ועכשיו: התשלום! / עו”ד נתן רוזנבלט

כל פובליציסט רגיל לקבל מחמאות לצד ביקורת, זה חלק מהתפקיד. אבל את הטובה מכולן קבלתי בשבת קודש במירון (חלאקה לנכד ב”ה, המברך יתברך). ניגש אליי אברך המזהה אותי לפי התמונה, ומסיח לפי תומו: בחודשים האחרונים קראתי את כל מאמריך בעניין הבחירות, לפני ואחרי. אלפי מילים ואיני מצליח להבין מהי ההשקפה הפרטית שלך והיכן אתה משתייך. אין מחמאה גדולה מזו לדעתי. עניתי לו שהאג’נדה היחידה היא דיור, ובזה אין כל הבדל בין העדות והחוגים. לעשות כרצון איש ואיש.

כל אחד יודע שבמסעדה אפשר לאכול ולהזמין מה שרוצים, אך אין ארוחות חינם. בסיום הארוחה מוגש החשבון וחייבים לשלמו עם תשר בצד. כך גם במערכת הבחירות האחרונה, כל המפלגות – כולן, כל אחת במקומה איפה שהיא ניצחה – הזמינו אצלינו הציבור את ההצבעה והעבודה, הבטיחו לשלם. קיבלו את הסעודה בדיוק לפי ההזמנה, בחלק מהמקומות היו גם שתי ארוחות, וכעת הגיע הזמן לשלם. נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי.

לפני שמישהו מוציא פשקוויל נגד המערכת והיא מפטרת אותי, ברצוני להבהיר: אנחנו לא הצבענו בשביל טובת הנאה כלשהי, גם כי אצלינו זה מצווה ומצווה לא מוכרים בכסף, וגם כי אנו לא ממש מאמינים בהבטחות הללו. יצאנו להצביע כי מרנן ורבנן אמרו לנו, איש איש לפי הוראת רבו שליט”א. וגם אם היו שמים חתול כולנו היינו מצביעים בעדו. כי כן ציווה המלך.

אך מצופה מהם הכרת הטוב. כן כן, הנציג שלכם בעירייה הוא לא תמיד בעל חסד עצום שכולם חייבים לו. לפחות לגבי חלקם מדובר בסופו של דבר בפרנוסה: סגן ראש עיר מרוויח בממוצע (ברוטו) קרוב לארבעים אלף ₪ לחודש, ואילו ראש עיר מרוויח בסביבות השישים אלף! איני מכיר שום שכיר במגזר שמרוויח כך, וגם עצמאיים רחוקים מזה בדרך כלל. אז שיעבדו קצת בשביל זה. חלק מהם אגב לא עושים כלום בשביל התקציב הענק הזה, לא כולל לשכה ומזכירות, שמגיע ישירות מהארנונה שלכם, לא נעים לאכול לחם חינם. הכסף נתון לך והעם לעשות.

עכשיו, שהבנו שהבאנו להם פרנסה יפה, וחלקנו שילם על כך מחיר נורא בסכסוכים מיותרים, יקל עלינו לדרוש מהם להצדיק את המשכורת ולעשות משהו למענה. אנו נתמקד באתגרים בתחום הדיור, למרות שזה רק חלק מהעבודה. קטן אך הכי חשוב, משום שאם אתה מסדר לאברך הנחה בארנונה, חסכת לו אלפיים ש”ח מקסימום, אך אם סידרת לו דירה לילד זה יותר מכל הארנונה שהוא עשוי לשלם כל ימי חייו. ויתן המלך את בית.

נתחיל עם העיר החרדית הגדולה והעתידית שזכינו בה שוב, והפעם ללא שותפים שאינם משלנו. בית שמש אמורה ויכולה לאכלס בתוך עשור וחצי ארבעים אלף משפחות. כלומר, היא תהיה במהירות הגדולה שבערים החרדיות. והעיר צהלה ושמחה. האתגרים העומדים בפני ראש העיר וסגניו הם רבים, ונדבר רק על שניים מהם:

הראשון קשור למסע הבחירות, אשר התנהל כידוע תחת הכותרת של לשמור על החרדים ברמה ה’. כעת הזמן לשלם, ולדאוג אכן לחרדים שם. ולדאוג להם זה לא רק לבית כנסת ליד הבית, זה גם עליזה בסוף ימיה בעירייה הבינה, אלא לדאוג שהשכונה לא תחולן בכח. אם מתכננים שם בניינים גבוהים מידי וללא סוכות, או אפילו עם חניות תת קרקעיות ושאר דברים שאינם מתאימים לציבור שלנו, זה מגרש בפועל את הציבור שלנו משם. אין שום סיבה וציפייה שפרנסי העיר ידאגו שהמקום יהיה חרדי, אלא שיתנו לכוחות השוק לעשות את שלהם בהוגנות. אם החילונים יחליטו לא להתמודד בהגרלות שלא יבואו בטענות אחר כך. אבל אם החרדים יחליטו כן להתמודד, אז שיוכלו אכן לגור שם. מאבל ליום טוב.

העניין השני הוא הסכם גג. חודשיים לפני המלחמה הופקדה תכנית לרמה ה’2 ועוד תוכניות רבות שנמצאות ברקע. בעיקר ברמת אברהם המורחבת (זהו, אפשר למחוק את רמתיים ז”ל, עוד יצירה של הגברת שניסתה לומר פן ירבה, ואנו צעקנו בבחירות כן ירבה). סך הכל מדובר בכעשרים אלף דירות לפחות בקדנציה הזו. אמנם מחירים לא זולים, אך בהנחה כי מחציתן (למעט ברמ”א) יכלו להגרלות, הרי שמדובר בכעשרת אלפים דירות לציבור שלנו במחירים ברי השגה. זה אדיר אם יצליחו להביא לכך, זה יאכזב מאוד אם לא. והעיר שושן לא נבוכה.

