חזק ואמץ / המחשבות של עו"ד נתן רוזנבלט בדרך לכיפל חארס

אתמול לפנות בוקר הייתה לי את הזכות הנפלאה, בין אלפים רבים שוויתרו על שנת הלילה, להתפלל על ציונו הק' של הנביא הקדוש יהושע בן נון. הציון, כמו גם ציוניהם של נון אביו וכלב בן יפונה, נמצא בכפר הפלסטיני כיפל חארס ("תמנת חרס" בלשון הפסוק) בשומרון. משתדלים מידי שנה להגיע אך השנה היא שנה מיוחדת והתובנות שונות.

בשל המצב המורכב בלתי ניתן להגיע עד הציון עם הרכב. הליכה של קילומטרים לפנות בוקר בסמטאות כפר עוין, מביאה למחשבות על הכפר הקדוש, ארץ הקודש, והקשר ביניהם למצב הנוכחי.

אנו עדים מאז תחילת המלחמה להפגנות רבות בכל רחבי העולם נגדנו. השאלה הנזעקת היא כיצד דווקא הסטודנטים המערביים, מעדיפים לתמוך בפראי האדם העזתיים, אל מול הנרצחים והחטופים?

ברור שזה אנטישמיות (כולל אוטו-אנטשמיות המגיעה מיהודים מתבוללים), אך עמדה כה רדיקלית וסתורה פנימית, חייבת להיות גם מנומקת מוסרית. מה הם אומרים לעצמם, אל מול הידיעה והתיעודים משמחת תורה?

ניסיתי לברר זאת, כולל באנגלית במקור, עד ששמעתי את ההסבר הפשוט ביותר: למערכות המדינה יש מסבירנים מעולים ביותר. הם מראים את הזוועות של בארי, מציגים את ניצולי כפר עזה, ומביאים לשידורים את משפחות שבויי ניר עוז.

דבר אחד אינם מסבירים לעולם: למה אנחנו בכלל כאן? מדוע הזכות של היהודים לגור באופקים בביטחה, גוברת על זכותם של הפליטים הפלסטיניים בירדן לחזור לבתים בהם התגוררו עד תש"ח? איך קורה שהפלסטינאים נדרשים לשלם את המחיר על שואה שהתרחשה במרחק אלפי ק"מ מכאן? ובקיצור, כפי שצפה רש"י בתחילת התורה: "אם יאמרו הגויים ליסטים אתם שכבשתם".

בלתי ניתן להסביר את העובדה שאנחנו שולטים על עם אחר, מבלי לצטט שוב ושוב את דבר השם ליהושע, כבר בתחילת התנ"ך, בו מאמינים רוב באי עולם (בשינויים למניעת גניזה): "אתה תנחיל את הארץ הזאת לעם הזה".

כל גוי, כולל מוסלמי, יודע ומאמין, כי היהודים הם בניו של הקב"ה ולו הארץ ומלואה. ברצותו נטלה מהם ונתנה לנו, בחטאינו הגלה אותנו, וברחמיו החזירנו לאחר שנות אלפיים. כאן, בתמנת חרס, ובכל עיר וכפר עתיק, נקבע לנצח, כי הארץ הזו שלנו היא, ושלנו בלבד. כל אחד יכול לגור בה, ויקבל את מלוא הזכויות בשוויון, אך רק לאחר שהוא יודע ומודה בכך.

הצעתי למקבלי ההחלטות, להתקין שלט בכניסה לכל יישוב ביו"ש, עם השם המקורי ומה שידוע לנו על החיים היהודיים בו בעבר. זו התשובה העיקרית והניצחת לכל אויבינו, הגלויים והנסתרים.

אך המסבירנים לא משתמשים עם כך, לא בגלל החשש שזה לא יתקבל, אלא משום שלנבואה האמורה לשוכן המקום הקדוש הזה, יש המשך: "רק, חזק ואמץ… לשמור על התורה אשר ציווך משה עבדי…והגית בו יום ולילה", וכן בהמשך.

ברור שהמסבירנים לא רוצים לצטט את הנבואה ואת התורה, משום שאז יישאלו את השאלה הפשוטה: הרי כתוב שם תנאי מפורש וחד משמעי, כי הארץ שלכם רק בתנאי שתשמרו על התורה?

על השאלה הזו אנחנו, הציבור היהודי המקורי, נותנים את התשובה. בנינו ההוגים בתורה יומם ולילה, הם הסיבה להיותנו כעם בארץ. ואנחנו השומרים על התורה "לבלתי סור ממנה ימין או שמאל" כלשון הנבואה, אנחנו המצדיקים את קיומנו כאן, מאז ולתמיד, רק: חזק ואמץ.