ובעצם התיר לפרסום שהרפורמה ז"ל נפלה בטרם עת, 'לתפארת הדמוקרטיה'.

נתניהו מצידו נהנה שהפוקוס עבר ממנו לרפורמה של לוין, אם בעבר הוא רטן על ההתעסקות בזה חדשים לבקרים, היום הוא מייחל לכך, העיקר שלא יתעסקו בכשלים של ניהול המלחמה.

רועי ויזאן, יועץ ופרשן פוליטי. לתגובות: [email protected]