למרות הכל: הצלחה ב"ה / דעה

נכון לשעת חצות הלילה הקדוש, כאן באתרא קדישא מירון הכל זורם על מי מנוחות פחות או יותר לכבוד התנא הקדוש.

נכון שהדרך לכאן הייתה קשה מאוד, החל מרכישת הכרטיס שהיה כישלון אחר כישלון אך לבסוף ברוך השם הישגנו כרטיסים לפחות לחלק מהמשפחה דרך צפת, הדרך לצפת לקחה למעלה מארבע שעות, והדרך מצפת ועד למירון לקחה שעה וחצי (!) כולל צפיפות נוראה בתערובת, סתם כי איזה שוטר החליט שכך יהיה, חוק בלי טעם.

ונכון שהייתה גם התערבות משטרתית מיותרת, כגון החלטה שרירותית לסגור את שער ט' (ליד קלרסבורג) בערב החג, שוב פעם בלי הסבר ובלי נימוקים, הדבר גרר התמרמרות מהקהל שנאלץ לעשות סיבוב ארוך כדי להגיע.

והיו עוד בעיות פה ושם כי כל דבר יכול להיות יותר מושלם ועוד יותר טוב, אך בעיקרון הדברים התנהלו בערך כפי התכניות ובאמת לא היה צפוף מידי בשום מקום והייתה הרגשה של מבוגר אחראי ששולט בעניינים, יישר כח לרב פרוש וצוותו.

אך לא רק האחראים אלא הציבור החרדי בכללותו הוכיח בגרות והתנהלות מופתית, צוות של מאות סדרנים מכל החוגים מכוונים את הרבבות מכל החוגים, כולם אהובים וכולם נשמעים בחן ובחסד.

מאות אוהלי חסד שבכל אחד מהם נותנים משהו, ברוחניות ובגשמיות, יהודים שתורמים מעצמם למען הכלל בלי שום היכרות ולא על בסיס חוג זה או אחר, כל דיכפין ייתי ויהנה, אשריכם ישראל.

כן, אנו יכולים ברוך השם לעמוד במשימה ולנהל את עצמנו, אין לנו מה להתבייש ומה לחשוש, השם ישמור צאתנו ובואנו מעתה ועד עולם – בזכות אדוננו בר יוחאי.