דברי ההספד ממרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א
בגמרא נאמר 'ויי לארעא דישראל דחסרה גברא רבא'. נפטר אדם גדול ואמרו הספד גדול לארץ ישראל. לא כתוב שהוא היה הגברא רבא היחיד בארץ ישראל, אבל כתוב שאם חסר אחד, חסר השפעה לארץ ישראל, בכל העולם לא היה חסר השפעה ואף על פי כן היה חסר בהשפעה.
אבל פה אצלנו זה "ויי לארעא דישראל, כאן זה גברא רבא, זה לא גברא רבא שיש עוד גברא רבא, אלא זה היה הגברא רבא היחיד של ארץ ישראל. לא שחסר אחד, אלא כעת אין גברא רבא בכל ארץ ישראל ובכל העולם כולו. כעת אין גברא רבא.
חסר ההשפעה ואם אין ההשפעה זה איום ונורא, אדם צריך השפעה ובלי השפעה זה איום ונורא, אם אדם עושה כל מה שהוא יכול אז יש סייעתא דשמיא, עכשיו זה לא פשוט, זה 'ויי דארעא דישראל', ויי לכל העולם כולו, כל העולם היו מושפעים ממנו. ביקשו ממנו תפילות וברכות, השפעות כאלה שאין כעת בכל העולם כולו, וזה המצב כעת.
אני מדבר בקיצור, אין הזמן להאריך. מה זה מחייב אותנו? מה אנחנו חייבים לעשות כעת? מה צריך לעשות? כעת חסר השפעה. יש עוד גמרא, שהקב"ה עושה דין לצדיקים, אצל צדיקים זה לא עונש, זה רווח לצדיקים והקב"ה מתעלה, צריך מדרגה.
אנחנו בדור עני, דור יתום, חסר לנו בעלי מדרגה, שנרגיש שכל הדור שחסר לנו ההשפעה. להוסיף יראת שמים על כל אחד ואחד, יש צורך ביראת שמים.
ואיך מוסיפים יראת שמים? לב אבן לא מקבל השפעה. יש עצה, "אבנים שחקו מים", את לב האבן לשחוק עם עסק המוסר היא העצה היחידה, לעסוק בספרי מוסר, שהיא עושה שהאדם יראה, ביקורת עצמית. ביקורת עצמית, לפשפש במעשיו, היצר הרע חזק מאוד וצריך כל רגע ורגע השפעה וסייעתא דשמיא שלא להיכשל.
את ה' אלוקיך תירא. הרבה פעמים כתוב בתורה יראת שמים, זה נגד הטבע, וצריך תמיד תמיד חיזוק ליראת שמים, וזה על ידי קביעות יומיומית בספר מוסר, יש הרבה ספרי מוסר, שמזכים את עם ישראל לזכות בהשפעה ברוחניות, אבל ספר מוסר שמשעמם לא משפיע, אבל יש ספרים שמעניינים, קביעות יום יומית בספרי מוסר בדברים המעניינים שמשפיעים.
והרגע הזה שחסר לנו ההשפעה של אדם גדול כמוהו, שזה השפעה של רוחניות, אבחנו חייבים לחזיר לו ברוחניות, ואין סוף לתענוגי עולם הבא וזה אנחנו חייבים לו, לתת לו את הזכויות האלה שאנחנו מתעוררים לתפילתו, וזה הדבר היחיד שאנחנו יכולים להחזיר לו, להוסיף זכויות בשבילנו, זה גם הצלה רוחנית, וזה גם חסד גדול על המתים שאנחנו חייבים לו הרבה.
אין שיעור למה שאנחנו חייבים לו, כל הציבור, כל העולם חייב לו, ואין זכות לתענוגי עולם הבא, וזה רק על ידי קביעות יום יומית בספרי מוסר שמעניינים, וכל אחד מקבל על זה השפעה עצומה, והבית נהיה מאושר, חיים מאושרים בבית, זה בשבילנו תענוגים רוחניים, וגם זכות גדולה מאוד שאנחנו חייבים לעשות, ומן השמים ירחמו עלינו ונזכה שיבולע המוות לנצח.
