בריש אמי"ר ראיתי להביא דברי מרן הבן איש חי בספרו אדרת אליהו על התורה פרשת לך לך על הפסוק (בראשית פרק י"ג פסוק ט')
"הלֹ֤א כָל־הָאָ֙רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה " וזה לשונו : "יובן בס"ד רמז לנ"א יום שיש מן ראש חודש אלול עד הושענא רבא שהם ימים נוראים וקדושים ימי סליחה וכפרה והם סימן ועזר לכל ימי השנה שאם האדם יזהר וישמר באלו הימים מכל חטא בטוח הוא שיתגבר על יצרו כל ימי השנה כולה ולא ילכד ברשת היצר הרע ואם באלו הימים לא ישמר כראוי אזי ילכד ברשת היצר הרע וקרוב הוא לחטוא הרבה בכל השנה כי אלו הימים דוגמת הלב והמוח שבאדם שאם נזוקו הוא היזק כל הגוף ואם הם בריאים אזי יהיה כל הגוף בריא
וזה שכתוב הפרד נא מעלי שלפחות תפרד ממני נ"א ימים הנזכרים ולא תחטיאני ומה שאנכי שואל על נ"א ימים דוקא יען שהימים אלו הם עיקר ימי השנה שאם הימין רוצה לומר שאם אלך לצד הטוב שהוא בימין אזי ואשמאילה אותך ,שאכניע אותך ואניחך בשמאל נכנע ולא שתהיה מיומן בימין ,ואם אשמאילה חס ושלום לחטוא באלו הימים אזי ואימינה אותך (א"ה יחא"צ כונתו ליצר הרע) שיש חשש פן תתגבר בימות השנה כי נ"א ימים אלו הם המבחן" עד כאן לשונו והדברים מבהילים את ובמכתב (הובא בספר פרקים בתולדות יהדות בבל ע"מ ל"א) כותב מרן הבן איש חי לכלה אחת בזה הלשון "את צריכה לדעת שאני כותב לך מכתב זה בעשרת ימי תשובה שבהם כל דקה חשובה בעיני כחודש "
א.אמירת מזמור לדוד ה' אורי וישעי מראש חודש אלול עד שמחת תורה
הנה המקור קדמון של המנהג וסגולתו של אמירת מזמור זה מופיע בשלשה ספרים קדמונים המיוסדים על כתבי האריז"ל שנדפסו בתקופה אחת באשכנז ,
זה יצא ראשונה בספר שם טוב קטן (זוצלבאך תס"ו ע"מ ט' ) שהוא סדר תפלות וכונות מיוסד על פי כתבי האריז"ל שחיבר הגאון המקובל רבי בנימין בינוש הכהן בעל שם טוב מקראטשין זצ"ל ,
ועל ידו השני בספר זכירה (האמבורג תס"ט ח"ב ד"ה ר"ח אלול) ,ויבא השלישי בספר המוסר (ברלין תפ"ד נדפס בעילום שם המחבר) המיוחס לאחד מתלמידי האריז"ל ואחר זמן שוב נעתקו הדברים בספר שערי רצון (עם ספר שערי רחמים שאלוניקי תק"א )המיוסד עפ"י כתבי הגאון המקובל רבי חיים הכהן מארם צובה זצ"ל בעל טור ברקת תלמידו של הקדוש רבי חיים ויטאל זצ"ל וכן הובא בספר שערי תפלה להגר"י רקח ז"ל (דף ל"ה אות י"א )בשם מהר"ח הכהן זצ"לכהן ז"ל ומשם מנוסחים הדברים בידי הרב הקדוש רבי שבתי מראשקוב זצ"ל תלמידו של מרן הבעש"ט הקדוש זי"ע בסידורו עם כונות האריז"ל (סדר כוונת ר"ח אלול )וכה נוסחתו :"כל האומר מזמור כ"ז לדוד ה' אורי וישעי וכו' מראש חודש אלול עד אחר שמחת תורה ערב ובוקר דבר יום ביומו אזי הוא מובטח שמוציא שנותיו בטוב ויערב לו ואפילו גזירה רעה כתובה על האדם מן השמים יכול לבטל ומעביר מעליו כל המקטרגים ושטנים ומארי תריסין ומבטל מעליו כל גזירות קשות ורעות ויוצא בדימוס זכאין בדין ועל ידי זה מכניע כל המקטרגים"
גם מרן החיד"א בסוף ספרו סנטן ליאיר הביא מנהג זה והוסיף עוד שגם בכל השנה האומרו ימצא חיים וכה כותב "להצלחה ולשמירה יאמר מזמור לדוד ה' אורי וישעי אחר כל תפילות שחרית מנחה ערבית מר"ח אלול עד מוצאי יוה"כ וכן בהושענא רבא וכן הוא מנהג בעיר הקדש חברון שהשליח ציבור אומר אותו אחר עלינו לשבח וכו' בקול רם ומה טוב לאומרו כל השנה אחר שמנה עשרה ולפחות כל יום האומרו כל יום אחר תפלת שחרית ימצא חיים "
