לא רוצים? לא צריך! שתי מדינות לשני עמים / טור

לפני שלוש שנים עתרתי לבג"ץ (בג"ץ 3322-23 עו"ד נתן רוזנבלט נ. שר השיכון והבינוי) באחת מהעתירות הרבות שהגשתי עוד לפני שהוקם "אמת ליעקב" שעוסק בכך ומקבל סיועי בהתנדבות עד קצה יכולתי, בעתירה טענתי על הפלייה מובנית כנגד הציבור החרדי וכנגד ציבורים אחרים תחת הכיסוי של העדפת בני מקום, כביכול, למרות שאינם מתגוררים במקום, בסופו של דבר לאחר דיון ארוך נדחתה העתירה, בדיוק כמו 99% מהעתירות החרדיות לבג"ץ – האחוז הבודד זה למקרה שאולי שכחתי משהו.

הטענה המרכזית אשר בשמה גולגלתי מכל המדרגות ועוד חויבתי בהוצאות של עשרת אלפים שקלים (גם כאן נעזרתי בעשרת הקוראים – שכוייח) הייתה שרשות מקרקעי ישראל היא רשות חשובה במדינת ישראל ויש לה את מלוא הסמכות להחליט בערך מה שהיא רוצה גם אם זה מפלה להדיא חצי מדינה.

אתמול התברר כי כמו בכל כלל משפטי של בג"ץ הוא ניתן לביטול בהבל פה של עוזר היועמ"שית, אין צורך אפילו בבג"ץ כדי לרמוס זכויות הציבור החרדי – נחשבנו כצאן. לקראת ישיבת מועצת רמ"י אתמול הזדרז העוזר הזריז להכתיב לחברי המועצה לא רק מה אסור להם לעשות אלא מה הם חייבים לעשות, יותר שקוף מזה – יש רק דבר אחד שעדיין לא הכריזו עליו וזה חובת ענידת טלאי בצבע לימון.

והמועצה אכן "קבלה החלטה" לשחרר את ההגרלה הנוכחית באופן של שתי הגרלות כאשר הראשונה הולכת רק לחיילי מילואים והשנייה כבר ימצאו את הדרך איך להדיר את הציבור החרדי. בדיוק כפי שהוכתב בידי הפוליטרוק העליון, הצביעו חברי מועצת רמ"י והוכיחו כי מדובר במועצת בובות חסרי דעת עצמאית או חמור יותר: שהם רצו את ההחלטה הזו ורק חיכו שמישהו "ילחץ" עליהם.

כפי שכתבתי כאן לפני שלושה שבועות, יום למחרת ההחלטה של ביהמ"ש, הם כבר סימנו את המטרה מזמן וכעת רק מציירים את הפלטפורמה המשפטית, אם זה ימשיך כך זה לא יסתיים רק בביטולים מכאן ולהבא אלא יהיה עוד יותר רע ועוד יותר רע ואלפי אלפי אברכים ימצאו את עצמם מול הודעה במייל, כי אם ברצונם לקבל את הדירה שכבר זכו בה עליהם "להסדיר את עניין שירותם הצבאי" כלומר להתגייס.

השאלה היא לאן הולכים מכאן?

והתשובה היא שהשאלה מי השואל.

אם זה אברך שרוצה לדעת איך להציל את הזכייה שלו ולקבל את הדירה אז עומדות בפניו מספר ברירות: או שיעבור החוק בשבועות הקרובים וגם אז אין שום ביטחון שבג"ץ יבטל את החלטת הביניים, או לנסות לחפש אם יש לו עילה בריאותית לקבלת פטור צבאי, או לזרז כמה שאפשר (אם אפשר, כמעט אף פעם זה לא תלוי בו) את מועד החתימה על החוזה.

זהו, אין יותר אפשרויות! אולי בשולי השוליים של המחנה אפשר יהיה למצוא כאלו שלא יעמדו בניסיון אך שום אברך לא מעלה באמת על דעתו להתגייס רק בגלל הרווח הכספי.

אם השואל הוא ח"כ אז הוא צריך להתבייש, כן לא משנה מאיזה מפלגה או חוג, אתם הייתם שם וראיתם איך נתניהו מהתל בגדולי ישראל שליט"א ואף על פי כן הצבעתם בעד התקציב, מדוע שתקתם ונתתם לו לגרום למרן הגר"ד לנדו שליט"א ל"צער וכאב" נורא כפי שהוא מבטא במילים מאוד עדינות את אשר עולל לנו האיש הזה? יותר מכך לא נכתוב משום שאין בכך תועלת וגם כדי לא לגרום להחלשת מערכת הבחירות הקרובה, שגם ככה תהיה הקשה ביותר שידע הציבור החרדי, כאשר חלקים גדולים ישאלו את עצמם בשביל מה להצביע אם בג"ץ מנהל את המדינה והם כמובן לא יהיו צודקים משום שאנחנו כפופים לגדולי ישראל והם יודעים גם את כל החשבונות הללו ואם אעפי"כ יורו לנו להצביע נעשה זאת, עם פחות הבנה אבל אם אותה מסירות ואפילו ביתר התלהבות – כי זה מצוה לשמה.

