ערביי ישראל – השם ישמור / דעה

הפרסום אתמול אודות חשיפת חוליית מחבלים דקה לפני הביצוע, הדאיגה את תושבי ישראל אך הידיעה בהמשך כי מדובר בערבים תושבי ישראל – הדהימה את כולם.

לפי הדיווחים קבוצת צעירים ערביים תושבי קלאנסווה וזמר, שני יישובים היושבים על כביש שש על כל המשמעויות של הדבר הזה, אין צורך לתת להם רעיונות בראש אך כל אחד מבין מה אפשר לעשות בכביש כזה גם בלי גרם אחד של חומר נפץ – והיה להם גם הרבה חומר נפץ.

אם נחבר לזה את הדיווח משלשום לפיו שני אנשי צוות רפואי באוסטרליה הודו שהם גרמו למותם של יהודים, אנחנו מקבלים סיוט כפול לכל אחד מאיתנו שמפקיד את חייו כל יום בידי רופא או רוקח ערבי, אשר איש לא יידע מה הם עשו שם רחמנא ליצלן.

בניגוד לערביי כל החזיתות האחרות כן אי אפשר למנוע נגישות והם יכולים להגיע לכל מקום ולפגע, בחלק מהמקרים – כמו במקרי הרפואה – גם לא נדע זאת לעולם.

החלק השני בדיווח לא פחות מפחיד, בניגוד למחשבה הראשונית כי מדובר במחבלים מיומנים והתארגנות מסודרת, מתברר כי עסקינן בילדים בני 18 על גבול גיל האחריות הפלילית, זה מפחיד משום שהם כבר גדלו לתוך המערכת הישראלית והיינו מצפים מהם להתנהגות שונה.

אך התשובה היא כמובן שטיפת מוח שאנחנו מאפשרים לגורמים זדוניים וקיצוניים להפעיל על צעירי המגזר הערבי, וכאן בהחלט אפשר לפעול: אם כל מואזין יידע שהוא מואזן ואין מחילה אם הוא מדבר על הצורך לפעול כנגד היאהוד זה ייפסק.

אנשים מכובדים במגזר הערבי צריכים להפנים שהם חיים במדינה מסוימת ואינם יכולים להסית לרצח אזרחיה מבלי שישלמו על כך מחיר, אם הם ממש מזדהים עם החמאס בעזה אפשר לארגן להם הסעה בחינם לשם, אך כל זמן שהם כאן עליהם לכבד את המסגרת ולפחות לא לרצות לרצוח אותנו, והשם ישמור עלינו מהם.