דברי הספד מהגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א
אני רוצה להקריא מאמר שביקשו ממני חכמי הדור לומר בפני מאות רבבות אלפי ישראל שיחיו. "במדרש שיר השירים כתוב פירוש נורא על הפסוק "אשכול הכופר דודי לי", אומר המדרש, אשכול זה אדם שהכל בו, מקרא, משנה, תלמוד, תוספתות ואגדות. קוראים לאדם הזה אשכול. הכופר שמכפר עוונותיהם של עם ישראל – דודי. האשכול הזה מסוגל להגיד לה' לדודי – די!".
מסביר את המדרש בעל התורת חיים. "כשיוצא קצף מאת השם, חלילה רוצים לאבד את העם היהודי, מידת הדין רוצה את שלה ומידת הרחמים רוצה את שלה, ישנו אדם שהוא שקול כנגד כל העם, אומר הקב"ה – כופר, אני אקח את האדם שהוא אשכול והוא יכפר על עם ישראל. חציו למידת הדין וחציו למידת הרחמים".
מי כתוב פה? אשכול שהכל בו, מקרא משנה תלמוד תוספתות ואגדות. הכל בו, הכל בו. מי זה הכל? דבר אחד חסר פה ירושלמי. אני רוצה לספר לעם קדושים סיפור נורא, ר' חיים חיבר את הספר שקוראים לו 'קרני חגבים' והוא לא ידע משהו בצורת החגב, פתאום מופיע חגב על חלון ביתו ור' חיים רואה את כל מה שצריך. סיפרתי את הדבר למורי חמי הרב אלישיב זצ"ל והוא הזדעזע, הוא אמר שזה קורה רק לראשונים. מי זוכה לזה?
אני רוצה להקריא לתלמידי חכמים היקרים והאהובים, מי זה הראשון שהרב אלישיב אמר. יש בבעלי התוספות, מביא אותו הבית יוסף ביורה דעה סימן פב, כשהיה עוסק רבינו הר"י, בעל התוספות בעופות קורן, בא קורן אחד על ישיבתו ומצאו וקורקבנו נקלף. הלכו הראשונים והר"י בתוכם ואמרו זה הוא זה הקורן, מי זוכה לזה געוואלד, מי זוכה? הוא לא יודע וזה היה על החלון שלו. מי זוכה לזה? השתומם הרב אלישיב, אנחנו פה ראינו את העניו שזכה לזה, החגב בא והוא החליט, לא יאומן.
האור החיים הק' מוסיף, אף על פי שיש פה אדם שהוא אשכול, שהכל בו, אבל זקוקים גם לתשובה, בלי תשובה זה לא יעזור, אומר האור החיים הק', ברמב"ם כתוב שנקטם ראשו כשר, אומר הראב"ד וכבר הופיע רוח הקודש לפני כמה שנים והלינו שהוא פסול, שואל הכפות תמרים – תמוה הרי לא בשמים היא, איך אפשר לפסוק על פי רוח הקודש, תירץ רבינו החתם סופר אין בכוונת הראב"ד על רוח הקודש ממדרגות נבואה, אלא רוח השם על עוסקי תורה לשמה, אשר זוכים לכוון אל האמת.
באגרות החזון איש כתוב, מי זה הרוח הקודש, בהירות המוחין. הרב אלישיב אמר לו בהירות המוחין זה אצל ר' חיים. החזון איש אומר בהירות המוחין והארת פנים ושמחת הלב – היה אצל ר' חיים, זה רוח הקודש, ר' חיים היה דבר שכל רגע ורגע היה מנוצל בצורה מבהילה.