ואם השואל הוא מי שלא זכה ומבין שייתכן שכבר לא תהיה לו זכייה בדירה באנחה, או שמדובר באברך שחושש שייתכן שלא יוכל לממש את הזכייה, צריך לומר להם את האמת שגם ככה ההגרלות הם לא מי-יודע-מה ואם מצרפים לכך את העובדה שלוקח 6 שנים מחלוקת הלחיים בכולל על הזכייה ועד הלחיים של חנוכת הבית עם שנות שכירות לפח, ובפרט שככל הנראה מחירי הדירות בכלל הם במגמת ירידה מתמשכת (זה שמצליחים להסתיר לא משנה את המציאות) והם יכולים למצוא את עצמם במצב של מאות זוכים בחריש שהגיעו החודש לממש את הזכייה סוף סוף ונסוגו אחור לאחר שקלטו שהמחירים בשוק החופשי כבר די דומים להגרלות…

אז מה כן?

פריפריה!

הם לא רוצים אותנו במרכז ובהגרלות שלהם? לא צריך! קחו לכם את חדרה/גדרה ותשמרו עליה טוב עד שהנכדים שלנו יגיעו לשם, בינתיים ניקח לנו את הפריפריה, חריש והגליל בצפון, באר שבע ובנותיה בדרום – שתי מדינות לשני עמים.

נכון זו פעם שלישית שאנו כותבים על כך כאן, כי עובדים בינתיים על משהו שעומד לשנות בעז"ה את כל מה שאנחנו יודעים על הפריפריה עם דגש על רכישת יד שנייה, בתוך מספר שנים תימלא בעזרת השם הארץ באלפי אברכים שיבינו כי אין שום תוחלת בהמתנה ממושכת וכי עדיפה דירת 800,000 ₪ ושלווה בה מבית מלא משכנתא.

סנונית ראשונה תתקיים כבר הערב (שני) כאשר אמור להיערך כנס עם מאות אברכים לרכישה בבית שאן, תחשבו על מאה אברכים שיבואו לגור בעיירה הקטנה הזו (יחסית) – הנאה להם והנאה לעולם.

המהלך אמור להיות כוללני ומקיף בכל הארץ בו זמנית, ובימים אלו אנו שוקדים על פיתוחו וממתינים לאישורם של גדולי ישראל שליט"א (יש כאן הרבה מורכבות, אתה לא שולח אברך לעיר לא חרדית בלי הורמנא דמלכא), כל מי שרוצה להצטרף למהפכה ולהיות חלק מהארגון נשמח מאוד אם יפנה אלי למייל [email protected].

השבוע התראיינתי בפודקסט של מלך יועצי הנדל"ן ר' יעקב רייניץ (מומלץ להקשיב למי שיש אפשרות, כמובן לא על חשבון הלימוד) ונשאלתי אודות ההגרלות וביטולן בידי בג"ץ?

עניתי כי התכנית הייתה נס לעשרים אלף משפחות חרדיות והייתה ישועה בלתי צפויה להורים שכל החיים דאגו איך יחתנו את הילדים, ופתאום בום הישועה הגיעה ממקור בלתי צפוי, אותו דבר הקב"ה מכין לנו ישועה חילופית, לדעתי זה הפריפריה ואולי עוד משהו, ופתאום תבוא הישועה.

ועוד משהו:

חלק מהתוכנית של בורא עולם זה שהאברכים ייאלצו להגיע לפריפריה שם גרים היהודים הפשוטים ולחולל בהם מהפיכה כפי שאכן קורה למי שיודע.

השבוע הייתה לי הזדמנות לראות מה עושה פעילות של איש אחד על עיירה שלימה:

הייתי השבוע בכפר "קריסני קסבה" באזארבייג'אן, זה לא בושה שלא ידעתם – כמוני עד לפני שבועיים – שיש מדינה כזו, אך בוודאי לא ידעתם שיש בה כפר יהודי קסום, כן כפר שלם שכל תושביו יהודים ואין שם גוי אחד.

את הפלא הזה לקחני ידידי הרה"ג ר' יהושע פלטניק לראות ולהשתטח (לא נוסעים סתם לחו"ל) על קברו של האדמו"ר גרשון (כך קראו לצדיק הפלאי) הקבור שם.

מתברר כי הצדיק הזה הגיע לפני כמאתיים שנה משום מקום לגור בכפר הזה שתושביו אוהבי השם, אך עמי הארץ מופלגים, והוא לימדם את כל ההלכות וייסד את התורה מחדש והביא לאלפי יהודים את אור התורה ורבבות ילדים שרובם גדלו לתפארת בית ישראל. תראו מה הכח של איש אחד שהושלך לפריפריה הרחוקה כדי ללקט ניצוצות לאבוקה.

ועוד אחד – לאחר שנפטר עלה הקומוניזם ובמאמץ שיטתי של שבעים שנה הצליחו להשכיח את הכל עד שהגיע לשם שוב שליח חב"ד הרב יונה יעקבי קוראים לו שנשלח למקום הכי פחות מבוקש: לכפר הנשכח מעבר להרי הקווקז ומה שהוא חולל שם זה בלתי ייאמן, ראיתיו בבית הכנסת (אחד משלוש עשרה !) עומד על הבימה הגדולה ויושבים סביבו עשרות יהודים בשיער לבן ואינם יודעים להתפלל מילה אחת, אך מקשיבים לשפה הזרה הקולחת מפיו ואומרים אמן וכו' בכל סימן שלו וככה כל יום שלוש תפילות, הם יושבים ומסתכלים עליו מתפלל בשפה זרה ואומרים רק אמן – רבי לוי יצחק אם היה מגיע לכאן לא היה רוצה לצאת, ואת כל זה ועוד רבות ונצורות פעל אברך אחד שהגיע לגור בפריפריה הרחוקה.