שתהיו עמלים בתורה / הרב שמואל עידן על ההשקפה החרדית בנושא הגיוס

אחד הסוגיות הבוערות על סדר היום, זה כבר תקופה ארוכה, הוא מה שמכונה "השוויון בנטל". הצעות עולות ויורדות, ממשלות קמות ומתפרקות, ועדיין נושא זה מעסיק את הציבוריות בישראל. והאמת שיש בידינו נוסח מושלם להצעת חוק שתסדיר עניין זה, אחת ולתמיד: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר והגית בו יומם ולילה". נוסח זה, נכתב לפני כשמונה מאות וחמישים שנה ע"י רבנו הגדול הרמב"ם בחיבורו הגדול (פ"א מהל' ת"ת).

נתבונן קמעא, הרי אמונתנו היא חד משמעית שלימוד תורתנו הקדושה, מגן על עם ישראל, וכנאמר בספר ויקרא, אם בחקותי תלכו (שתהיו עמלים בתורה. רש"י), ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, ונתתי שלום בארץ. גם מאמרי חז"ל בעניין זה ידועים לכל (כמו המאמר במכות (י.), עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה). ואם כן אין ספק לכל המאמין בקדוש ברוך הוא ובתורתו, שכמה שתרבה תורה בישראל, כך ביטחונו של העם היושב בציון יגבר ויתחזק, ואויביו יפלו לפניו. אמור מעתה, על כתפי מי נופל "נטל" ההגנה על העם? על עמלי התורה! ועל כן המלינים על "השתמטות" כביכול, עליהם ליטול את כל עצי היער ואת כל ארזי הלבנון מבין עיניהם.

ולאור כל זאת, האמירות ש"אחרי הטבח הנורא כולם מתגייסים", וכן מסקנות דומות נוספות, הינן טעויות מוחלטות, שרחוקות מהשקפת תורתנו הקדושה, ואדרבה המסקנא היא, שהטבח הנורא, הוא קריאה מאת הקדוש ברוך הוא ש"כולם שבים בתשובה, כולם עוסקים בתורה, וכולם מפשפשים במעשיהם" (על משקל המשפט הנ"ל). מרנין ומשמח לראות צעירים שאף שלא גדלו בבתים שומרי תורה, אכן הגיעו למסקנות אלו, בעקבות המאורעות הקשים, כמו שתיאר זאת בצורה נוגעת אל הלב, אחד הנערים שהחל בהנחת תפילין בבית ספרו, יחד עם חבריו. אשריהם ואשרי חלקם!

והנה לא רק שמתנגדי עולם הישיבות, לא נאלצים להתגונן ולהסביר מדוע חלקם אינם ממלאים חובתם הנ"ל, לעסוק בתורה, וכן לשמור את מצוותיה, אלא יתירה מזאת, מעיזים הם לתקוף ולחרף את אותם אלה שממלאים את חובתם היהודית. זה בהחלט "פטנט" עתיק, שאם אתה הטועה והאשם, אל תתגונן, אלא תתקוף, וזה מה שעושים הם, ולצערנו אי אפשר לומר שלא בהצלחה.

כמה יכאב הלב, שבני התורה אינם זוכים להערכה העצומה המגיעה להם, ולמרבה הכאב, אף הפכו הם לשק החבטות של מערכת המשפט ושל פוליטיקאים שונים (משמאל, ולצערנו אף מימין). אין לתאר את הצער העמוק שחש כל אוהב תורה ועמליה, בראותו את עלבונה של תורה הנורא בדורנו, כאשר כל הציבורים, יהודים ושאינם, זכאים לזכויות אזרחיות, ללא פשפוש במעשיהם ובענייניהם, ורק בני התורה אינם זכאים לזכויות יסוד, והכל בשם הדמוקרטיה, האמת המשפטית והשוויון. וכל הרואה עומד ומשתומם, היכן השוויון, כאשר ציבורים שלמים אחרים מקבלים פטור אוטומטי משירות צבאי (ללא שום הסדרה בחוק)? היכן האמת המשפטית כאשר עוול כזה מתרחש מול עינינו? והיכן הדמוקרטיה?

