מעשה היה בצעיר יהודי מהעיירה סלונים שיצא לגרמניה בכדי לגור שם. אך לא ארכו לו שם הימים, והוא חזר לסלונים, כשהוא כבר מושפע מהאווירה בגרמניה, והיה לבוש כ'מתקדם' ואף גילח זקנו.
לפרנסתו ניסה להיות מלמד תינוקות, אך רב העיר רבי יהושע יצחק שפירא – הידוע יותר בכינויו "רבי אייזל חריף" על שם חריפותו הרבה (נלב"ע ד' טבת תרל"ג), אסר עליו לשמש כמלמד.
בא האיש לרבי אייזל והתרעם על האיסור.
ענה לו רבי אייזל "בטוח אני שמלמד הפוך לא יצליח"
תמה האיש ורבי אייזל הסביר: "בפרשת ויגש נאמר על יוסף "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו", פירשו חז"ל: מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן. ואצלך קרה להיפך – יצאת עם זקן וחזרת בלי זקן, הרי שאתה "מלמד" הפוך ולא תצליח במלאכה"…
