זמן סעודת פורים שחל בערב שבת
שאלה: מתי הזמן הכי טוב לאכול סעודת פורים, השנה שפורים חל בערב שבת.
תשובה: כיון שאסור לקבוע סעודה גדולה בערב שבת, ובסעודות מצוה מותר לקבוע אך לכתחילה צריך להקדימה, וכסדרי העדיפויות שיתבארו להלן, ולכן אף הנוהגים להשתכר [ע"פ השו"ע, או לשתות מעט ולישן] צריכים להספיק להתארגן ולהכין צרכי שבת כראוי, כדי שבזמן כניסת השבת יהיו בפיקחות לקיים מצוות קידוש וסעודה, וכדלהלן.
א). הידור מצוה לעשותה בבוקר לפני חצות. [בבני ברק: 11:49]. ומעיקר הדין אפשר אף לסיימה לאחר חצות, אך יזהרו שלא למלאות את כריסם.
ב). לאחר חצות ויקדים ככל האפשר עד שעה עשירית, [בבני ברק 2:49]. אך יתפללו תפילת מנחה קודם.
ג). בדיעבד יכול לאכול עד זמן מנחה קטנה [בבני ברק 3:18], ואם מילא את כריסו, יזהר לאכול את סעודת ליל שבת באיחור, ולא ירבו באכילה.
ד). לאחר זמן מנחה קטנה, אינו חייב לעשות פורס מפה ומקדש, אלא יכול לאכול מעט פת ובשר וישתה מעט יין, כדי שיאכל סעודת שבת לתאבון. [אך אינו יכול לקבל שבת ולעשות קידוש ולאכול סעודה לשם פורים, א' כיון שהוא תרתי דסתרי, ב' פורים שחל בשבת אין הסעודה בשבת, ואין מערבין שמחה ושמחה ].
אכילת עראי במשך היום – מותרת [פת עד 50 סמ"ק, או שאוכל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן וקוגל איטריות, או פת הבאה בכיסנין, וכן פירות, ירקות, או קוגל תפו"א או חטיפים], אך יזהר שלא לאכול הרבה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב.
השתתפות בן כרך בסעודת פורים בערב שבת
שאלה: האם בן כרך יכול להשתתף בסעודת פורים בערב שבת.
תשובה: ירושלמי שמגיע לבני ברק בערב שבת [בין אם נשאר בבני ברק או שבדעתו לחזור לירושלים בערב שבת] מותר לאכול ולהשתתף בסעודה גדולה, [כסדרי העדיפויות בזמנים שנ"ל] אך מ"מ יזהר שלא ימלא כריסו, ובפרט לאחר שעה תשיעית.
הורדת מיני איפור וכדו'
שאלה: האם מותר להוריד איפור כדו' הנשאר מהתחפושת בשבת.
תשובה: יש להזהר להוריד את האיפור וכדו' לילדים קודם שבת, אך אם לא הורידם בערב שבת מותר להורידם בשבת [אף ע"י גדול].
עשיית מלאכה בפורים לצורך שבת
שאלה: האם מותר לעשות מלאכה בפורים לצורך שבת.
תשובה: אף שבפורים אסור בעשיית מלאכה, וביום ו' אסור לכבס, ומ"מ בזמנינו שהכיבוס היא מלאכה קלה, במקום צורך מותר לכבס, וכן מותר לגהץ/לייבש הבגדים במכונת יבוש לצורך שבת. וכן מותר להסתפר או לגזוז ציפורנים בפורים. [ויש מחמירים ].
לעשות פורס מפה ומקדש
שאלה: האם אפשר לעשות את סעודת פורים בפורס מפה ומקדש.
תשובה: המנהג הפשוט לאכול את סעודת פורים בבוקר, [וכנ"ל בסדרי העדיפויות], אך יש שנוהגים לעשות את הסעודת פורים בפורס ומפה ומקדש, [וכדינים שיתבארו להלן], ויש נוהגים לברך ברכת המזון ואח"כ להתפלל ערבית, ואח"כ להמשיך את סעודת פורים, ומ"מ מפסידים בזה מעלת אכילת הסעודה ביום הפורים, וכנ"ל.
אע"פ שמצינו ספיקות וחסרונות בדיני פורס מפה ומקדש, מ"מ כנ"ל להלכה מותר לעשות פורס מפה ומקדש, [ורק "בעל נפש" יחמיר וכמ"ש במשנ"ב], אך צריך להזהר בדיני פורס ומקדש. והעולה מדברי הפוסקים שיש להזהר בעשרים ואחד דינים וכדלהלן.
א). יתפללו מנחה קודם כיון שאסור לאכול סעודה גדולה קודם תפילה.
ב). יכינו כל ההכנות לשבת, להניח המאכלים על הפלטה והמיחם, [והגרנטור באמצע הסעודה], ולהעביר את המקרר למצב שבת. ועוד.
ג). מתחילים את סעודת פורים לפני זמן מנחה קטנה, כדי שיאכל את סעודת שבת לתאבון, אך אם לא התחיל את הסעודה לאחר מכן, יתחיל לאכול אף סמוך לשקיעה, [וכדינים שנ"ל].
ד). יפסיקו את הסעודה להדלקת נרות שבת, [במקום הסעודה] כעשרים דקות לפני השקיעה, וכל מקום לפי מנהגו. [ומ"מ יכולים להדליק נרות שבת אף מפלג המנחה, אם ירצו] והאנשים יקבלו שבת בפה, [עכ"פ כ20 דקות קודם השקיעה, ובדיעבד חמש דקות קודם השקיעה].
