הפוסק הגאון רבי יוסף אביטבול שליט"א במח"ס שערי יוסף ושא"ס, משיב, לשאלת רבים, האם מותר לפתוח את החלון בחורף, והאם צריך להזהר לנהוג בחורף באיטיות.
לשאלת רבים בחורף כגון בבתי כנסיות או בחורי ישיבות בחדרים שיש כאלה שקר להם מאוד ולא מסכימים לפתוח את החלון ויש שחם להם מעט ורוצים אויר, וכן הדלקת מזגן על חום, ומצוי מאוד בישיבות, או בכוללים, [בימות החורף, ובימות הקיץ, להדליק מזגן על קור].
במשנה בפאה פרק ד משנה ב' "בדלית ובדקל אינו כן אפילו תשעים ותשעה אומרים לבוז ואחד אומר לחלק לזה שומעין שאמר כהלכה" ומבואר שהולכים לפי הרוב, וכן הורה הגרח"ק זצ"ל שהולכים בזה אחרי הרוב, וכן שמעתי ממו"ר הגר"ע פריד שליט"א, ואמנם בספר שערי אמונה פאה שם בשם רבי ישראל מסלנט כתב לחלק בין הקיץ לחורף שבחורף שיש חשש צינה ופחים וצנים ביד אדם יש להתחשב, וראה בפתחי חושן הל' גניבה והונאה פרק טו ה"ג מה שהאריך בזה, והכל לפי העניין, ולכן במזגן על החום נראה שבחדר בפנימיה וכדו' יש להתחשב במיעוט, וכן הסכים מו"ר הגר"ע פריד שליט"א.
ומ"מ מש"כ שיש להתחשב כעי"ז מבואר בשו"ת רבבות אפרים (ח"ד סי' רי"ט) שכתב בזה"ל: "בכתה לפעמים לכל הכתה חם ולאחד קר מאד אפילו אם לובש בגד והשאלה מה לעשות לפתוח את החלון כמו שכולם רוצים או להשאיר סגור. ונראה הנה לאלו שחם אין היזק אם יהיה סגור ורק להנאתן הן רוצים לפתוח ואילו לזה שקר יש לו חשש של בריאות וזה לעיכובא דאסור להזיק ליחיד. ופשוט לכאורה שיסגרו. עכ"ל, וראה עוד בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' ש"ז) מה שהאריך בזה.
מסקנת הדברים: בימות הקיץ הולכים בזה לפי הרוב, ולכן אם הרוב כמו שדרך העולם להדליק מזגן על קור ולא לפתוח את החלון יש לעשות, ובימות החורף אף אם יש מעט שרוצים לסוגרו יש לסוגרו, כיון שצנים ופחים בידי אדם, אך לגבי הדלקת מזגן על חום, הרבה פעמים גורם לאנשים חנק, ובזה יש לומר שיש לשמוע למיעוט. [וכן ה"ה בקיץ שחם מאוד ויש בחור בחדר שחולה שיש מקום להתחשב בו].
ואודות השאלה האם מותר לנהג ליסוע כדרכו בחורף וע"י כך מלכלכך את העוברים בשבים בבוץ, ובפרט בערב שבת. ולכאורה יש לומר שעל הניזק להרחיק את עצמו, כיון שיודע שיש נזק, ולכן יש שהתירו לנסוע בימות הגשמים בצורה איטית, באופן שאינו מתיז מים בכוונה, ואם נסע והתיז מים בלא כוונה ולא היתה לו ברירה אחרת, אין צריך לבקש מחילה מהולכי דרכים, וגם אין צריך לשלם. אך יש שהחמירו בזה, וכן הגר"ע פריד שליט"א כתב לי אסור, וכן כתב לי הגאון רבי שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א בזה"ל: אסור ויזהר ביותר". ושוב הראוני בפתחי חושן ח"ו פ"ג הערה ט"ו שהאריך בזה וכתב שאדם שנוסע במכונית וע"י כן ניתז מים מתוך השלולית בכביש על בגדי האדם הוי כוחו ממש והרי זה כזורק אבן לתוך שלולית מים וניתזו והדיקו שנראה שחייב יעו"ש.
מסקנת הדברים: צריך מאוד להזהר בזהירות שלא ישפריץ מים על אף אחד ויש בזה משום איסור מזיק ואהבת לרעך כמוך, אך אם נוסע בזהירות ובכל אופן שהשפריץ מים על אנשים, אין צריך לבקש מהם מחילה, ואי"צ לשלם.
