ניתוח מיוחד: האינדיקטור לרמת הפעילות הכלכלית בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"

ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר: ההוצאה בכרטיסי אשראי כאינדיקטור לרמת הפעילות הכלכלית בתקופת מלחמת "חרבות ברזל"

• בחלוף חמישה שבועות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי, על פי נתונים מנוכי עונתיות, נמוכה בכ-9% מרמתה החזויה.

• עם פרוץ המלחמה ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי, על פי נתונים מנוכי עונתיות, ירדה במשך שלושה שבועות, והגיעה בשפל לרמה שנמוכה בכ-20% מרמתה החזויה. בשבועיים האחרונים אנו עדים להתייצבות ואף התאוששות מסוימת בסך הרכישות.

• במהלך תקופת המלחמה ההוצאות בכרטיסי אשראי היו נמוכות במיוחד מהרמה החזויה בענפים: שירותי חינוך ופנאי, תיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב), קמעונאות (מוצרי תעשייה), קמעונאות (דלק, תחבורה ודואר) ותיירות (מסעדות). ההוצאות בחנויות המזון היו גבוהות באופן חריג מהרמה החזויה בשבוע הראשון למלחמה, ובהמשך הן פחתו לרמתן הרגילה.

• במרבית הענפים שההוצאה בכרטיסי אשראי ירדה בהם בחדות עם פרוץ המלחמה, חל עד כה – חמישה שבועות מאז פרצה המלחמה – תיקון חלקי של הירידה, פרט להוצאה בענף התיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב).

• הירידה בהוצאה במהלך חמשת השבועות מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל נמוכה בהשוואה לסגר הקורונה הראשון ודומה לזו שהיתה בסגר השני.

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ירדו בחדות הוצאות הצרכנים בכרטיסי אשראי בישראל. בשבוע הראשון למלחמה הייתה ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי נמוכה בכ-11% בהשוואה לרמה החזויה על פי המגמה. ירידה זו שיקפה הוצאה גבוהה מהרגיל ברשתות המזון, וירידה בהוצאה על מוצרים ושירותים אחרים.

ההוצאה ברשתות המזון זינקה לכ-130% מהרמה החזויה על פי המגמה – תוצאת החשש הראשוני של הציבור ממחסור במוצרים, וקריאת פיקוד העורף (שהובהרה בהמשך) לאגור מזון ל-72 שעות. לעומת זאת, סגירת מערכת החינוך ומרכזי המסחר הובילו לירידה בביקוש לצריכה בסעיפים אחרים. זו התבטאה בכך שההוצאה על שירותי חינוך ופנאי צנחה בכ-60%, ההוצאה על מוצרי תעשייה (בגדים, ציוד ספורט וצעצועים, ריהוט פנים, מוצרי חשמל ועוד) ובמסעדות הייתה נמוכה בכמעט 40% בהשוואה לרמה החזויה, ההוצאה על דלק, תחבורה ודואר צנחה בכ-20% וההוצאה על שירותי תיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב) הייתה נמוכה בכ-15%. בתום שלושה שבועות מפרוץ המלחמה, ההוצאה הגבוהה על מזון ירדה ושבה לרמתה הרגילה לעונה, אך בענפים אחרים היא הוסיפה להיות נמוכה, כך שההוצאה הכוללת הגיעה לשפל של כ-20% מתחת לרמתה הרגילה.