ה). הנשים שמקבלות שבת בהדלקה והגברים בפה, יזהרו שלא לאכול ולשתות עד שיקדשו, אלא א"כ יעשו תנאי שיכולים לאכול ולשתות לאחר ההדלקה. [ויש מחמירים שלא מועיל תנאי].
ו). יזהרו לומר קבלת שבת ומזמור שיר ליום השבת, ובמה מדליקין, כמו בכל ערב שבת, [אף ביחידות בלא מניין]. ואם הזמן דחוק יאמרו עכ"פ מזמור לדוד.
ז). נהגו להתפלל מעריב לאחר הסעודה, אך אם יש חשש שיכרות, יתפלל ערבית באמצע הסעודה. אף מפלג המנחה, [אם יש מניין בסעודת פורים, ואם לא יכול אף לצאת לבת הכנסת ואינו היסח הדעת, אם נשארים נשים בסעודה, אלא יחזור ויטול ידיו בלא ברכה ].
ח). אף אם לא מתפלל מעריב באמצע הסעודה, אינו צריך להעמיד שומר משהגיע זמן צאת הכוכבים, כיון שהתחילו לאכול בהיתר.
ט). אם מתפללים מעריב בבית, יזהרו שלא לומר ברכת מעין שבע, כיון שאינו מנין קבוע.
י). אף שאינו לכתחילה לקדש מפלג המנחה, מ"מ אם כבר התחילו לשתות ואם יחכו לזמן תפילת ערבית, יהיו בשיכרות ברמה שלא יוכלו להתפלל, יתפללו ערבית מפלג המנחה. [אך צריך להזהר בכל הדינים של דיני תפילה בפלג המנחה, שיזהרו לחזור ולקרות קר"ש, ואם יהיו בשכרות מכניסים עצמם לאונס].
יא). יזהרו לומר שלום עליכם [אם התפללו ערבית] ואשת חיל, קודם הקידוש [ושאר הפיוטים כל אחד כמנהגו].
יב). יכסו את הלחם קודם הקידוש, [ויש שנהגו לכסות את כל השולחן ] ומ"מ צריך להקפיד לכסות את כל הלחם שלפני כל המסובים, ולא רק מה שלפני המקדש, כי היכי דתיתי סעודה ביקרא דשבת", אף שבכל השנה מקילים בזה.
יג). יעשו קידוש, באמירת ויכולו, וכו', אם לא שתו יין לפני זה, צריך לחזור ולברך הגפן בקידוש, ולשתות אח"כ רביעית, אבל אם כבר שתו יין אין חוזרים ומברכים הגפן בקידוש [ומ"מ אם מוציאים הנשים והקטנים שלא שתו יין, וכעת רוצים לתת מכוס הקידוש, שיברכו הגפן]. ויש להזהר שאם אמרו הב לן ונקדש, דינם כהסח הדעת שאסורים לאכול בלא קידוש.
יד). אין צריך ליטול ידים, [אף אם התפללו ערבית] כיון שאין היסח הדעת בתוך הסעודה. [ויש מי שהחמיר ליטול ידים ].
טו). כיון שכבר אכלו לחם אינם חוזרים ומברכים המוציא, [ויש שנהגו להשאיר חלק מהלחם במטבח, ובברכת המוציא בסעודת פורים, יכון להדיא שאינו רוצה לפטור את הלחם שבמטבח ].
טז). אף שלא מברכים המוציא, מ"מ יעשו לחם משנה. וכיון שלא מברכים המוציא יזהרו שכל אחד יעשה לחם משנה.
יז). אחר שפורס מפה ומקדש, יזהר לאכול כביצה לקידוש במקום סעודה. ואם התחילו אחרי פלג המנחה, צריך לאכול לפחות כזית פת בלילה.
יח). אף אם אכל דגים או בשר לפני הקידוש, אף שאין חיוב לאכול בשר בשבת, מ"מ כיון שהוא עונג לו ולכבוד שבת ראוי לחזור ולאכול דגים או בשר, אך אם הוא אכילה גסה לא יחזור ויאכל בשר, אך עכ"פ יכינו מאכל מיוחד לכבוד שבת.
יט). אם בירך שהכל [על מיני מתיקה] לפני שפרס מפה אינו צריך לחזור ולברך שהכל, כיון שאינו חשוב כהיסח הדעת, [וסב"ל].
כ). יזהרו שלא לשתות הרבה יין בשבת, כיון שאסור להשתכר בשבת, וכנ"ל.
כא). כיון שנמשכה סעודת פורים לליל שבת, בברכת המזון אומרים רק רצה ולא אומרים על הנסים, כיון שהוא תרתי דסתרי. ויש שנהגו לומר על הנסים ורצה, כיון שיש אומרים לומר על הנסים אף לבני הפרזים, מ"מ אם התפלל כבר מעריב לא יזכיר על הנסים, אך נראה שבמקומות המסופקים לחומרא אף מתורת ספק כגון בבני ברק וכנ"ל, יכול לומר על הנסים, אף אם לא מחמיר כל שנה לעשות פורים מספק מבני ברק, ואף אם התפלל מעריב.
שמע קידוש שהיה שיכור
שאלה: מי שהיה שיכור בליל שבת, ושמע קידוש שהיה שתוי, [ברמה שפטור מכל המצוות], ואכל סעודה, האם בבוקר צריך לחזור ולקדש כקידוש הלילה.
תשבה: כיון שלא יצא יד"ח, וקם בבוקר צריך לחזור ולקדש, [אך יש מחמירים שאסור לשתות לפני התפילה מים או קפה כיון שחל עליו חיוב קידוש של כניסת שבת. אך במקום הצורך כגון חולשה יכול להקל לשתות מים/קפה].
לשאלות בהלכה – ולקבלת הגליון המורחב כל דיני פורים המשולש באימייל: [email protected]
