סוגיית כוחי ועוצם ידי אינה חדשה ליהודי מאמין. לכל אורך ההיסטוריה התחנכו היהודים על ברכי האמונה כי לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'. בימי קום המדינה היו רבים שהתחבטו כיצד יש להסתכל על הניסים הגדולים שנעשו אז במלחמות מול הערבים מכל החזיתות. בדומה למצב היום הייתה תחושה שההישגים הם מעבר למצופה ע"פ דרך הטבע. עצם הקמת מדינת ישראל מוקפת מיליוני מוסלמים שרצו רק לזרוק את היהודים לים הייתה בבחינת פלא.
רבים בקרב הציבור האמוני הסתפקו כיצד יש להסתכל על הדברים במבט יהודי. היו שהלכו לקיצוניות ואמרו שהציונים הם צדיקים עד כדי כך שה' עושה להם ניסים. ומן העבר השני היו שרצו לומר כי מדובר במעשה שטן שהצליח ואין מה להתפעל מכך כיהודי מאמין. מי שהרגיש באותו בלבול שהדהד במדינה עוד שנים רבות היה מרן הרב מבריסק זצ"ל. מביתו הקט חש את הלך הרוח בציבור וקרא אליו את חבר הכנסת הרב שלמה לורינץ ז"ל וביקש ממנו להעביר מסר בנושא לכלל הציבור החרדי בארץ ישראל.
"אי אפשר, ואף אסור לומר שהניסים נעשו למקימי המדינה שאינם מאמינים בה'", אמר מרן רבי יצחק זאב הלוי זצ"ל לרב לורינץ, "אלו אינם ראויים שיעשו להם ניסים. מאידך, אסור גם לומר כי זהו מעשה שטן, שהרי השטן אינו אלא אחד מן המלאכים, הפועל רק בשליחותו של הקדוש ברוך הוא". כך שלל מרן זצ"ל את שתי התפיסות השגויות בעיניו.
ההשקפה הנכונה על פי מרן הרב מבריסק היא כי "האמת היא שהניסים נעשו לשארית הפליטה – לומדי התורה ושומרי המצוות, כדי שיתקיים הכתוב 'לא תשכח מפי זרעו', והם יוכלו למסור את התורה הלאה, ועל ידם תתקיים התורה בכלל ישראל" (מקור הדברים בספר במחיצתם, הרב שלמה לורנץ, עמ' 180).
במשך שנים רבות דבריו של הרב מבריסק זצ"ל היו כמים קרים על נפש עייפה עבור הציבור החרדי. היכולת לראות את הניסים נכוחה ולהודות לה'. זאת, בלי להתבלבל ולייחס איזו זכות או יחס של כבוד לציונים עוקרי הדת, גישה זו סללה את ההשקפה החרדית הצרופה. המלחמה בה אנו נמצאים, החלה עם אבידות קשות וחטופים רבים, גם בחלוף הזמן וריסוק שלטון חמאס בעזה היה קשה לשמוח ולראות את הניסים העצומים שעשה ה' לעם ישראל. אולם ככל שהזמן חולף, חרף העובדה כי עדיין ישנם חטופים בעזה ומחיר המלחמה גובה מאות נשמות של יהודים שנהרגו על קידוש ה', מתחילה לנבוט התובנה כי השנה וחודשיים האחרונים טומנים בחובם ניסים גדולים ועצומים. החל בהצלה מהסכנה הקיומית שאיימה על היישוב היהודי בארץ ישראל בימים הראשונים של המלחמה, ועד למכות הקשות שניחתו על ראשם של שונאי ישראל בעזה, בלבנון ובאיראן.
דווקא בימים אלו דואג הקב"ה להראות לנו שהניסים הגדולים אינם תוצאה של חיל אוויר מאומן ומיומן שבבוקר שמחת תורה לא נודע לאן נעלם, גם לא של מערך אמ"ן שכשל פעם אחר פעם בתחזיות. ועדיין יש מי שמתרשמים מגודל הניסים ומייחסים אותם לצה"ל ומדינת ישראל. את האמת כולנו יודעים אם נעשים ניסים לישראל הרי הם בעבור ובזכות לומדי התורה תלמידי הישיבות וקובעי העיתים.
