המדינה פתחה ליבוא והחקלאים מתלוננים: "בצל איכותי נשאר להירקב בשדות"

מאות טונות של בצל ישראלי נרקבים השנה בשדות, לאחר שהורדת המכסים והסתערות היבואנים על בצל הולנדי זול פגעו אנושות בחקלאים המקומיים. מגדלים מתארים "קריסה של הענף", בעוד הצרכנים לא נהנים מירידת מחירים – להפך, מחיר הבצל עלה.

איל רודוי, חקלאי ותיק מעפולה, נאלץ להשאיר 500 טונות של בצל משובח בשדה, והוא מספר ל'ידיעות אחרונות': "זו הפעם הראשונה בעשרות שנים שאני מוותר על כל היבול. תכננתי למכור ב־90 אגורות לק"ג, אבל אפילו 80 אגורות לא מציעים לי. הנזק נאמד בחצי מיליון שקל. הורדת המכסים חיסלה אותנו. הסיכוי היחיד להציל חלק מהיבול הוא אם יאשרו הוצאת סחורה לעזה".

גם ארז כהן, חקלאי גדול ממושב מלאה, מספר על מצוקה דומה בשיחה עם 'ידיעות אחרונות': "אני אוסף את הבצל ומכניס לקירור, אבל זה עולה הון עתק. החשמל, ההובלה – הכל יקר. אנחנו תלויים ברשתות וביבואנים, ומרגישים שהמדינה לא איתנו. הרשתות רוצות אותנו חלשים, והאוצר מקשיב להן".

גידולי הבצל בישראל מתפרסים על פני כ־20 אלף דונם – מהחולה בצפון ועד הערבה הדרומית. בעקבות רפורמת היבוא, המכס על בצל יבש ירד והיבוא גדל לשיא. התוצאה: לחקלאים רבים לא משתלם לאסוף את היבול, חלקם משאירים אותו להירקב, ואילו אחרים מוציאים סכומי עתק על אחסון בקירור.

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מזהיר: "זה מה שקורה כשאין תכנון וראייה קדימה. מדברים על ביטחון מזון לטווח הארוך, אבל מתעלמים מהחקלאים שמייצרים את האוכל כאן ועכשיו".

במשרד החקלאות מסבירים כי בוחנים צעדים שיסייעו לחקלאים: "אנו מקדמים אסטרטגיה לאומית להגדלת הייצור המקומי, לצד תמיכות ייעודיות, הוזלת תעריפי המים והרחבת אמצעי הייצור".

ממשרד האוצר נמסר: "מחירי השוק מראים התאמה בין סיטונאות לקמעונאות, ואין עדות לפגיעה בהכנסות החקלאים או לרווח עודף לרשתות. עליות המחירים נובעות ממגמות כלליות בשוק הירקות, ולא מחריגה בענף הבצל".