נפילת הטיל בערד והנפגעים הרבים מצטרפת לשורה ארוכה של אירועים שגם בהם היה נס אך הוא היה פחות גלוי, גם במקרה זה אומרים הגורמים כי אם הטיל היה נופל על הבניין ולא לידו היינו עדים לאסון המוני בנוסח מירון רחמנא ליצלן, גם ברגעים כאלו צריך לזכור כי מלחמה היא לא עניין סטרילי ויש מחיר לניצחון, מחיר כואב מאוד.
מדינה מטורפת עם מאה מיליון תושבים (כולל הפרוקסים) היא כח אדיר ומי שחשב שאפשר להפיל דבר כזה בקלות ובלי מחיר שגה באשליות, היה ברור שיהיה מחיר למלחמה ומחיר של מלחמות זה דם וכאב.
ידועה האימרה, כי "אין מלחמות טובות ואין שלום רע" אך דווקא ברגעים אלו צריך לזכור את הנסים והנפלאות, וכן – גם את המלחמות, נכדינו ישמעו מאיתנו בהשתאות ובחוסר אמון איך נעשה ניסיון לשגר אלינו כאלף טילים ועוד 2,500 כטב"מים בתוך חודש אחד והקב"ה הצילנו מידם.
מלחמות הן דבר רע וקשה, מדובר בדרך כלל בכאב בהיקפים שאנחנו אפילו לא מדמיינים ורק יכולים לשמוע מהורינו אודות המלחמות הראשונות שהיו כאן כאשר מאות אנשים יצאו רגע לרחוב להביא מים ולא חזרו שלא לדבר על המוני חיילים צעירים שחייהם נגדעו באחת ולקחו עימם את הוריהם לנצח, נהוג לומר כי "במלחמה אין מנצחים, יש רק ניצולים" – את כל זה חסכנו ואיננו מכירים אפילו.
אכן כל כאב הוא כאב ומלחמות הן דבר רע אלא שבמקרה הזה לא הייתה כל ברירה, המלחמה הזו היא צודקת ביותר משום שבלעדיה היינו עומדים תוך תקופה קצרה במצב שנמצאות בה דרום קוריאה וטייוואן ועוד מדינות כאלו, דמוקרטיות וטובות שחיות בצל דיקטטור נוראי וענקי בעל נשק אטומי ומתוך חשש מתמיד שבכל רגע נתון הם עלולים להימחק מהעולם – כל המדינה!
את המצב הזה היו חייבים למנוע כי אי אפשר לחיות עם זה והפעם התור שלנו לשלם את המחיר הכואב, הציבור שלנו ירכין את ראשו בהכנעה לבורא עולם, בכאב על הנפגעים – כולל כל הנפגעים של כל המערכה, בהודיה על 99.9% מההתקפות שלא גרמו אפילו לנזק ברכוש, ובתפילה כי יהא הטיל הזה סוף וקץ לכל צרותנו ויעביר ממשלת זדון מן הארץ, בניסן נגאלו בניסן עתידין להיגאל.
כך צריך להתרגל לחשוב ולראות את הטוב