הרפורמה בלשכת עוה"ד – בנחישות ורגישות / דעה

אתמול סערה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, על סדר היום: תיקון לחוק לשכת עוה"ד ולפיו שר המשפטים יקבע את גובה ויעד דמי החבר בלשכה.

על מנת להסביר את הדברים אתן את הרקע: כל עו"ד משלם קרוב ל-1500 ₪ לשנה ללשכה בתמורה לחברותו בה, זה לא נשמע הרבה אך תעשו חשבון כמה זה כפול כחמישים אלף עורכי דין, הכסף הזה משמש את הלשכה לכל צרכיה ומוסדותיה, כולל פעילויות שונות וימי עיון עבור החברים, יש ללשכה עוד מקורות תקציביים רבים, בקיצור יש כאן הרבה מאוד כסף וזה דבר חיובי בעיקרון.

הבעיה היא שהלשכה הפכה להיות סניף של המערכת המשפטית וזה טבעי: עורכי דין צריכים למצוא חן בעיני השופטים שהרי בסופו של דבר התיקים שלנו בידיים שלהם, אך זה עיוות הצדק משום שזה גורם ללשכת עורכי הדין לפעול כנגד דעת חלק מהחברים וכנגד רוב העם, כמו למשל במקרה של הרפורמה המשפטית.

הלשכה מימנה – לפי פרסומים זרים – הפגנות ופעולות מחאה כנגד הממשלה, וראשיה מופיעים בעצרות התמיכה בחטופים שכולם יודעים כי הן בפועל עצרות מחאה – לגיטימיות – נגד הממשלה.

וזה לא צודק, משום שעורכי דין רבים מאוד, נמצאים כמוני בצד השני של המתרס הפוליטי, ואין כל הצדקה כי הלשכה תשתמש עם היוקרה והכספים שאנחנו נותנים לה, על מנת לפעול כנגד ההשקפה שלנו.

וזו מטרת הצעת החוק של ח"כ מילביצקי מהליכוד, מטרה ראויה מאוד: לפקח על הכספים ועל הפעילות הפוליטית של לשכת עורכי הדין, שלא תהפוך לפוליטית מידי, יפה עושה יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הפועל כבר עשורים בעניין, שהוא מקדם את החוק על אפם וחמתם של ראשי הלשכה, שאגב לגיטימי לחלוטין שיש להם דעות שונות כבני אדם פרטיים וזו זכותם המלאה להשמיעם, אך לא בשם הלשכה.

מצד שני, שומה עליו להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים, גם אם אכן דרוש התיקון ואין ספק שהוא דרוש, יש לפעול בנחישות אך גם ברגישות, שלא לפגוע בעצמאות הלשכה ובפעילויותיה החיוביות, אלא לפקח רק על הניטרליות שלה.