אנשי הצדקה באזור 'שמואל הנביא' בירושלים תופסים את הראש בחוסר אימון. הם לא מבינים איך קרה שמקרה מצוקה חריג כל כך חמק מתחת לעיניהם ואיש לא ידע על כך.
לפני שנה וחצי נפטרה אמא, לאחר מספר שנים של מחלה קשה ומרה. קודם לכן היא היתה עובדת ומפרנסת את הבית בכבוד, אבל מאז חלתה המצב הלך והתדרדר, וכשנפטרה נשבר מטה לחמה של המשפחה.
בבית נותרו ארבע בנות לא נשואות, רובן מעל גיל 20 ובהתאם לכך הן עבדו והכניסו את כל המשכורת שלהן לקופה המשפחתית.
כשנפטרה האם ובאו אנשי הצדקה להציע עזרה, טענו הבנות בתוקף שהן לא זקוקות לעזרה, הן עובדות ויכולות להסתדר בכוחות עצמן.
לסייע לכלות היתומות ולשתי הבנות שנותרו בבית
אבל החובות הכבדים שהותירה מחלתה של האם, והוצאות המחייה המתייקרות גרמו לכך שכל ההכנסות שהכניסו הבנות, לא הספיקו, החובות השתרגו על צווארן והמצב הוסיף להחמיר ככל שנקפו הימים והחודשים.
במהלך החגים האחרונים, נפל דבר. אחת הבנות לא יכלה לשאת את המצב, ולמרות שידעה שהאחיות שלה יכעסו עליה מאוד, היא ניגשה לביתו של רב השכונה, וקראה לעזרה: "אין לנו אוכל לחג", היא אמרה בדמעות, והרב נרעש ונרגש, מיהר להיכנס בעובי הקורה ונחרד למול המצוקה שנגלתה לעיניו.
עסקני הצדקה נכנסו לבית והזדעזעו לא פחות. דלתות מפורקות, דלתות שבורות, חלונות סדוקים, ובעיקר מקרר ריק! ריק לחלוטין!
אחת הבנות, כך התברר, סובלת מכאבי שיניים נוראיים כבר למעלה מחצי שנה. אין לה אפשרות לממן את טיפולים השיניים. אפילו ביטוח רפואי בסיסי אין להם, כי הם לא הצליחו לשלם חמישים שקלים לחודש…
בתוך כך, שתיים מהבנות התארסו בשעה טובה, אחת מהן, אסתר בת ה-22, כבר התחתנה בשבוע שעבר, ואחת נוספת, הודיה בת ה-27, בעוד כשבועיים. מעתה, ההכנסות של שתיהן הולכות כמובן לבתים החדשים שהקימו, והבית של האב האלמן ושתי הבנות הנותרות, יסבול ממצוקה קשה עוד יותר.
"אני לא יודע מה לומר", מסכם עסקן ותיק בשכונה שכבר ראה מקרים רבים אבל עוד לא נתקל בכזה מקרה: "יש לי רק מילה אחת להגיב על כל הסיפור הזה – הצילו!!!"
"לא האמנתי שבזמן שלנו יש עניים שחיים במצב כזה", הוא מוסיף, "אני חושב שזה מקרה שמחייב כל יהודי באשר הוא להירתם לעניין ולעזור כל אחד כפי יכולתו. המשפחה הזאת התמודדות בכוחות עצמה כמה שיכלה, עכשיו אנחנו חייבים לעזור לבנות להתחתן בכבוד, ולהתקיים בכבוד!".
