טרגדיה נוראית עם פטירתה הפתאומית של המורה אודליה כהן, בת ה-24, שנפטרה לאחר סיבוך לא צפוי בניתוח אליו נכנסה לאחר שילדה את בתה השניה.
אודליה נפלה ונחבלה במהלך ההריון של בתה השניה. היא סבלה משבר בעמוד השדרה, והרופאים אמרו שהיא צריכה לעבור ניתוח, אלא שיש להמתין עד לאחר הלידה כדי לבצע אותו.
ואכן, נשאה בדומיה את הכאבים שליוו אותה עד לידת בתה צפורה, ומיד לאחר מכן החלו ההכנות לקראת הניתוח לו ציפה בכיליון עיניים.
מסיבה שאינה ברורה לעת עתה, פגע אחד המנתחים בעורק ראשי סמוך למקום הניתוח שבוצע בעורף, ובתוך שניות התדרדר מצבה. הרופאים הצליחו להשתלט על הקרע ולעצור את הדימום, אבל היה זה מאוחר מדי ואודליה שקעה בתרדמת למשך שבועיים שבסופם הוסיף מצבה להתדרדר והיא נפטרה.
אודליה נולדה גדלה באשדוד, אביה הוא הרב יצחק מלול ואמה הגב' ורד מלול שניהם דמויות מוכרות בעיר.
בהלווייתה ספדו לה רבני העיר אשדוד, ובראשם רב העיר הגאון רבי יוסף שיינין שליט"א, שמכיר את המשפחה בהיכרות אישית. גם ראש ישיבת 'מאורות' הגאון רבי אשר קרסיינטה ספד לה, וראש ישיבת 'זוהר התורה' הגאון רבי מאיר חיים מויאל.
אביה ספד וזעק מקירות ליבו: "הלב שבור הלב שותת דם מי האמין, נחמו נחמו עמי יאמר ה' אלוקיכם, אדם לא ידע מה ילד יום, ביתנו אודליה ע"ה, איזה מידות נעלות היו לה, איזה בושת פנים, התיקון שלך נגמר.
את ההספדים חתם בעלה הרב שלום יאיר כשהמשתתפים פורצים בבכי מר והוא מצדיק עליו את הדין באהבה: "אשת חיל מי ימצא…", אמר, "עשתה הכל על מנת שאני לא יתבטל מלימוד התורה, גם כשהיה לה קשה, קיבלה הכל מאהבה והעיקר לא להפריע לסדרי לימוד התורה בכולל, עזבת אותנו בלי פרידה…".
לתרומה ל- 2 תינוקות יתומים שנשארו לבד>>>
אודליה, היתה בת 21 כשהתחתנה עם בעלה הרב שלום יאיר כהן. הם הקימו את ביתם בשמחה ומתון רצון לגדל בנים ובני בנים לעבודת הבורא. היא מצאה משרה מכבדת כמורה בישראל, תפקיד אליו שאפה כל כך ובו שמחה מאוד בגלל היכולת שלה להשפיע על התלמידות ולחנך אותן לעבודת ה' ולמידות טובות.
אלא שלא כך רצתה ההשגחה העליונה, ואודליה נפטרה בדמי ימיה, בהותירה אחריה שני יתומים רכים, שהקטנה מביניהם כמעט ולא זכתה לחוק מה הוא חיבוק של אמא, וגם הגדול יותר לא צפוי לזכור את דמותה של אמו, לכשיגדל מעט.
בינתיים מנסה האב להתמודד עם גידול ילדיו. הוא נאלץ לטפל בתינוקת רכה שלא תזכה עוד לראות את אמה ושאינה יודעת אפילו להתגעגע אליה, ובפעוט כבן שנה וחצי שלא מפסיק לבכות ולצרוח "אמא אמא", בגעגועים עזים ובלתי פוסקים.
זה הזמן שבו עם ישראל צריך להתעורר ולסייע לאברך הצעיר ואובד העצות. אנחנו חייבים לתת לו גב, להוכיח לו שהוא לא לבד, שהוא חלק מעם ישראל הגדול והנפלא, שכל יהודי שרק שומע על המקרה המצער כל כך, אינו יכול שלא לצאת מגדרו ולסייע כמיטב יכולתו, כדי שהוא והיתומים הרכים לא יישארו לבד. חייבים לעזור להם, פשוט חייבים!
לתרומה ל- 2 תינוקות יתומים שנשארו לבד>>>