בקרית גת הניצחון הוא כזה חמצוץ, דהיינו מתוק וחמוץ בו זמנית. ישבתי השבוע בקרית גת עם חלק מצוות ההיגוי של עסקני העיר. המצב לא פשוט, ראש העיר החדש לא לגמרי מחוייב לציבור החרדי למרות שכולו כרובו הצביע עבורו, והסיבוב השני גרם לו להתחייב לכל מיני דברים. הבעיה הגדולה כרגע, היא שיש שתי שכונות חדשות, ובשתיהן זכו גם חרדים רבים וגם אחרים. הדרך הטובה ביותר היא להפריד את הכוחות, וזה האתגר הקשה ביותר לפתחו של ראש העיר החדש. יש להתפלל שיצליח, משום שמדובר כאן ב-5000 דירות זמינות לציבור החרדי (בניכוי ובהנחה שרוב הדירות בכללי ילכו לציבור הכללי). וגם חרבונה זכור לטוב.

העיר הבאה היא טבריה, שם ראש העיר צריך רק לא להרוס את המתוכנן, וגם זה משהו שמצריך הזכרת זכותא דרבי מאיר בעל הנס. משום שהקרקעות נרכשו כבר, המכרזים יצאו או עומדים לצאת, אך ראש העיר שהוא לא דתי, אך נבחר בקולות החרדים, עושה קולות שונים קצת, המעיבים על השמחה שאותו האיש לא נבחר. אשר הניא עצת וכו’.

בקרית מלאכי עוד יותר קשה, שם העירייה היוצאת מתכננת להקים מגדלי ענק בשיפולי שכונת חב”ד (ובצמוד לקהילה הליטאית הקטנה, אין לי הסבר מדוע הקהילה לא מונה היום 300 משפחות: המקום היחיד בקו הירוק ובמרכז שיש דירות בפחות ממיליון, ויש גם ישיבה ענקית). השבוע ייצגתי את וועד השכונה (אגב, הריכוז החב”די הגדול ביותר, עובר את הכפר) בוועדה המחוזית בבאר שבע, על מנת להתנגד לתוכנית העלולה להחריב את צביון השכונה שהרבי כה עמל עליה. ראש העיר החדש-ישן ישב גם הוא בוועדה ושתק כמעט כל הזמן. נתפלל שבזכות רבי חיים ויטאל (ראש העיר הוא גבאי קברו הקדוש) תינצל העיר. שמחה וששון ליהודים.

בעמנואל ואלעד הבעיה הפוכה: כבר יצאו וכבר הגרילו כמויות אדירות של דירות (ביחס לקיים: אלף בעמנואל וששת אלפים באלעד, פי שניים מהבנוי, גם ברכסים יש אתגר כזה, אך לא באותו יחס). מדובר באתגר אדיר לראש עיר שמתבקש להכפיל את עירו בתוך קדנציה אחת. אך הם לא שוקטים: השבוע ישבתי ביחד עם ראש מועצת עמנואל בביתו של אחד מגדולי ישראל הליטאיים, על מנת להרחיב את הקהילה הליטאית בעיר, הלוואי ויצליחו.

בשאר מדינות המלך מה עשו.

יש עוד הרבה מקומות, ואין עוד הרבה מקום לטור. אז נקפוץ ישירות לגליל, אל העיר האהובה צפת. גם בגלל הרעננות וגם בשל העובדה שכאן האפשרות כמעט היחידה למאסה קריטית של דירות זולות. משלוח מנות איש לרעהו ומתנות.

לצערי חוויתי השבת חוויה שאיני מאחל לאיש: נאלצתי לנסוע בעיצומו של שבת קודש באמבולנס (אבא לא חש בטוב, למי שמודאג) לבי”ח זיו בצפת (ברוך השם הכל בסדר, ובזכות שליח חב”ד הרב ינון לאנג היה עוד יותר בסדר). על הנסים ועל הנפלאות.

למרות הטראומה בנסיעה הקצרה, הנהג שניסה להרגיעני (והצליח, תודה אחמד) הסב את תשומת ליבי לעובדה מדהימה: לכל אורך הדרך ממירון לצפת ובתוך צפת לכיוון בית החולים, לא ראינו אפילו רכב אחד (!) נוסע. אמנם היה זה בשעה שפחות נוסעים אך עדיין, זה אומר משהו לגבי האופי של עיר הקודש צפת. ורבים מעמי הארץ מתייהדים.

וכאן האתגר של ראש העיר החדש: הבטחת הבחירות שלו הייתה לממש את הסכם הגג עם 5,000 דירות, ואם נוסיף עליהן את האלפיים של רייך, יש לנו כאן אפשרות ריאלית של 7,000 דירות בצפת (לא רק לחרדים, כל אחד יוכל לרכוש), וכל זה בקדנציה אחת! לרשותו עומד צוות של רוב חברי המועצה, עם אש בעיניים לעשות משהו עם הניצחון. מה שאלתך עוד ותעש.

עכשיו גם שעת כושר נדירה, כאשר גם שרי השיכון, הפנים והדתות, שהם החשובים ביותר, הם שלנו. וגם שר האוצר הוא לא נגדנו. זה לא יימשך הרבה זמן, ויפה שעת אחת קודם.

אם יתממשו מחצית מהבטחות הבחירות, ניתן לקבוע כי בקדנציה הזו עשויות להיבנות, בערים המדוברות בלבד (לא כולל כסיף וכו’) קרוב לשלוש ריבוא דירות, רובן במחירים זולים. ליהודים תהיה אורה ושמחה ולא יקר.