בעת האחרונה כאשר באו לבקש ממנו ברכה והצלחה, אז הוא לא אמר בצורה רגילה, אלא בקיצור ובראשי תיבות של בו"ה. לא שאלתי אותו למה הוא עושה את זה, כי הרי הוא היה כזה אוהב ישראל גדול כל כך, הרי במלחמת המפרץ הוא הציל אומה שלמה עם הבטחתו שכאן בבני ברק לא יהיה פגע, הרבנית ע"ה סיפרה לי שהיא שמעה פצצה נופלת, אז היא אמרה לר' חיים תראה נפל כאן פצצה והוא היה באמצע השינה אז הוא ענה לה – לא זה לא פה, זה לא בבני ברק, הוא הבטיח פה לא יהיה, את כל האומה פה הוא הציל.
למה ר' חיים עושה דבר כזה שהוא מברך בראשי תיבות, מה זה? לא שאלתי אותו אבל נדמה לי שאני יודע, הגמ' בברכות מספרת על מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל איך נוהגים במוצאי שבת שמגיעים ציבור גדול, האם כל אחד ואחד עושה הבדלה לבד או שכולם שומעים מאחד. אחד אומר כולם אומרים ואחד אומר שכולם יוצאים מאחד ידי חובה. למה בית הלל לא אומרים שאחד מוציא את כולם? עונים הראשונים כי חבל על רגע אחד של ביטול תורה כי צריכים לענות אמן, אני חושב שר' חיים לא רצה להגיד ברכה והצלחה הוא רצה רק להגיד בקיצור למנוע ביטול תורה.
הגר"י זילברשטיין הפסיק את הספדו, ומרן הגרי"ג אדלשטיין נשא דברי הספד, ואז המשיך הגר"י זילבשטיין בדבריו
שמענו את הדברים הנפלאים של ראש הישיבה בואו נחרוט אותם על ליבנו ונקיים אותם. בפרשת השבוע נאמר ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם אומר הנציב ככתוב לבאר לנו, מי שיש לו צער וכאב הזמן הכי מתאים לבכות לפני השם זה באותה שעה שמתו מוטל לפנינו עכשיו רבותי כשהמת מוטל לפנינו רוח הקדוש ברוך רוצה ואפשר לבקש צרת בנים זה צריך לרפואה זה צריך לפרנסה זה צריך הצלחה שלום בית זה צריך נחת מהילדים.
רבותי בא נבכה כשהמת נמצא לפנינו זה שעת רחמים הקבה מלא רחמים באו כל אחד נבכא על הצרה שלנו לא חסר צרות לא חסר על מה לבקש רבותיי באו ננצל את השעה הזו שהמת הנעלה נמצא לפנינו עכשיו זה שעת רצון באו נבכה באו נקבל על עצמינו באו נחזור בתשובה כעת זה עת רצון באו כולם יחד נחזור בתשובה וכולם כעת בוכים ובוכים כל אחד על הצרות שיש לו והקב"ה יקבל את תפילתינו וצעקתינו וברחמים מרובים .
והקב"ה יעזור שהפרידה אני רוצה להוסיף לפני שאני מסיים דברים נוראים הגמ' מספרת שצדיק אחד קראו לו ר' פרידא היה לו תלמיד שלא הבין 400 פעם למד ר' פרידה עם התלמיד פעם אחד למד ר' פרידה והילד לא הבין למרות כל הפעמים והוא אמר לר' פרידה שהוא לא הבין כי באמצע רצית לצאת הייתי מבולבל עמד ר' פרידה ולמד איתו פעם נוספת יצא בת קול ואמרה מה שעשית שלמדת עוד פעם תבחר לך האם אתה רוצה לחיות עוד 400 שנה או שאתה וכל הדור שלך יחיו לחיים טובים בעולם הזה ובעולם הבאה אמר ר' פרידה אני רוצה שכל הדור שלי יקבל יצאה בת קול ואמרה זה וזה תקבל.
