דווקא בזכות הסקנציות: שטחי יו"ש יפתרו את מצוקת הדיור? / עו"ד נתן רוזנבלט

בסוף השבוע קרה משהו דרמטי שעוד ישפיע עלינו שנים רבות קדימה. אין הכוונה לכטב"מ תימני שהרג אדם בתל אביב, גם לא בתגובת המחץ ששרפה חצי תימן, אפילו לא נפילת המחשבים העולמית.

אנחנו מדברים על חוות דעת שניתנה בידי בית הדין הבינלאומי בהאג, במסגרתו קבעו רוב השופטים כי ההתנחלויות אינן חוקיות. זהו, אפשר לחזור למריבות בין בן גביר ליועמ"שית על מינוי כלשהו.

כי לכאורה מדובר בחוות דעת שאיננה פסק דין ואיננה מחייבת איש. מי שמחליט זה מועצת הביטחון, ושם כידוע יש לנו (?) וטו אמריקאי נצחי, אז אפשר לכאורה לחזור לשגרה.

אך רק לכאורה, למעשה מדובר כאן לדעתי באסון שהוא שווה ערך להסכמי אוסלו ואף חמור יותר באספקטים מסויימים.

זה כמו בבג"ץ של בני הישיבות (שימו לב איך כל האסונות באים על המדינה כל פעם שמחמירים את העול על היהודים המקוריים): זה מתחיל עם אמירה כללית כזו שההתנחלויות לא חוקיות, ממשיך במבוכה לארה"ב שתיאלץ (ותסכים?) להטיל וטו במוצעת הביטחון, ואחר יגיעו הוראות מעשיות להפסקת סחר עם השטחים, וכאן הסכנה הגדולה.

בחודשים האחרונים היו כמה עשרות גיבורים מתנחלים שקיבלו הודעה כי ארצות הברית הכניסה אותם לרשימה של מפרי סדר עולמי. הם לא התרגשו מכך, אנשים שלוחמים מול מחבלים לא מתרגשים מאיזה הודעה באימייל, אבל מהר מאוד הם גילו שאין להם חשבון בנק ולא כרטיס אשראי, הם לא יכולים לטוס לשומקום וחייהם הפכו לקשים במיוחד.

זה בדיוק מה שעלול, הלוואי ונתבדה, לקרות גם בשטחי יו"ש: די בכך שהבנקים יחושו אי נעימות להעניק משכנתאות, בכדי לגרום לבעייתיות גדולה באזור, וזו כאמור רק ההתחלה.

אך יש כאן גם נקודת אור זוהרת, הכרוכה בשוק הדיור החרדי:

לא כולם יודעים אך הציבור החרדי מהווה יותר משליש מהמתנחלים: מודיעין עילית (קרוב למאה אלף תושבים) ביתר עילית (כשמונים אלף) ויש גם את עמנואל תל ציון ומיצד ומעלה עמוס ועוד.

כך שמצד אחד אנחנו הניזוקים ביותר מההחלטות הללו, אך מצד שני אנו עשויים להרוויח מכך.

אין זה סוד כי הציבור החרדי איננו מתנחל במהותו, אלא הגיע לכאן מחוסר ברירה: משפחתי למשל מתגוררים במודיעין עילית משום שאז (תשנ"ה) זה היה הכי זול וזמין, והממשלה (של רבין!) עוד פינקה אותנו במענק של 5000$ (8% מערך הדירה שווה ערך למאה חמישים אלף היום).

איש לא חושד בממשלת רבין, עם השרים אלוני ושריד, כי חשבו על טובת הציבור החרדי. הממשלות הבינו כי יש צורך ליישב את יו"ש, איש לא הסכים להגיע מלבד החרדים מחוסרי הברירה, אז פנו אל החרדים.

והחרדים הגיעו, בהמוניהם, כפי שהם יודעים להגיע לכל דבר טוב, ומילאו את הרי בנימין ושומרון ברבבות משפחות, עוד ישמע בהרי יהודה (ביתר) ובחוצות בנימין קול תורה וקול תפילה, קול מצהלות אברכים ותשב"רים.

וההיסטוריה הזו תחזור על עצמה לדעתי: החילונים המפונקים שהגיעו למעלה אדומים ואריאל יגלו מהר מאוד שהחלום של הבית הפרטי עם הגג האדום נושא בחובו גם סנקציות לא נעימות. אפילו הדתיים הלאומיים, אלו שאין להם תודעה התיישבותית גבוהה, יעדיפו את החיים הנוחים של גבעת שמואל על פני גבעת מיגרון ד'.

והיחידים שישגשגו וישכפ"צו את המדינה, יהיו החרדים. אלפים של משפחות יגלו פתאום את האפשרות להתגורר קרוב קרוב ובתנאים מעולים, אלא שאז המחירים כרגיל יעלו כבר.

