המונים גדשו את בתי הכנסת ובתי המדרש ב"בר בי רב דחד יומא" ביום העצמאות, שנוסד ע"י כ"ק האדמו"ר מקאליב זצוק"ל יום אשר בו אנשי עמל בטלים ממלאכתם באופן רשמי, ומנצלים את הזמן להעביר את היום בהיכלי בתי הכנסת ובתי המדרש ולהעדיף להשתתף בשיעורי תורה והרצאות החל משעות הבוקר עד שעות הערב מפי רבנים, מרצים וגדולי תורה חשובים בכל רחבי הארץ.
מקומות רבים החלו כבר משעות הבוקר בשיעורי התורה, בתי הכנסת היו מלאים ובחלקם מפאת העומס הגדול, השיעורים הועברו בשידור חי ע"ג מסכי ענק, כך עד לאחר חצות לילה.
במהלך היום הופיעו שורה של גדולי תורה, פוסקי הלכות, מרצים חשובים, אשר בדרשותיהם, המשתתפים הרבים העשירו את ידיעותיהם בתחומים רבים בהלכה, כשרות, שבת, תפילה, השקפה ומוסר. במשך היום האדמו"ר מקאליב שליט"א הופיע בשורה של בתי כנסת ובתי מדרש, שם השמיע מדברות קודש כפי שהיה נוהג להשמיע סבו האדמו"ר זצוק"ל בימים אלו לעם ישראל.
השנה, עקב המצב בו שרוי עם ישראל בתוך מלחמה מהדרום ומהצפון, הרבנים קראו לציבור להתחזק יותר ולהרבות בתפילות למען הרבות רחמי שמים, עבור החיילים הנלחמים בחירוף נפש בכל רגע ועבור שחרור החטופים הנמקים בשבי כבר למעלה מחצי שנה.
האדמו"ר מקאליב הביא את דברי סבו האדמו"ר זצוק"ל שאמר כי עלינו לעשות כל מה שאפשר ע"מ לקרב יהודים לחיק האמונה ולחיק התורה, שהם חיק החיים האמיתיים והערובה היחידה, לשמירה על העם היושב בציון. עלינו לזכור, התעוררות לרגע שנוטעים ביהודי – נותנת אותותיה לדורות עולם.
ציין בדבריו את דברי הגמ' שהאדמו"ר זצ"ל היה מזכיר על האמורא הקדוש רב אידי שהיה הולך שלושה חודשים כדי ללמוד יום אחד בבית המדרש, וחוזר לביתו מהלך של שלושה חודשים. האדמו"ר החליט לכונן ימים של תורה עבור המוני בית ישראל, אחד הימים הבולטים בו במשך עשרות שנים מתקיים 'בר בי רב', הוא יום העצמאות. ביום זה יש חופשה לעובדים בארץ ישראל והמונים מנצלים אותו ליום שכולו תורה.
למעלה מיובל שנים קיים רעיון מבורך זה. לעיתים נשא דברים האדמו"ר זצוק"ל ב-10 ישובים באותו יום! בכל מקום הוא דיבר, שר ועורר את הנאספים. קולו המיוחד המלא רגש עצום וכיסופין, כבש את הלבבות. מספר פעמים באותו יום הוא נאלץ להחליף את בגדיו מפני הזיעה.
בדבריו סיפר ששמע מיהודים שהתגוררו בישובי העוטף וניצלו באסון "טבח שמחת תורה" בזכות שדבקו בכל נפשם באמירת "שמע ישראל" במסירות נפש עצומה, והיו כאלה שסיפרו שבאותם רגעים נוראים עמדה להם דמותו הטמירה של הרבי מקאליב זצוק"ל שהיה אוד מוצל מאש וזכרו היטב כיצד זעק בכל נפשו את ה"שמע ישראל" בכנסים בהם השתתפו בעבר.
דבריו הביאו להתעוררות רבה בכלל, ובפרט לעת סיום יום הלימוד כאשר הציבור נעמד על רגליו לקבלת עול מלכות שמים, ואמר "שמע ישראל" ברטט ובהתרגשות רבה, מילה במילה ולאחר מכן שרו כולם יחד "שמע ישראל" בניגון שהלחין האדמו"ר מקאליב זצוק"ל לזכרם ולע"נ קדושי השואה הי"ד.
הרבנים בירכו וחיזקו את כל המסייעים בארגון יום "בר בי רב דחד יומא" אשר מזכים בו את הרבים כאשר אנשים העמלים לפרנסתם ונמצאים ביום חופש, מנצלים את זמנם בשיעורי תורה וכך בכל הארץ.




