המהר"ל שואל איך קורה דבר כזה אדם סתם מקבל, ר' פרידה עשה מעשה וזה שייך לו עונה המהר"ל צריכים לתפוס קצת מאותו צדיק ואצל יוסף הצדיק שהבטיח פרנסה היו צריכים לתפוס מידה שהיא מידת היסוד של יוסף הצדיק רבויתי פה נמצא לפנינו אדם שיש לו את כל המעלות וגם אנחנו נזכה לחיים טובים ולשלום ותהה נשמתו צרורה בצרור החיים ויגן בעדנו אשכול הכופר האשכול הזה יכפר עלינו והקב"ה יעזור לנו ונזכה לשאר צדקינו ותהה נשמתו של רבינו בצרור החיים.
דברי הספד מהגאון הרב שלמה קניבסקי שליט"א
אבא, על מי עזבת אותנו? לא היינו מוכנים, קודם היינו קורעים שערי שמים, אבל הקב"ה לקח אותך בפתע פתאום, ממש מיתת נשיקה. תמיד כשהייתי מדבר בפניך, אז הייתי נוהג לומר – ברשות אדוני אבי מורי ורבי, והפעם אני אומר פעם אחרונה שיש לי את הזכות להגיד, אדוני אבי מורי ורבי, ולמעשה אני עומד פה להספיד אותך, מי בכלל יכול להספיד אותך? הרי כדי להספיד אותך צריך שיהיה איזה שהיא השגה, איזה שהוא נגיע, איזה שהוא שייכות בדרגות שלך, אתה הרי היית סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, אז איך אני יכול להספיד אותך, אבא?
הרי אם נגע בנושא הגדלות והבקיאות הנוראה, אני יכול רק לספר סיפורים של ילדים קטנים על אנשים גדולים בלי שום הבנה, בלי שום השגה, ראינו בעניינו כשהיינו ילדים קטנים, לפני חמישים שנה ויותר, בלילות שבת החורף, וכידוע לא לומדים לאור הנר, אז הילדים, אנחנו, היינו משחקים עם אבא. מה היו המשחקים שלנו עם אבינו? יש ספר שנקרא 'מכלול המאמרים והפתגמים', שם יש מאמרי חז"ל בבלי, ירושלמי, בסוף מובא על כל מאמר את מקורו.
המשחק היה שאחי הגדול, רבי אברהם ישעיהו, היה קורא לו את מאמרי חז"ל והוא היה אומר את המקור. ראינו מראות אלוקים. אבל אנחנו היינו ילדים קטנים, לא היינו מסוגלים להבין כלום ממה שקרה שם. אבל זה רק מועט המחזיק את המרובה, וכמו שהגמרא אומרת, איזהו תלמיד חכם, כל שיודע בבלי וירושלמי ותוספות, אם זה ברמב"ם ונושא כליו, אם זה בירושלמי, שולחן ערוך ונושא כליו, משנה ברורה, מדרשים ואלו שאנחנו לא יודעים וזה לא היה בגדר שהוא רק ידע לקרא ולגרוס, אלא הכל היה בעיון עמוק, וידיעה נפלאה.
אני לא אשכח שהגאון יבלח"ט, דודינו רבי יצחק זילברשטיין היה מגיע עד סוף ימיו כל יום שישי לאבא להציג בפניו את השאלות הקשות שהצטברו אצלו במשך השבוע. לפני למעלה מעשרים שנה הייתי שם, ואני זוכר עד היום שרבי יצחק היה מציג את השאלה ואבא היה פותח שולחן ערוך שלא ממין העניין ומראה באותיות הקטנות ששם השאלה הזו כתובה. זו הייתה ידיעה ברורה ועמוקה בכל חלקי התורה.
הנה הוציאו לא מזמן את הספר עם ביאורים על כל התשובות שהוא היה כותב, שכידעו כל מה שהוא כתב היה בקיצור נמרץ, של כן, לא, אולי, אנשים חשבו שהוא מוציא מהשרוול ושם מבארים באמת שכאשר הוא אמר אולי אז התשובה בזה שזה אולי ואם כתוב יתכן כך הכוונה כל תשובה מדויקת עדי דק, זה בקשר של ההיקף שהיה לו של הסיני שלו ושוב פעם אין לנו ידיעות בזה והבנה בזה, אבל ראינו מראות אלוקים ומסתמא הוא היה חד בדרא בהיקף הידיעות שלו בכל חלקי התורה, שוב אין לנו בכלל השגה בכל נושא ההתמדה שלו, אבל אנחנו מספרים מה ראינו.
כשהיה היה מגיע מהכולל, האוכל היה מוכן על השולחן, אמא מעולם לא פספסה את זה, הוא הקפיד מאוד שלא לאכול בלעדיה, אם היא לא הייתה שם יושבת, גם הוא לא הסכים לאכול. ואם זה היה לוקח דקה עד דקה וחצי עד שהיא הגיעה אז הוא היה מיד מסתובב לסטנדר וממשיך ללמוד עוד דף גמרא, דברים פשוטים, דברים קטנים, אבל זה מה שאנחנו ראינו, כל הזמן.
צילום: שיא לייב
אני זוכר כאשר הסטייפלר נפטר היה שיעור ולמדו שם ירושלמי כל מוצאי שבת, הם גמרו סדר זרעים ירושלמי והתחילו מסכת שבת ירושלמי ונגמרה השנה, אז הוא לא רצה להפסיק באמצע המסכת אז הוא סיים את מסכת שבת והפסיק את השיעור, שאלתי אותו למה הפסקת את הירושלמי, הרי התחלת, כזה ציבור גדול רוצה ללמוד, אז הוא ענה – חבל על הזמן, לוקח לי הרבה זמן להכין את השיעור ואין לי זמן, שאלתי אותו כמה זמן לוקח לך להכין את השיעור אז הוא ענה לי חמש דקות, חבל על חמש דקות, רוויתי, מדובר בהרבצת תורה, חס ושלום לא מדובר, לא באיכות ולא בכמות, אבל חבל על החמש דקות, ושוב מדובר על דברים שאין לנו בכלל השגה בזה ושייכות בזה.
בכלל אני לא בא בשביל זה, אני בא להספיד כי בזה אין לי שייכות, אני בא פה להספיד שלנו הרי היית אבא, לכולם דאגת לכל ילד וילד, דאגת לכל נכד ונכד, דאגת לכל אחד ואחד, דאגת באופן פרטי. ולא רק למשפחה באופן פרטי לכל בן תורה ולכל אחד ואחד כמה בחורים קרבת, כמה ילדים כמה אברכים קרבת בסבר פנים יפות. רק כדי להרבות תורה בעולם כשהיית עונה והרי הייתה עונה אלפי תשובות ואמרת לי פעם שאתה רואה שחלק מהשאלות זה של ילדים קטנים, והם לא מבינים מה שהם שואלים והם שואלים כי הם רוצים שיהיה להם מכתב ממני, אז שווה לי לבזבז את הזמן בשבילם בכדי שיהיה להם חיזוק ממני. שילמדו יותר טוב בגלל זה.
כמה שהוא היה משקיע בכל אחד וכמה הוא היה מבהיל את העולם הזה וכאשר היה מגיע גביר גדול ומחזיק תורה עם הראש ישיבות היו באים אליו ולהציג לו הנה הוא תומך תורה והוא היה שואל אותו האם אתה לומד תורה אתה קובע עיתים לתורה? רק אז אתה שווה אם אתה לא לומד תורה אתה לא שווה כלום לא משנה כמה כסף יש לך כמה תורה הוא הרבה בעם ישראל.
