'הנודניק מהכולל': יום שכולו פשלה פרק ב' / משה לוי עם סיפור בהמשכים

עם סיום הסטאז' השני בשטיפה של 'פליטת הפה' שלי. יצאתי מהבית אל עבר התחנה, כשהגעתי, התיישבתי על הספסל באפיסת כוחות. התוצאה: מסתבר שאיש מתוק בחר להשאיר על הספסל את המסטיק המושלם שסיים את תפקידו התוצאה: שיבה הביתה, החלפת מכנסיים תוך כדי שמיעת הסבר מהאישה על הקושי העצום בהורדת המוצר מבגדים.

יצאתי שוב לראות שהאוטובוס עבר ויש לי עוד עשרים וחמש דקות בלבד עד האוטובוס הבא, ולגלות שלתחנה הצטרף השכן הנחמד מההלוואה שתיאר לי כמה שאנשים שלא מחזירים הלוואה בזמן הם חסרי התחשבות… "לא אתה, חלילה! אבל השאר…" התוצאה: עזיבת התחנה ברגליים כושלות אל עבר ביתו של אחד ממכריי לגשש את סיכויי להלוואה…

עליתי אל ביתו של המכר, הוא התעניין למה אני צריך, והאם אני אחזיר בזמן? עניתי לו שסתם אני רוצה שהחשבון יראה יותר טוב כי הבנק… ושבטח אני אחזיר בזמן "יש לך ספק?" הפלאפון שלי צלצל. 'השכן מההלוואה'. עניתי ואמרתי "שנייה". ההוא כנראה לא שמע את שאמרתי, וצעק בפומית לאוזניי המכר המשתומם "אתה לא חייב להחזיר את ההלוואה השנייה! התכוונתי רק לרמוז שזה לא לעניין שאתה לא מחזיר בזמן!" התוצאה: הלוואה לא הייתה…

חזרתי לתחנה, השכן חייך אליי "אני שמח שחזרת! לא רציתי חלילה שיהיה ביטול תיירה!" העברתי את פקודה לפי לעשות איזשהו חיוך. נאדה, לא עבד. עליתי לאוטובוס, שתי תחנות אחריי עלה מבקר. הוצאתי אחר כבוד את הרב קו ושמתי על מכשירו. התוצאה: צעקות אימה "אתה צוחק עליי? אתה לא דומה לתמונה! ובכלל לא הגיוני שאתה נוער!" השם יודע מה הרב קו של אחי בן שמונה עשה אצלי בכיס.

הגעתי לכולל מרוט מכל הצרות שעברתי. התפללתי שהראש כולל לא הגיע, זה לא האיחור הראשון שלי החודש… הוא עמד בפתח. הסמקתי כולי. הוא ביקש ממני את הפלאפון לשיחה. התוצאה: הפלאפון הוחזר לי מיידית. מסתבר שהוא רצה להתקשר לפלאפון שלו שהוא שכח בבית, ומשום מה הוא לא נהנה לראות שהוא רשום אצלי בתור 'הנודניק מהכולל'.

יום שכולו פשלה. פרק א' / סיפור בהמשכים קורע מצחוק ממשה לוי