האמת שכבר היום זה ככה, כמו בסיפור על היהודי שחלם שהאוצר נמצא בפראג, מתברר כי פתרונות הדיור נמצאים מתחת לתנור בבית.

תיכף נצא לסיור קצר בפנינותיה החרדיות של יו"ש, אך לפני כן הקדמה קצרה:

המחירים שהיו פעם לא יחזרו לעולם! גם אם נקבל את הקרקעות בחינם (לא נקבל) וגם אם הפיתוח יהיה ללא תשלום (לא יקרה) אין שום אפשרות לבנות דירת 3 חדרים נורמלית במחיר שאינו מתקרב למיליון ₪, ואם מוסיפים לזה את הרווח היזמי המינימלי (שאפשר לחסוך אותו בקבוצת רכישה אמיתית, כפי שהרחבנו בשבוע שעבר) אנחנו מגיעים למחירי מינימום של 12,000 ₪ למטר בהר יונה וירוחם (!) ובמקומות מרכזיים יותר כמו טבריה המינימום הוא 14,000 ₪ למטר, והמטרים הם ברוטו, כלומר דירת 4 חדרים לא תעלה בשום מקום פחות מ1,400,000 ₪, למעט כמובן הגרלות וקבוצות רכישה אמיתיות.

יש רק מקום אחד שעדיין ניתן קצת לקבל את המחירים של פעם, וזה ביו"ש (המחירים הנמוכים בחריש זה נפילה זמנית שתתקן את עצמה במהירות לדעתי). כאן המחירים זולים יותר, גם בגלל המיקום והחששות (נתייחס אליהן בהמשך) וגם בשל העובדה שיותר קל להעסיק פלסטינאים שכנים במחירים של פעם.

ניקח למשל את מיצד, מצד אחד סוף העולם ימינה, נוסעים בכבישים משובשים בתוך השטחים הרבה אחרי חברון, אך מצד שני רבע שעה מביתר עילית, וזה הפלוס הגדול.

מי שמתגורר בביתר עילית (שמונים אלף כאמור) מכיר את כבישי יו"ש ויודע שזה לא נורא כמו שזה נשמע מרחוק, הנני נע על הכבישים הללו מידי יום מזה עשרות שנים, כולל באינתיפאדה השנייה, ולמעט אבן קטנה פעם אחת, לא פגשתי מעולם את התיאורים ישתבח שמו וימשיך לשמור עלינו ועל כל ישראל.

בהינטל העניין הזה, אנחנו מדברים על השווייץ של הציבור החרדי: דירת 4 חדרים חדשה נמכרת בפחות מ1.4 מיליון ₪, שזה בשביל צעיר בוגר ביתר, דיור בהישג יד, גם גאוגרפית וגם כלכלית, מחירים של ירוחם רבע שעה מהבית.

כך גם מעלה עמוס הסמוכה, אם כי שם אין בנייה חדשה כעת למיטב ידיעתי.

תל ציון אותו סיפור: עשר דקות מנוה יעקב עם מחירים של פריפריה, גם כאן אין כמעט בנייה חדשה לצערנו, תיכף יבוא כאן טראמפ ובעזרת השם ישחרר הכל.

אך ממלכת הדיור העיקרית בהרי השומרון הייתה ותהיה עמנואל. כן, העיר הזו שכולנו אוהבים לצחוק עליה עם הבדיחות של פעם, העיר הזו היום היא עיר גדולה וחשובה, והיא תהיה הרבה יותר גדולה והרבה יותר חשובה עם סיום הפרויקטים שנבנים היום.

מי שנכנס לעמנואל רואה אתר בנייה אחד גדול, ומי שנכנס למשרדי המועצה ורואה את התוכניות שנמצאות על השלחן של ראש המועצה אלי גפני (אחיין של), ועם כל הזכיות של קבלנים שזיהו את הפוטנציאל, מבין שעוד חמש שנים העיר הזו תכפיל ותשלש את עצמה, ואם ירצה השם ולא יקרה משהו דרמטי, זה אמור להיות פתרון דיור לכמה אלפי משפחות חכמות, שזיהו בזמן את הפוטנציאל ורכשו דירות כשעוד היה זול.

והיום זה עדיין זול: דירות ישנות יד שנייה אפשר למצוא כאן במחירים של 700 פלוס, ודירות חדשות 3 חדרים אפשר למצוא כאן במחירים של קצת יותר ממיליון, שזה הדירות האחרונות שנמכרות בציבור החרדי במחיר הזה למיטב ידיעתי, וכל זה במרחק של פחות מחצי שעה מאלעד ו40 דקות ממודיעין עילית.

מרחביה האין סופיים של יהודה ושומרון, ערש עמנו, הם קרקע פורייה לבניית עוד ועוד דירות לנו ולצאצאינו עד ביאת גואל, שאז תקוים נבואת ירמיהו "עוד יקנו בתים בארץ הזאת".