כמו רבבות אלפי ישראל, עליתי אתמול על ציונו של הרה"ק רבי גדליה משה מזוועהיל לרגל יומא דהילולא, ציונו הקדוש בשכונת שיך' באדר הירושלמית נודע כמקום שפועלים שם ישועות למי שמתפלל בו בה"ב ברציפות על עניין אחד.
מדהים לראות בכל ימי שני וחמישי, קיץ וחורף שרב וברד, כיצד אלפים (!) מגיעים לאורך כל היממה, אין רגע אחד דל מקהל גדול של מתפללים מכל הסוגים והחוגים, מתינוקות שנישבו שמקבלים מהרב ירט כיפת נייר ועד צדיקי עולם כמו הגר"נ נוסבוים שלא מפסיד בה"ב אחד, עד שעם הזמן נוצרה סוג של קהילת בה"ב במקום.
ויש שכר להגעתם: כבה"בניק וותיק יכולני להעיד על ניסים מחוץ לגדר הטבע והסטטיסטיקה שראיתי וחוויתי במו עצמי, איני יודע מה מקור הסגולה אך תכל'ס היא עובדת.
ניסיתי לברר אצל גיסי ר"י דייטש משב"ק אדמו"רי זוועהיל מה הזכות של הצדיק הזה יותר מכל הצדיקים, קבלתי תשובות על אהבת ישראל נדירה ביותר שהייתה לו אז ושהוא פועל בזכותה גם היום.
כך למשל הסיפור הידוע משהותו בסיביר, יום שבת היה והמפקד הציע לו לחתום על בקשת שחרור – פיקוח נפש דאורייתא לכל הדעות, הרבי סרב, יהודי נוסף שהיה שם וראה את סירוב הרבי הודיע כי גם הוא מבכר להישאר בסיביר על פני חילול שבת.
הרבי פנה אל המפקד וביקש את העט בידיים רועדות, תוך שהוא מדגיש שעל עצמו הוא מוכן להחמיר אך למען הזולת הוא יעשה הכל. הגוי המגושם לא הצליח להבין את ה"פלגינן" והודיע להם שכאן זה לא בית משוגעים ושמחר בבוקר שניהם מרוחקים עם הרכבת הראשונה.
אך לעניות דעתי ייתכן שההסבר עמוק יותר והוא נעוץ בהיסטוריה של שנת תש"ח-תש"י:
בארץ ישראל קם העם היהודי והכריז על הקמת מדינה שכל כולה מרידה במלכות שמיים, באותה תקופה הוחלט כי הגבעה הזו, בלב פלטרין של מלך עיר הקודש והמקדש, ייבנו שני בנייני ענק שעד היום הם פוצעים בכל יום את התורה הקדושה ונוטריה: מצד אחד – הכנסת ובמרחק של דקת הליכה – ביהמ"ש העליון.
אלא שהקב"ה הקדים תרופה למכה, ועם פטירת הצדיק הוטמן בהשגחה בדיוק בין שני אבות הטומאה אלו, כמשה רבינו שנקבר מול בית פעור, זה לעומת זה.
ומאז, כל שני וחמישי, מגיעים אלפי יהודים מקוריים ומכריזים כלפי שמיא ועלמא: אין לנו חלק באלו אלא בך, ירושלים האמיתית איננה שייכת למטמאיה אלא למקדשיה, האלפים המתפללים במקום מוכיחים זאת.
וכאשר מגלים את מלכותו בעולם נעשים נסים לכלל ולפרט.
האט גיפועל'ט אלעס גוטס.





















העיקר שבסוף כל הכתבות קשורות או לבית המשפט או לדיור (ועכשיו זה הזמן של ירוחם)..וואוווו אתה אלוף
מאמר מיוחד במינו! יישר כח!
אין על רוזנבלט בעולם!!