ההר הוליד עכ-בר / דעה

רק ניזכר היכן היינו לפני שבועיים: עוזרי רה"מ חשודים בשוחד עם פוטנציאל לסיוע לאויב במלחמה – העבירה החמורה ביותר בספר החוקים, בג"ץ בדיון דרמטי בשידור חי 12 שעות על שאלת חוקיות פיטורי רונן בר, תצהירים היסטוריים והכפשות הדדיות על גבול הקונספירציה, ובסוף – כלום.

וחבל, כי היה מעניין לראות כיצד השופטים יכריעו, שכן מדובר בעניין עקרוני של שאלת התערבות הרשויות זו בזו, מחד ברור שיש לראש הממשלה סמכות לפטר את ראש השב"כ ומאידך ברור שיש לבית המשפט סמכות לבדוק האם תהליך קבלת ההחלטה היה כשיר.

זה אמור היה להיות תקדים היסטורי לקראת פיטורים צפויים נוספים כמו היועמ"שית, ופיטורים עוד יותר צפויים בהתחלפות הממשלה כשזה יקרה יום אחד ואז יפטרו את אנשי הימין (הם יעשו את זה מיד ולא ימתינו שלוש שנים), אך אז רגע לפני ההכרעה משך האובייקט עצמו את השטיח וזהו, אין הצגה.

איני נמנה על המאמינים בתאוריית הדיפ סטייט, איני חושב שיש איזה מרתף ששם נפגשים בחשאיות ראשי מערכות פקידותיות ומתכננים יחד את הפלת הממשלה, אך התגובות וההתנהלות סביב הסיפור של רונן בר הוכיחו שכן יש משהו בתאוריה הזו, כל הפקידים מהיועמ"שית שמנהלת את העולם למרות שלא נבחרה מעולם ועד לאנשי התקשורת כולם כולם הגנו אוטומטית על בר שהתברר ככל הנראה כמי שמסר תצהיר כוזב שעלול היה להביא להפיכה שלטונית.

פתאום שכחו לו את הפאשלה הנוראית שעלתה בחיי אלפים ושינתה את כל העולם, כי ברגע שהוא שייך למחנה הנכון – על כל פשעים תכסה שנאה לנתניהו.

כל הפרשה הרעה והמיותרת הזו נובעת מנקודה אחת: החוק הישראלי המפרט את אופן קבלת ההחלטות בוועד בית עד פרטי הפרטים, אינו מזכיר במילה אחת את אופן קבלת ההחלטות בנושאים הקרדינליים אשר המדינה תלויה בהן, אין שום הגדרה של סמכויות היועמ"ש וגבולות הגיזרה של בג"ץ.

הגיע הזמן לעשות סדר חקיקתי במשקלן של הרשויות במקרים של ניגודים, שכן מערכת האיזונים דרושה לקיומה של מדינה דמוקרטית, ולא רק מצד שמאל אלא גם אנחנו רוצים בכך, לאיש מאתנו אין חשק לתת את מלוא הכח לאיש אחד, גם אם אנחנו מאוד רוצים בו, אלא דרושה מערכת של איזונים ובלמים ובתנאי שתהיה נקייה ולא מופעלת משיקולים פוליטיים – כפי המצב היום.