משרד הבריאות מפרסם היום (רביעי) סיכום מקיף של שנתיים למלחמת "חרבות ברזל", המציג את פעילותה המאסיבית של מערכת הבריאות מאז היום הראשון ל'מלחמת התקומה'. מנכ"ל משרד הבריאות הכריז בשעה 07:47 באותו יום הקשה על מצב חירום ורמת כוננות עליונה, ומאז פועלת המערכת במצב חירום רצוף.
היקף הטיפול והפעילות
על פי הנתונים שפורסמו, במהלך המלחמה טופלו בבתי החולים כ-24,000 בני אדם. במקביל, פעלו למעלה מ-100 נקודות שירות של קופות החולים במלונות ובריכוזי מפונים, לטובת 151,200 מפונים, ועשרות אלפים נוספים שהתפנו עצמאית.
168 שבים טופלו וממשיכים להיות מטופלים במערכת הבריאות, תוך תמיכה במשפחותיהם. במרכז הלאומי לרפואה משפטית בוצעו למעלה מ-1,765 זיהויים פורנזיים וקביעות סיבת מוות, מתוכם 86 חטופים חללים. ביום שני, 26 בינואר 2026, זוהה החטוף החלל האחרון ששב לאדמת מדינת ישראל.
הפקת לקחים והיערכות לעתיד
משרד הבריאות החל במרץ 2025 בתהליך מקיף של הפקת לקחים מהמלחמה, באמצעות ששה צוותים מקצועיים שונים שבדקו את נושאי הליבה שעמדו במרכז העשייה: ניהול ושליטה במטה, תפעול ומענים לוגיסטיים, שיקום, פינוי חיילים פצועים, רפואה קהילתית ראשונית למפונים, ובריאות הנפש.
הצוותים פעלו לנוכח ההבנה כי אל האתגרים המלווים את מערכת הבריאות בשגרה – פערים בין מרכז לפריפריה, התמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה וקיבעון במבנה המערכת – נוספו אתגרי החירום, ובמרכזם הצורך במיגון, הגידול המשמעותי של הצרכים בעולם בריאות הנפש, ואתגרים באבחון ובטיפול בילדים.
חיזוק מערכת הבריאות
כחלק מההיערכות לחירום, הוסיף משרד הבריאות 3,642 מיטות ממוגנות בבתי החולים, וניתן דגש על יכולתם של בתי החולים להתמודד עם פגיעה בתשתיות ולמול עומסים חריגים של מטופלים.
בתחום בריאות הנפש, הוקצה תקציב של מעל 1.4 מיליארד שקלים במסגרת התוכנית הלאומית לבריאות הנפש להרחבת היצע המענים, גיוון המענים ומיצוי משאבי המערך. נוספו מעל 700 מטפלים חדשים, יותר מ-1,000 מתמחים בפסיכולוגיה וכ-100 מתמחים בפסיכיאטריה.
362 נקודות מתן שירות של המרכזים לבריאות הנפש פועלות בריכוזי המפונים, כאשר מאז השבוע השני למלחמה ניתנות 1,370 שעות מטפלים יומיות. נרשמה עלייה של 30% במספר המטופלים במרפאות בריאות הנפש בקהילה, הרחבה של 128 מרפאות בריאות הנפש בקהילה בפריסה ארצית, ועלייה של 42% במגעים טיפוליים.
משרד הבריאות הדגיש כי הוא ממשיך בחיזוק היערכותה של מערכת הבריאות לשעת חירום, תוך שיפור יכולותיה במתן מענה לציבור במהלך אירועי קיצון מסוגים שונים, ולצד זאת פועל לחיזוק המענה הרפואי בשגרה, תוך חיזוק עולמות בריאות הנפש, הגריאטריה והילדים.
