חכם נחמן אנג'יל נולד לאמו ולאביו חכם וידאל, בשנת תר"ה לערך, בירושלים.
אביו, עלה לארץ בשנת תק"ץ בעליית חכמים משלוניקי בתוכם חכם חסדאי אלשיך, חכם אברהם קואנקיה, חכם מנחם הכהן אלחסיד.
חכם נחמן אנג'יל, ברוב שנותיו, היה שד"ר מטעם ישיבת המקובלים 'בית אל' בירושלים. הוא יצא למסעות ברחבי העולם היהודי, והגיע לטורקיה, למדינות הבלקן לרומניה, וינה, הונגריה, מצרים, הודו ומרוקו.
באחד המכתבים מנסיעותיו, חכם נחמן אנג'יל כותב כי במשך שבעה עשר יום באוניה בלב ים, היה מאכלו פת במלח בלבד. הוא גם עמד בפני סכנות הדרכים, ונעשה לו נס הצלה מפני כנופיית שודדים שנטפלה לשודדם.
בשנת תרע"ג חכם נחמן אנג'ל סיים את שליחויותיו והצטרף כחבר בבית הדין של הרב דוד סורנאגה אשר בירושלים, ולאחר זמן מה נבחר להיות אב בית הדין.
חכם נחמן אנג'יל קבע את תפילותיו ולימוד תורתו בישיבת 'בית אל'. הוא היה גבאי הישיבה ובית הכנסת ואף היה דורש שם בשבתות. חכם נחמן אנג'ל היה גם חבר בוועד עדת הספרדים.
חכם נחמן אנג'יל נפטר ביום א' טבת תרפ"ה.
ספרו היחיד הוא 'דרושים ופרושים' יצא לאור בשנת תשל"ז, בהשתדלות ועד עדת הספרדים בירושלים.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד רק שנעשו גוף אחד יכולים לקיים כל התרי"ג.
במדרש כתיב: 'ויחן שם ישראל נגד ההר – מלמד שבאותה פעם היו ישראל בלב אחד, ואמר הקב"ה: הגיעה השעה שאתן להם את התורה משום שעד עכשיו מסעם במחלוקת'. –
ויש להקשות איך אפשר לקבל התורה, שיש בה תרי"ג מצוות, ומי הוא זה שיכול לקיים את כולן?
אלא הטעם משום שכל ישראל נקראו איש אחד, אם כן אפשר עכשיו יפה יכולים לקבלה, שמי שלא יכול לקיים זה, יקיים זה. עכשיו נוח: 'ויחן שם ישראל' – שנעשו כאיש אחד אמר הקב"ה: עכשיו שנעשו כגוף אחד, הגיעה השעה ליתן להם את התורה, שעכשיו יכולים לקיים כל התרי"ג מצוות.
[דרושים ופירושים להרב נחמן אנג'יל]
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד הסגולה להבין מה שנתקשה, שמצייר בדעתו צורת רבו.
יש סגולה להיות כל אחד מצייר בדעתו צורת רבו על דרך: 'והיו עיניך רואות את מוריך', והוא מסוגל להבין מה שנתקשה.
[דרושים ופירושים להרב נחמן אנג'יל,]
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהרגיל בצדקה, שלוש המידות בצדקה עולים בידו.
'מתהלך בתומו צדיק, אשרי בניו אחריו' – יש בבני אדם שלוש מידות בנותני צדקה:
יש שרוצה הוא להחזיק ביד לומדי תורה, ביד אותם החכמים העוסקים בפלפול, בעלי ישיבה, כדי שיהיו מורי הוראה בישראל. יש שאוהב את החכמים בעלי הגדה, שאומרים לו פשטים, מוסרים ומעשיות ומהנים אותו. ויש שהוא אוהב ליתן צדקה דווקא לעניים האומללים המחזרים על הפתחים, כי יכמרו רחמיו עליהם לרוב שפלותם. כך שיש בזה מה שאין בזה.
אבל מי שהוא רגיל בנתינת צדקה לכל שואל, שלושתם עולים בידו, כי הוא מספק לתופסי ישיבה, לבעלי הגדה ולעניים מרודים. מדה כנגד מדה זוכה לבנים בעלי חכמה – כנגד מה שהספיק למורי הוראות. בעלי הגדה – כנגד נתינתו לבעלי הגדה. בעלי עושר – כנגד מה שנתן לעניים מרודים.
זאת אומרת: 'מתהלך בתומו צדיק' – שהוא עושה צדקה בתום ליבו עם כל השלושה, ואינו אומר זו מעולה מזו, 'אשרי בניו אחריו' – שזוכים לשלוש המעלות הנ"ל.
[דרושים ופירושים להרב נחמן אנג'יל]