וכן מזכיר מרן החיד"א את המנהג בספרו עבודת הקודש (מורה באצבע אוח ל"ז )וכותב "מנהג טוב לומר אחר כל תפלה מזמור לדוד ה' אורי וישעי ובפרט מר"ח אלול עד הושענא רבא"
ובטעם אמירת מזמור זה ביארו הספרים הקדושים הנ"ל "כי במזמור הזה יש בו י"ג שמות הוי"ה שהם נגד י"ג מכילן דרחמי ולכך אנו אומרין אותו מר"ח אלול כי בימים אלו נפתחו הני י"ג מקורות מי"ג מכילן דרחמי והם מתגלין ומאירין למטה ומבטל כל המקטרגים ועל ידי אמירת המזמור שיש בו י"ג שמות אלו אנו פועלין ומבטלין מעלינו הבית דין של מעלה ומארי תריסין ומקטרגין שאין להם רשות לקרב כלל לדון אותנו אלא מלפניך משפטינו יצא ואז יוצאין אנחנו זכאין בדין"
ב. אמירת תהילים
כתב בספר מטה אפרים (סימן תקפ"א סעיף ח') וזה לשונו :"נוהגין בכל יום של ימי החול מראש חדש אלול ואילך אחר התפלה אומרים בצבור עשרה מזמורים תהילים ומתכוונים לגמור כל תהילים שתי פעמים קודם ראש השנה והוא עולה כמנין כפ"ר ומתחילין אחר ראש חדש כדי לומר יהי רצון' המסדר אחר אמירת תהלים בשלמות עם התחנונים וביהי רצון שלפני אמירת תהלים כתוב עד מלאת ימי שנותינו בהם שבעים שנה והוא שפת יתר וראוי לדלג מלות בהם שבעים שנה ,וביהי רצון שאומרים אחר התהילים כיון שאין אומרים ספר שלם יש לומר בזכות מזמורי תהלים שקראנו לפניך בזכות פסוקיהם ותבותיהם ונקדותיהם וטעמיהם ובזכות שמותיך הקדושים כו' ואחר היהי רצון אומר קדיש יתום ואם אין עשרה בשעת אמירת תהלים וממתינין עד שיבוא אחד להשלים עשרה לומר קדיש יש לשיר מזמור אחד ויאמרוהו אחר שישלימו עשרה ויאמר קדיש ובימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכפורים אומרים יותר מעשרה מזמורים בכל יום בכדי לגמור כל התהילים פעם שלישית קודם יום הכפורים"
ג. אמירת תיקוני הזוהר
בספר מטה אפרים (סימן תקפ"א באלף למטה אות י"ז ) וזה לשונו :"ואנשי מעשה נהגו ללמוד או לומר בכל יום מאותן ארבעים יום שמערב ראש חודש אלול עד יום הכפורים איזה דפין מספר הקדוש תקוני זוהר ומתכוונים לגמור כל הספר עד יום הכפורים ונרשם בהתקוני זוהר לכל יום ויום ,ועיין בסוף הקדמת ספר כסא מלך הוא פירוש על התיקוני זוהר מבעל מקדש מלך ועוד בספרים שהלהיבו מאוד על הלימוד התקוני זוהר בארבעים יום אלו ואף מי שאינו מבין מכל מקום הלשון של הזוהר הקדוש והתיקונים מסוגל מאוד לנשמה כמבואר כל זה בספרים הקדושים באורך" עד כאן לשונו
ומרן הגר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן י"א אות י"ב ) כתב וזה לשונו :"ואשרי אדם שילמוד התיקונים באלו הימים כל התיקון של אותו היום דבר יום ביומו ולא יעבור כי לכל דבר יש לו שורש וטעם וכוונה לכן טוב שלא יקדים ולא יאחר וכך היה מנהגו הטוב של עטרת ראשינו מודינו הדב המופלא חסין קדוש מד שארינו הפרד"ס זיע"א ואפילו בזמן שהיה לו עול ציבור היה פונה מכל הענינים ולומד חובת היום"
ועיין למרן החיד"א בספרו מורה באצבע (סימן ב אות מ"ד)
וזה לשונו:"לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד בשגם לא ידע מאי קאמר ואף שיטעה בקריאתו והוא תיקון גדול לנשמה לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא מכל מקום נתלבשה בכמה ספורים ואדם הקורא ומבין הספורים נותן דעתו על הפשט הפשוט אבל ספר הזוהר מן הסודות עצמן בגלוי והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג" עד כאן לשונו
