אתמול בבוקר ניפקו שופטי בג"ץ צו נוסף המבטא את אהדתם הידועה לתורה ולומדיה בפרט ואל הציבור החרדי בכלל.
מדובר בצו על-תנאי (סוג של הוראה לצד השני לענות) בגין העתירות הישנות והמוכרות שהוגשו ומוגשות חדשות לבקרים על ידי אותם רודפי כותרות אשר מוצאים בנו את האובייקט לפרסומם.
"על יסוד עתירה שהובאה לפני בית משפט זה, מצווה בית המשפט כי המשיבים יתייצבו ויתנו טעם מדוע לא יוציאו או יוסיפו להוציא צווי גיוס בעניינם של המועמדים לשירות ביטחון שעליהם נסבות העתירות, בהיקף המתאים לצורכי הצבא כפי שאלה מוצגים מעת לעת על-ידי הגורמים המקצועיים בצבא"
יש כאן לדעתי תקדים מסוכן: לא די בכך ששר הביטחון מחליט מה הצבא צריך אלא רק "הגורמים המקצועיים בצבא" הם אלו שיקבעו, אנחנו יודעים באלו מדינות הצבא נמצא מעל הדרג הנבחר, האם לשם חותר בית המשפט?!
השורה השנייה מפחידה בהרבה ואמורה להדיר שינה מעיני כל אחד מאיתנו, קל וחומר מעיני נציגינו העסוקים כנראה בדברים חשובים יותר:
"ומדוע לא יפעלו לאכיפת הצווים שהוצאו גם על-ידי נקיטת צעדי אכיפה אישיים אפקטיביים כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו בהתאם".
פרשנות: בית המשפט רשאי על פי החוק לפסוק בעצמו הפעלת צעדי אכיפה כאשר מישהו לא מבצע פסק דין, לכולנו זכורה למשל לרעה פרשת עמנואל, כאשר שופט בג"ץ לוי (עם כיפה ענקית) שלח לכלא כחמישים הורים ולא הסכים לשחררם עד לפירוק בית הספר (אגב העתירה גרמה בסוף נזק אדיר דווקא לאלו שכביכול עתרו בשמם – ללמדך מה קורה כשעו"ד חרדי פונה לערכאות נגד חרדים).
שופטי בג"ץ מרמזים כאן בכמה מילים כי אם הם לא יראו אכיפה אפקטיבית שתניח את דעתם, הם פשוט יכולים להתחיל לחייב את המדינה לקנוס כל בחור בגין כל יום של אי גיוס או לחייב את המדינה לעצור בפועל אברכים לכלא ללא הגבלת זמן, נשמע לכם מופרך? תזכרו איפה קראתם על כך לראשונה.
ומכאן לנקודה החמורה ביותר: שימו לב מי חתום על הצו הזה, אמנם מהשופטת ברק-ארז אין לנו ציפיות, אך הרוב הם סולברג ולוין, שני שופטים דתיים מאוד וימנים מאוד ומתנחלים בעצמם (וגם מקצועיים מאוד וישרים מאוד, הדיון כאן הוא אידיאולוגי ולא פרסונלי), סולברג הוא השופט השמרן אשר לוין כל כך רוצה כבר לראות בכס הנשיאות, הוא יגיע לשם בכל מקרה אם לא יבוא המשיח עד שנת תשפ"ח ואז נחטוף את נחת זרועו, אלו עם הכיפות תמיד ידעו להחטיף לנו במקומות הכואבים ביותר.
ללמדך שאמנם העם הישראלי מפולג ומפוצל בענייני משפט ואקטביזם שיפוטי וכל השאר, אך כשזה נוגע אלינו כולם אוהבים אותנו בערך באותה מידה, ותודה לבג"ץ ששלח לנו את התזכורת בשבוע שחל בו יום ההסתה הלאומי ולאחריו יום המוסר הכפול הלאומי.





















הרב רוזנבלט היקר, האם זה היה ממש קריטי לציין את יום הזיכרון כ"יום ההסתה הלאומי"?
יום בו 58,000 משפחות מבכות את גורלן המר ומנסות להתייחד עם זכר יקיריהן, שמטרתם הקדושה, בתור יחידים לפחות, היתה הגנת עם ישראל.
וכי בגלל שבתקשורת הכללית, לרבות זו הדתית-לאומית, מעלים ביום זה את הכפשת החרדים על ראש אבלם, האם בשל כך נשחק גם אנו לידיהם, במעש או באומר?
הלא המשכיל בעת ההיא ידום.
אבל מה לעשות, ורק את התקשורת שומעים בראש כל חוצות, בעוד את כל האחרים לא שומעים כלל וכלל. לא נשמע קולו של איש, כמעט, המגן על בחורי הישיבות, משל למצורעים דמינו, ולעם עמורה היינו. האמנם אין אפילו צדיק אחד בסדום זו?! (=שיובן נכון, המגיב בעקרון צדק, אבל מה לעשות כשהגב אל הקיר והאקדחים שלופים…)
צודק. אלו שנהרגו על קידוש ד' , הנם בשר מבשרינו. אם היו חילונים או שלא קיימו המצות – אינו רלוונטי. אמר הרב הקדוש אריה שכטר זצוק"ל : כל היהודים הנם יהלום קדוש ונוצץ. לעיתים זה מתלכלך מבוץ וקליפות . אך בפנים – נשאר תמיד יהלום.
לכם צריך לכבד זכרם של הנופלים. לקרוא פרקי תהילים כאשר אחרים הולכים לטקסים.
נו..הנבואה מתקיימת בזמן שבן דוד בא קטגוריה בתלמידי חכמים.ירדפו את לומדי התורה..כתובות קי"ב.
כמו גידול סרטני שמתפשט ע"י גרורות שנשלחות לכיוונים שונים והורג את הגוף ע"י הקרסת האיברים החיוניים ביותר, כך גם בג"צ (גימ' המ"ן) הורג את ה"דמוקרטית' לאט-לאט (לוין – תלמד כבר !!!) ע"י הקרסת מוקדי הכח וקבלת ההחלטות המגוונים במדינה וע"י ערעור הסמכויות השילטוניות בדרג הנבחר, עד שלבסוף הכל יתנקז אליו ויהיה "ניזון" ממנו .
יסח ה' את בית הגאים הזה בקרוב, אמן
הרב רוזנבלט, כל הכבוד על האמת הכואבת והנכונה
אני אדם שמתעסק רבות עם הכיפות הסרוגות,
יש להם אידאולוגיה שונה משלנו.
אבל הם קורסים
חלק מאוד גדול מהם משנה זהות ונהיה או חילוני או חרדי או דתל"ש
רובם לא מקפידים כראוי על מצוות בסיסיות
אין באמת אפשרות לאורך זמן לנסות לשמור מצוות כראוי תוך כדי שהם מעורבים עמוק בחברה החילונית מגיל צעיר.
רבותינו ידעו ממה להזהיר אותנו.
והם יגנו בעדנו עד ביאת משיח צדקינו