הוצל"פ חונק את העניים ומעשיר את העשירים / דעה

בשבועיים האחרונים עוקל חשבון הבנק שלי בעקבות חוב שלא היה ולא נברא, וכך התוודעתי לצד האפל והנפגע של מפעל הסחיטה הענק שנקרא הוצאה לפועל, אם יש בין הקוראים מי שמכיר את התחום ורוצה לסייע להיכנס למערכה כוללת בעניין – אשמח לשתף איתו פעולה ולקדם את העניין.

לא משנה מה הפרטים הספציפיים של הסיפור (מקום ששכרתי לפני עשרות שנים לתקופה קצרה ו"שכחו" לספר לחברת החשמל שעזבתי כבר לפני 25 שנה…) כי לא הסיפור האישי מעניין כאן, ואדע בעזרת השם לטפל בו באופן שיפצה אותי על הצער, אלא שזה קורה ליותר מידי אנשים לאחרונה.

מעיון בכתב ה"בקשה לביצוע החוב" (אחרי שנכנסתי לאתר של הוצל"פ – פריבילגיה של עורכי דין, ומה יעשה אברך?) עולה כי שני שליחים העידו כי נתנו בידי את המכתבים (תנאי קודם לעיקול): אחד, תושב שפרעם הצהיר שהביא את זה באמצע חג הפסח (!)  והשני, תושב סכנין, בחג הסוכות (יש להם חיבה לחגים כנראה)  הוא אף הראה חתימה שלי המאשרת את הקבלה – דבר שכמובן לא היה ולא נברא.

זה לא סיפורי האישי, עיון קל במרשתת מעלה כי התופעה רחבה ביותר ומקיפה עשרות ואולי מאות אלפי אזרחים מידי שנה, משרדי עורכי דין מתעשרים מידי חודש במיליוני שקלים (הייתי בעבר במשרד עו"ד בנתניה שעוסק כמעט רק בגביה ומעסיק שבעים עובדים!) שכולם יוצאים מכיסיהם של העניים לחשבונותיהם של העשירים.

נכון שהכרתי את זה גם כעו"ד שטיפלתי בתיקים מעין אלו, אך אינו דומה כשאתה מטפל בלקוח לבין כשאתה חוטף את זה בעצמך, פתאום אתה חש חסר אונים ואינך יכול לבצע אפילו קנייה פשוטה בחנות שלא לדבר על פעולות מורכבות יותר כמו משכנתא וכדומה.

נכון שיש את גזירת הגיוס וגזירת החמאס וגזירת היעומ"שית וגזירת משפט נתניהו ועוד כמה גזירות שתופסות את הכותרות, אך יש גם עשרות או מאות אלפים שחייהם מסובכים כתוצאה מהוצל"פ והגזירה הזו קשה עליהם מכולן.

לדעתי הבעיות הן שתיים:

ראשית, חוסר מודעות של המחליטים, החל מעורכי הדין ועד לרשמי ההוצל"פ, על משמעות ההחלטה שלהם להחרבת חייהם של הנדונים, שאלתי פעם את מנהל הגבייה במיסוי מקרקעין הםא הוא מבין כי בלחיצת כפתור על עיקול הוא הורס חיים של משפחה? הוא הודה באוזניי שזה יותר קל לפקיד ללחוץ על "עקל" מאשר להרים טלפון, להסביר על החוב, לקחת פרטי אשראי וכו'…

שנית, סכומים גבוהים מידי שהחוק מאפשר לעורכי הדין להרוויח כתוצאה מפעילות של כלום, מאות שקלים על כל "הוצאת מכתב" – פעולה שלוקחת שלושים שניות – וכן על זו הדרך עד שחוב של מאתיים שח הופך לאלפיים ובהמשך לעשרים אלף עד אין קץ.

לדעתי, אם נפנה לחברי הכנסת ונעורר את הדיון בנושא (פניתי בעבר לחברי כנסת רבים, ממתין עדיין לתשובה, אנסה שוב ומבטיח לעדכן אם אחד מהם יענה לי בכלל) אפשר לשנות את המצב של הסחיטה היומיומית של העניים לטובת העשירים, אם יש בין הקוראים מי שזה מעניין אותו לסייע בעניין אשמח לשתף עימו פעולה לעניין, אדגיש כי איני רוצה לקבל סיפורים סוחטי דמעות אותם יש כנראה באלפים אלא אדם שרוצה בכל מאודו להיכנס לזה, תודה מראש.