המחלוקת על תקציב הביטחון: צה״ל דורש התחייבות לחמש שנים – האוצר מסרב

העימות בין משרד הביטחון למשרד האוצר סביב תוספת תקציב הביטחון הגיע בימים האחרונים לשיא חדש. לפי פרסום הערב (רביעי), בצה״ל מבקשים התחייבות תקציבית לחמש השנים הקרובות – ואילו באוצר מוכנים לאשר את התוספת רק לשנת תקציב אחת. בשיחות בין הצדדים נרשמו חילופי דברים חריפים ומתוחים במיוחד.

בלב הוויכוח עומדת דרישת צה״ל לתקצוב קבוע עבור המשימות הביטחוניות החדשות שנפתחו בעקבות ההתפתחויות בצפון, בדרום ובזירה הסורית. לדברי גורמים בצבא, העלות הכוללת של הפעילות השוטפת – הכוללת נוכחות מוגברת בחרמון, פעילות בשטח סוריה לאחר נפילת משטר אסד, מענה לחמש נקודות אסטרטגיות בלבנון והפעלת האוגדות בעזה – עומדת על כ־5 מיליארד שקלים מדי שנה.

באוצר מסרבים להתחייב למסגרת רב־שנתית. גורם בכיר במשרד אמר: "אם נאשר תקציב לחמש שנים ואז המציאות תשתנה – הכסף לא יחזור. אין היגיון בנעילה מראש". במשרד הביטחון דחו את עמדת האוצר ואמרו כי אין מקום להניח שמוקדי האיום ייעלמו בקרוב: "השלום טרם הגיע, והאתגרים רק הולכים ומתרבים".

במקביל חזר לדיון ציבורי נושא התוספת לשכר משרתי הקבע, המוכרת בעבר כ"הגדלות הרמטכ״ל". ח״כ אלעזר שטרן אמר בדיון: "המונח הזה עשה לצבא נזק, זה לא עניין סמנטי". חילופי הדברים התלהטו גם סביב נתוני השכר: בעוד נציג האוצר טען כי רמ״ד בצה״ל משתכר כ־23 אלף ש״ח בחודש, ח״כ מאיר כהן העיר: "סג"ם מרוויח 9,760 שקל ברוטו – על מה אתם מדברים?".

גם סוגיית הפנסיות עומדת במוקד. במשך שנים נהנה הצבא מתוספת לפנסיה בשיעורים של כמה אחוזים ועד 9%, אך בג״ץ פסל את המתווה ודורש מהכנסת להסדירו בחוק עד סוף השנה. באוצר טוענים כי עלות התוספת היא מעל מיליארד שקלים בשנה. בצה״ל מזהירים כי ללא פתרון – כבר מאות משרתי קבע הגישו בקשות לפרישה מוקדמת.

חייל שהשתתף בדיון סיפר: "כשנכנסתי לעזה, לא ידעתי בכלל כמה אני מקבל. חצי שנה בתוך עזה – נראה לך שהיה לי רגע להסתכל על התלוש?"

בשלב זה נעצרו השיחות עד להצגת נתונים מלאים ומעודכנים, ולאחר מכן יוכרע כיצד יסתיים אחד העימותים המשמעותיים ביותר בין האוצר למערכת הביטחון בשנים האחרונות.