"איזו חנוכיה, יפה, אה?" התפארתי בפני אחי שהתארח אצלי.
"באמת יפה! רק חבל שלא רואים אותה…" ענה לי.
"לא רואים?" נתכעסתי.
"אתה למעלה מעשרים אמה! אולי הבניין ממול…"
"מה פתאום! גם מלמטה רואים! כל מה שאמרו עשרים אמה זה היה אז, כשלא היו בניינים גבוהים".
"לא הבנתי את החילוק. בגלל שהיום יש בניינים, אז מה? אנשים מסתכלים כלפי מעלה?"
"כן! ורואים מצוין, כל הרחוב רואה!"
"נו נו…"
"שנשיר משהו? נו, 'יוונים יוונים נקבצו עליי אזי…' ילדים? בואו, אני אראה לכם את ריקוד הקדאצ'ק'ה של סבא!"
"מה פתאום!" נזעקה אשתי.
"מה הבעיה?" שאלתי.
"לא נעים! רואים אותך מבחוץ!"
"איזה רואים? חחח… מהבניין ממול אולי! מלמטה? אף אחד לא רואה!"
לא יפה שאח שלי צחק!