דבריו של הרב מבריסק שהיו יפים לשעתם לפני יותר משבעים שנה נכונים גם היום. ה' ברחמיו עוזר לנו שחלק מהפעולות נעשות בגלוי שלא על ידי בשר ודם, ובטח שלא על ידי צה"ל ומדינת ישראל. אסור להתבלבל מאמירות של רה"מ שמיהר להגיע היום לגבול הצפון ולקטוף קרדיט על המתחולל בסוריה בדיוק כשם שטעות היא לייחס לחיל האוויר סגולתיות וזכות מיוחדת על הצלחתם בתקיפה באיראן או במתקפת הביפרים. אותו חיל אוויר כשל בשומר חומות בתרגיל שנועד להשמיד את כל מנהרות חמאס בעזה ולמעשה קילף קצת טיח בחלק מהן. הכל, הכל נעשה מלמעלה בעבור לומדי התורה ומקימי מצוותיה.
בימים אלו חשוב גם להזכיר אמרה נוספת של הרב מבריסק, אמרה שח"כ הרב שלמה לורינץ העיד על עצמו שלא הבין אותה במאת האחוזים. "מדינת ישראל הוקמה על מנת לעקור את היהדות". ככה פשוט. זה מה שאמר הרב מבריסק לח"כ לורינץ וחיזק את דבריו באמירה שאם לא שאין נהוג לעשות כן היה נשבע לו על כך בנקיטת חפץ.
בימים אלה היה מצופה ממדינה חפצת חיים שתעזוב את כל הפוליטיקה בצד ותתמקד בניצחון במלחמה. אולם במדינת ישראל יש מי שאינו מסוגל להרפות לרגע מהמלחמה ביהדות. בני הישיבות הם לצנינים בעיניהם. חובה קדושה לצאת כנגדם בחרב וחנית. מה לא ניסו לעשות נגדם ונגד התורה שהם לומדים. עצרו את תקציב הישיבות שללו את תקציב המעונות. כל היום מגדפים ומחרפים מערכות אלוקים חיים. הם מעלים טענות הבל שעל בני הישיבות חלילה לנטוש את ספסלי בית המדרש וללכת לצבא.
לא ידעו ולא השכילו כי בזכותם הם נוצחים. בעבורם הם נלחמים. עם ישראל בלי לימוד תורה בטהרה משול לחרס הנשבר. התורה ולומדיה הם הזכות שעומדת ליישוב היהודי בארץ ישראל שזוכה לניסים גדולים בשנה האחרונה.
נדמה כי המתחולל בסוריה, כאשר תוך 11 יום קרס משטר אכזרי כל כך ששלט במדינה כמה עשורים בעוז וללא פשרות, בא אולי ללמדנו כי הקב"ה הוא המרגיז ממלכות. הוא שהביא היום את צה"ל להרחיק לעומק של כארבעה עשר קילומטרים בתוך שטח סוריה, מרחק שכמוהו לא הגיעו החיילים לא בעזה ולא בלבנון, ללמדנו כי הכל משמים.





















אמת ויציב!
נפלא מבינת אנוש להבין כיצד ביד אחת מנסים בכל הכוח להצר ולחבל בכרם ישראל, ובשניה לא להבין מדוע העולם מצר את רגלי מדינת ישראל.
שלום
מתי תפנימו שאתם חלק מהציבור,וה' אוהב גם את אלה שאתם לא.
וכן מגלגלים זכות על ידי זכאי, כך למדנו.
אוי, מתי כבר ייפול 'בעל הצפון' הקרוי "בג"ץ, יועצת משפטית, פרקליטות, מצ"ח, מח"ש, נח"ש, תקשורת, אקדמיה, שב"כ…" (שבעה שמות לסטרא אחרא…)!! לתקן עולם במלכות שד-י, כי רק זוהי המטרה בכל הנעשה מסביב.