הפסקת אש פנימית / דעה

ההודעה על הפסקת אש קרובה היא בשורה טובה באופן כללי, אש זה דבר רע והעדרו הוא תמיד טוב יותר, למרות ההישגים המצוינים מהמלחמה – עדיפה תמיד ההפוגה ממנה.

הפרטים המדויקים אינם ידועים וגם פחות רלוונטיים, ההרתעה היא דבר חשוב אך החיים עצמם חשובים יותר, אין מה לעשות כך הוא דרכו של עולם, לעיתים צריך לקבל החלטות קשות ולא פופולריות.

הצהרתו של ראש הממשלה הייתה קצת פופוליסטית ולא שיקפה את הרצון הישראלי האמיתי אשר חפץ בהישמדם עדי עד, גם לא שמענו שם קריאה לתושבי הצפון לחזור לבתיהם, ימים יגידו אם זה במקרה או בכוונה.

מכמיר לב היה לשמוע את ראשי האופוזיציה, אלו שטענו כל הזמן שנתניהו מושך את המלחמה בכח כדי לעצור את משפטו, ופתאום מתברר כי הוא מפסיק את הלחימה בלבנון, אז הם תוקפים אותו על כך שהוא עוצר את המלחמה.

גנץ נסע לגבול הצפון על מנת להתריע משם על חולשתה של הממשלה במלחמתה בצפון, אותה ממשלה אשר מאז גנץ פרש ממנה הצליחה בחסדי שמיים להביא הצלחות בקנה מידה היסטורי, ממבצע הביפרים לפי פרסומים זרים ועד חיסול כל צמרת החיזבאללה.

ליברמן, שהקים את הממשלה עם מנסור עבאס נזכר לפתע שבעצם הוא ימין יותר מבן גביר וסמוטריץ, לפיד התאפק כנראה מלצחוק כאשר דיבר על הסכם רופס מול לבנון כדי שלא ניזכר בהסכם שהוא נתן לחיזבאללה ים תמורת כלום, שניהם נשמעו ממש פתטיים ומעוררי רחמים כשגמגמו על העדר ניצחון.

אך יש כאן נקודה רגישה, שאי אפשר לדבר עליה רבות אך היא אמת וצריכה להאמר: אנחנו כציבור חרדי אסור שנתבטא בתקשורת הכללית כנגד ההסכם, וזאת מטעמים מובנים, ונקווה שיהיה לח"כנו את האומץ לכך.

ועוד משהו: הפסקת אש ורגיעה צבאית תפחית במעט את מפלס השנאה וההסתה כלפי הציבור החרדי, ותסייע במשהו להפחתת העול מכתפי ילדנו בני הישיבות, הלוואי שהפסקת האש תביא גם להפסקת אש פנימית.