נתאר לעצמנו, שמשום איזו מניעה משפטית, היה נעצר התקציב עבור לימודי המשפטים בכל מרכזי האקדמיה בארץ, האם הארץ לא היתה רועדת?! האם הדבר לא היה מתוקן תוך מספר ימים?! וכאשר תקציבי עולם התורה מוקפאים כבר חודשים ארוכים, עולם כמנהגו נוהג. זה עלבונה של תורה! נתאר לעצמנו עוד, שסבסוד המעונות לכל עובדות ההייטק בישראל היה מופסק, האם לא היינו רואים שביתות והכרזה על סכסוך עבודה?! האם גם כאן העניין לא היה מגיע לפתרונו תוך מספר ימים?! וכאשר מדובר בנשות אברכים עמלי תורה, שמחזיקים את העולם, גם בזה עולם כמנהגו נוהג (אף שלפי הנשמע נאמרו רעיונות שונים לפתרון הבעיה, אך אין זה מפחית מחומרת העניין ברמה העקרונית שבני תורה אינם זכאים לסיבסוד. חוץ ממה שלא ברור שהרעיונות ישימים עבור כולם). עלבונה של תורה.

.

יש נקודות רבות לגעת בהם בנושא זה, כמו התמיהה והכאב החד על התבטאויות ומעשים של אנשים מתוך חוגים דתיים, שמצטרפים למקהלת מתנגדי הישיבות. וכן האכזבה העמוקה, מהתנהלות חלק ממחנה הימין, שאף שחבים הם את מעמדם והשפעתם לנציגי בני התורה, אינם זועקים על העוול הנורא ועל הפגיעה בכבוד התורה, ואינם פועלים במידה המספקת להסדרת לימוד תורה בארץ ישראל, בלי תנאים, יעדים והגבלות (שזה העניין החשוב ביותר לשותפיהם הנאמנים),  (מבלי להמעיט מהערכתנו הרבה על תמיכתם בעולם התורה וביהדות בעניינים אחרים). ואל אחינו בית ישראל, אוהבי התורה ועמליה בקדושה, נביע את הערכתנו והוקרתנו, ונבקש שלא יאזינו אל הקולות הנשמעים בכלי התקשורת (הפסולים בלאו הכי).

נחתום ונאמר לבני התורה היקרים והמופלאים, תתעלמו נא מרעשי הרקע, תוסיפו בלימוד והתמדה, וזכרו את הבטחת הקדוש ברוך הוא, כי לא תשכח מפי זרעו. עולם התורה יגדל ויפרח, ושום גזירה מרושעת לא תעצור את התפתחותו המדהימה והמבורכת. (ויש להבהיר ברורות שלימוד תורה הוא חובה שהיא זכות עצומה, ללא קשר להגנה על העם, וזוהי מצוה גדולה ואדירה- ותלמוד תורה כנגד כולם. אלא שיש בכוח התורה גם להגן על עם ישראל)

לסיום הדברים נבהיר שאין בכל האמור להוריד מהערכה הגדולה אל חיילי ישראל שמחרפים נפשם עבור הצלת עם ישראל, ונזכיר את לשונו הטהורה של רבנו הגר"ח שמואלביץ בשיחתו בתקופת מלחמת יוה"כ (שיחות מוסר, מהדו' חדשה עמ' תנ"ז): "מאמרם ז"ל (ב"ב י:) דהרוגי לוד אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן. והוא משום שמסרו נפשם בעד ישראל. וכזה אני אומר על אלה שמוסרים נפשם עבור הצלתנו שאין כל העולם יכול לעמוד במחיצתם. והחיוב שיש עלינו להתפלל עליהם הוא בלי גבול, שהרי רק עבור פותח פתח לחברו, אמרו ז"ל (שמו"ר פ"ד) נפשו חייב לו, קל וחומר למי שמוסר נפשו בעדנו החיוב עלינו בלי גבול". וכך גם כעת חובתנו להרבות בתפילה לשלום חיילי ישראל הנמצאים ביבשה באויר ובים, וחלקם אף עמוק בשטח האויב, וממש מסכנים עצמם עבור הצלת ישראל מיד צר. יה"ר שיתן ה' את כל אויבנו הקמים עלינו ניגפים לפניהם, אחד יניס אלף ושניים רבבה, ושונאי ישראל המחבלים חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה.