לתקן את המעונות – עכשיו / דעה

אתמול בישיבת הממשלה עלה הנושא של המעונות לאברכים, על מנת להבין את הסיפור נחזור על תקציר הפרקים הקודמים לטובת מי שנחת הרגע מהמאדים:

החוק במדינת ישראל מחייב את המדינה לממן את המעונות עבור ילדיה של כל אשה עובדת, בתנאים מסויימים, חלק מהתנאים כרוכים גם בעבודתו (או אי עבודתו) של אבי הבן, משכך החליטה כבוד היועמ"שית, כי אם האב רחמנא ליצלן לא מקשיב לקול בג"ץ שהורה לו להתגייס, גם בנו בן השנה לא זכאי לשהות במעון בסבסוד המדינה.

העוולה זועקת עד השמיים, שהרי לא מדובר כאן במשהו שהאב מקבל אלא בנו ואולי גם אם הילד, שבלעדי כך לא תוכל לצאת לעבוד, ייתכן שהאב מרוויח בעקיפין אך הוא לא הנהנה הישיר, הניסיון להעניש את האישה והתינוק על מעשי האב נראה יותר כמו ניסיון סחיטה באיומים כלפי האברך מאשר "בעיה חוקית".

עוזר היועמ"שית, מתוק כמו לימון, מסור לאג'נדה התקשורתית, גלגל עיניים בתמימות כלפי השרים החרדים, וטען כי אין אפשרות להמשיך לממן לפי החוק הנוכחי, השרים ניסו להתווכח איתו אך הוא בשלו, וכולם יודעים מה יפסוק בג"ץ כאשר הנושא יגיע לפתחו, חבל על האגרה של פתיחת התיק.

אך נעזוב לרגע את הדווקנות והדקדקנות המשפטית, ונפנה לשרים החרדים וחברי הכנסת הנכבדים, אל מול טענת האי חוקיות של המשך התמיכה:

יש בעיה עם התקנות? תחליפו את התקנות!

וכאן המקום להסביר למי שאינו בקי בעניינים:

החוקים שאנחנו מכירים, מחולקים לשתי קטגוריות עיקריות: יש את החוקים של הכנסת, מה שנקרא "חקיקה ראשית" את אלו אפשר לשנות רק באמצעות הצבעה בכנסת וזה מסובך לפעמים, הגם שבמקרה הנוכחי נראה שגם מצדדי הגיוס יסכימו כי אין לקשור בין שירות האב למעון התינוק.

ואולם יש את התקנות, אלו החוקים שמפרשים את החוק, והם ניתנים לשינוי בחתימה אחת של השר, במקרה שלנו שר העבודה.

והשר הזה הוא חרדי, הרב יואב בן צור מש"ס, יהודי תלמיד חכם וירא שמיים.

כל מה שצריך זה שהרב בן צור יחתום חתימה אחת קטנה על תקנה חדשה, אשר תקבע בפירוש כי כל אם תינוק זכאי למעון, בלי קשר לשאלת הגיוס או אי הגיוס של אביו.

זהו, חתימה אחת ונגמר הסיפור.

גם אם יש משהו שמצריך גם את החתימה של שר נוסף, כגון שר האוצר, אפשר גם את זה בקלות. ואפילו אם תטען היועמ"שית שחלק מכך הוא בחוק ההסדרים, גם את זה ניתן לתקן, אם רק רוצים.

במקום זה אנחנו מתקשקשים עם צעקות ונאומים, וסופגים כישלונות במקום הישגים.