אנחנו זוכרים את מלחמת המפרץ שכולם פיחדו לצאת לישיבות ולחדרים הוא החזיר אותם לחדרים ולישיבות ומעבר לזה שהוא החזיר להם את המרוחניות הוא החזיר להם את השפיות וגם במחלה האחרונה שהייתה פה המחלה הארורה בארץ בשנה שנתיים האחרונות אז גם כן אנשים לא ידעו מה לעשות האם ללמוד או לא הוא זה שהחזיר את כולם בחזרה לישיבות וללמוד כמה תורה הרבצת בישראל הרי הנא עבידנה תורה שלא תשכח מישראל כמה האהבת תורה היה לך ולא היה אכפת לך משום דבר חוץ מתורה אפילו את הרחובות של בני ברק לא ידעת מה שלא קשור לתורה לא ידעת מעבר למה שהיה קשור לתורה לא ידעת שום דבר אחד אמר פעם דוגמא שחשבונות של קידוש החודש הוא עושה יותר מהר מהמחשב אבל את החלפת הלירות בשקלים מה שהיה פעם אתה לא תצליח לעשות זה הרי מבהיל על הרעיון מה שלא קשור לתורה הוא לא ידע ולא עניין אותו בכלל וממילא אין לנו שום שייכות בך בכלל.
אבל מה שאנחנו כן יכולים לדבר רק נגיעות בלי שייכות זה על מה שהפסדנו וזה את אבא שלנו על מי נטשתנו הריה עד עכשיו היה לנו אבא היה לנו מי שיגיד לנו מילה טובה שיש לנו מי שיתייחס ועכשיו נשארנו כצאן בלא רועה אני רוצה פה בשמי ובשם המשפחה ואני חושב גם בשם כלל ישראל ולהכיר טובה להגאון ר' יצחק שכל השנים ובעיקר מאז שאמא הלכה לעולמה שהפקיר את כל הפרטיות שלו ואת כל החיים שלו להתמסר יוצא מגדר הרגיל ממש יותר מ 24 שעות בלי חשבונות אישיים בלי אפשרות לצאת מהבית בלי אפשרות לצאת לשום מקום דבר שבעצם אנחנו היינו חייבים לעשות והוא עשה את זה במקומנו אנחנו מקירים לו טובה על זה ואני בטוח שבשמים אבא ואמא מוקירים לו טובה על זה וכל טוב סלה.
גם אנחנו רוצים להוקיר את נאמן ביתו במשך עשרות שנים הרב ישעיהו אפשטיין האדם היקר שידיו לא זז מידו במשך עשרות שנים שכאשר צריכים אותו הוא נמצא אבל המעלה האמיתי שכאשר לא צריכי אותו הוא לא נמצא איזו זכות היה והוא הכיר בזכויות האלה והוא המתמסר מאוד ועם כל זה הוא לא התנהג בקלות ראש הוא זכה וגם כן אבינו זכה בכזה בן אדם ובהזדמנות זו לבקש מחילה הרי וודאי שלא כיבדנו אותך כמו ולא רק בתור גדול הדור לא כיבדנו אותך כמו שצריך אלא גם בתור אבא אבל אצלך לא היה מושג בכלל של כבוד לא הבנת בכלל מה זה כבוד לא שהיית עניו או שהיית בורח מהכבוד אלא כל המושג של כבוד לא היה קיים אצלך בכלל לא הבנת מה רוצים ממך כשמדברים איתך על כבוד וזה נורא ואיום למצוא אנשים כאלה אדם כזה גדול מצד אחד ומצד שני לא מכיר בזה בכלל לא מכיר בזה שאנשים מכירים בזה שהוא גדול וזה דבר נדיר שהוא חד בדרא.
ואנחנו מבקשים מחילה ואנחנו בטוחים שתסלח לנו כי אתה תמיד סלחת ומחה ה' דמעה מעל כל פנים ונאמר אמן.