ובספר נתיב מצוותיך (שביל התורה אות ל"א)כתב הרב הקדוש מקאמרנא וזה לשונו:" וראוי לקבוע עצמו ללמוד חמש דפין בזוהר ככל יום והוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש להאירה ולזככה ולתקנה לוכלות קוצים מדות רעות ותאוות רעות לזכות בנועם השם והוא מרפא ותיקון לחטאים ופשעים של הנפש וכן נתן מרן האר"י תיקון לבעל תשובה שיאמר חמשה דפין זוהר או תיקונים בכל יום וכך נהג מורי ורבי דודי הקרוש מוהר"ר צבי" עד כאן לשונו
וכתב בספר מדרש פנחס מקראיץ (קונטרס ו' אות מ"ג)"עוד אמר הרב ז"ל לאדם אחד שיאמר זוהר בכל יום ויום ויהיה לו פרנסה"
ד. נתינת מעשר וצדקה עם עמלי תורה
כתב בספר מועד לכל חי למרן הגר"ח פלאג'י (סימן י"א אות י"ד )וזה לשונו :"נראה לעניות דעתי דטוב שיפריש מעשרותיו בחודש אלול דהדי מצינו במדרש מגילת אסתר דזכות המעשר אהניא בימי המן דלא עלה הגורל ב חודש אלול ,והגם דהוא על זמן מעשר בהמה מכל מקום מי שאין לו ממה להפריש מעשר בהמה מה טוב דיהיה מפרי"ש פרש"ה מעשר כספים כימים האלה ומה גם דהוא סוף השנה ועושה חשבון מכל השנה וגם יהיה להו כתריס בפני הפורענות ביומא דדינא ויהיה לו זכות יותר דמכריעו לטובה ויכתב ויחתם בספר פרנסה וכלכלה וחיים טובים אמן ,ומה טוב דהחודש הזה שבטו הוא זבולון כמו שכתב בספר עמודי שמים והרי הוא היה מחזיק ביד לומדי תודה ולפחות בחדש הזה יאחז צדיק דרכו של זבולון לעשות צדקה עם עמלי תורה "עד כאן לשונו
ה.מתקן פגמיו של כל השנה
כתב השל"ה מסכת ראש השנה פרק נר מצוה אות א' וזה לשונו:
"הקדמונים נתנו סימן: 'אריה שאג מי לא יירא' (עמוס ג, ח), 'אריה' ראשי תיבות: א'לול ,ר'אש השנה,
י'ום כפור, הו'שענא רבא, נהגו ישראל להתענות מראש חודש אלול עד יום הכפורים, שהם ימים שאומרים בהם סליחות ותחנונים. וסמכו על זה 'א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י' (שיר השירים ו, ג), ראשי תיבות אלול. וסופי תיבות ד' יודין כנגד ארבעים יום. וכן 'ומל ה' אלהיך א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך' (דברים ל, ו), ראשי תיבות: אלול, שחודש זה מוכן לתשובה. ומסתברא מאחר שהוא החודש האחרון מהשנה, לעשות בו תשובה על מה שפגם בכל השנה, ולא יכנס בראש השנה שהוא יום הדין, מתועב ממעשיו הרעים, אלא יתקן בחודש זה מה שעבר. וכן בעשרת ימי תשובה, שמם מוכיח עליהם שנתקנו לתיקון השנה, והם ימי דין, שאנו אומרים בהם 'המלך המשפט'. והקדוש ברוך הוא מזדמן לקבל אותם לבעלי תשובה, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (ראש השנה יח א), 'דרשו ה' בהמצאו' (ישעיה נה, ו), וכי יש ימים שאין נמצא. אלא, כאן ליחיד וכו'. שבימים אלו אף ליחיד נמצא. וראוי להתענות ולפשפש במעשיו. ויקיים עיקרי התשובה בכל לבב, בצום ובכי ומספד, ובפרט בלילה. ויפריש את עצמו מתענוגים וממותרות, רק אשר יאכל לנפש כפי ההכרחי " עד כאן לשונו
וכן כתב בספר שפתי כהן על התורה פרשת מקץ על הפסוק
כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם
כי לולא, אותיות אלול, מראש חודש אלול לא יתמהמה האדם לעשות תשובה, כי עתה שבנו פעמים, זה ראש השנה ויום הכפורים שצריך לשוב בתשובה בהם
תודה רבה, שנזכה