אתמול נערך משפט הארכת המעצר של הפצ"רית היוצאת והתובע הצבאי הראשי, הדיון היווה הזדמנות לראות עין בעין כיצד מערכות הצדק טוחנות לאט מידי ובעדינות כאשר מדובר באנשים הנכונים.
איני מדבר על עצם הארכה ביומיים ולא יותר שכן איני חשוף לחומרי החקירה כפי השופטת, אך סדרי הדיון היו ייחודיים ונדירים: העצורים הוכנסו ללא אזיקים והכי חשוב: לא הותר לעיתונאים לצלם כלל את המעמד וזה מקומם, בשעת כתיבת השורות טרם התקיים הדיון בפרשיית ההסתדרות החדשה (לא משעמם כאן לרגע) אך ככל הנראה גם שם נראה הנחות לחבר'ה מהצד הנכון.
לא בגלל עצם ההחלטה לשמור על כבודם, החלטה ראויה ומכבדת כשלעצמה שכן מדובר באנשים שלא ברור כלל אם הם אשמים במשהו, אלא על כך שאף אחד אחר לא מקבל את הפריבילגיות הללו, וזה מטריד מאוד.
בעבר השתתפתי בדיונים רבים להארכות מעצר, בתחילה ניסיתי לבקש את איסור הצילום והפרסום ועתרתי אף להנחות באופן ההובלה של העצורים, בטענה שמדובר באנשים מכובדים ונורמטיביים אשר רק לפני מספר שעות ישבו בכבודו של עולם ולפתע מובלים כאחרוני המחבלים (אגב, אתמול בתזמון נורא פורסם כי מפקד הנוח'בה מפרשיית שדה תימן שוחרר לעזה), אך כמעט אף פעם לא קיבל ביהמ"ש את בקשותיי בטענה כי עקרון פומביות הדיון עולה על כל שיקול של כבוד האדם.
אך כנראה שיש אדם ויש אדם, יש כאלו שמקבלים יחס נורא ויש כאלו שזכאים לחמלה, בפרט כאשר הם האנשים הנכונים ומיוצגים בידי עוה"ד הנכונים, במקרה הזה עו"ד דורי קלגסבלד שהוא בעצמו היווה הוכחה בשעתו לשיטת חבר מחפה על חבר.
עו"ד קלגסבלד הואשם בהריגתם של אם ובנה אשר חצו את הכביש לתומם, הוא הודה כי שתה קצת לפני התאונה אך "לא זכר" מאומה, העונש הסופי לאחר הערעור הסתכם בכמה חודשים בכלא וקנס אדיר של עשרת אלפים שקלים חדשים – על הרג שני חפים מפשע, כמובן שאין כל קשר לכך ששותפו למשרד יורם דנציגר היה שופט בביהמ"ש העליון ולכך שנשיאת ביהמ"ש העליון תמכה בו בפומבי בעיצומו של משפט…
השאלה היא רק מתי יבינו במסדרונות מערכת המשפט כי הציבור אינו כה טיפש ולמרות היעדר תארים משפטיים מבין היטיב מה קורה כאן, האמון הציבורי במערכת הצדק שהיה נמוך ממילא ירד השבוע אל מתחת לאפס, עד שהציבור יראה כי דין פצ"רית כדין בוזגלו.





















למה אתה חושב שאכפת להם מהאמון הציבורי? הציבור צריך לבחור בהם?
אני שככל שהשחיתות שלהם בוטה, הציבור יותר מפחד "להתעסק" איתם
עו"ד רוזנבלט,
הפרקליטות יודעת הכל, ובכל זאת מצפצפת עלינו!
הפתרון:
לחזק את ראש הממשלה ואת שר הביטחון, גם אם נחטוף בתקשורת, ובלבד שבסופו של תהליך ארוך – תהיה כאן מדינה יהודית אמיתית, כך שגם לנו החרדים, יהיה טוב!
עד השופטים יבינו שהציבור לא טיפש
הציבור כן טיפש
אם הוא היה חכם, הוא היה מזמן מפרק אותם
וואוווו דברים אמיתים אבל זה ההבדל בין הימין לשמאל השמאל עושה הכל בשקט ושולט על הכל הימין רק מדבר מדבר ולא עושה כלום עין ערך הרפורמה המשפטית ז’’ל