העולם החרדי

Abir Sultan/Flash 90

המיקום הנכון, השמן המתאים ועוד; שו"ת בהלכות חנוכה ח"א

האם יש חובה להדליק את הנרות בחנוכיה מכסף? מה המקום הראוי להדלקה בזמננו? מה דין נשים עובדות בנרות חנוכה? הגאון רבי יוסף אביטבול שליט''א עונה על כל השאלות החשובות בהלכות חנוכה | חלק א'

כתבות נוספות בנושא:

למה כל הצעירים בחרו דווקא בבנק הזה? לחצו כאן >

שו"ת בהלכות חנוכה ח"א: מאתה הגאון רבי יוסף אביטבול שליט"א במח"ס שערי יוסף ושא"ס בשו"ת בהלכות חנוכה.

איסור אכילה ולימוד תורה לפני זמן הדלקת נרות חנוכה

שאלה: איזה דברים אסורים לפני זמן הדלקת נרות חנוכה.

תשובה: אסור לאכול אכילת קבע מפת/מזונות משיעור יותר מכביצה, או לשתות יין/משקאות משכרים יותר מרביעית, חצי שעה קודם זמן הדלקת נרות חנוכה, [שנוהג להדליק], אך אכילת עראי כגון תבשיל מחמשת מיני דגן, או פירות וירקות וחטיפים למיניהם מותרת. (משנ"ב סי' תרע"ב סקי"ב). ואם התחיל קודם הזמן אינו צריך להפסיק אלא בזמן ההדלקה. (שער הציון סקט"ו).

ולגבי לימוד תורה לפני ההדלקה, יש מחמירים שאסור ללמוד חצי שעה לפני זמן הדלקת נרות חנוכה מחשש שימשך בלימודו וישכח להדליק. אך אם התחיל ללמוד לפני זמן זה יכול להמשיך ללמוד עד זמן ההדלקה כמנהגו. (משנ"ב סי' תרע"ב סק"י ושעה"צ סק"י). אך להלכה נראה שמותר ללמוד אף בתוך חצי שעה להדלקה. (עי' משנ"ב סי' תלא סק"ז, ובשונה הלכות סק"ג). אכן ללמוד הלכות חנוכה מותר אף שהגיע זמן ההדלקה [או הנוהגים איסור ללמוד לפני זמן ההדלקה], כיון שעוסק בהם אין חשש שישכח.

האם נשים שעובדות צריכות לחזור מהעבודה להדלקה

שאלה: איזה מלאכות אסור לעשות בחנוכה, והאם אשה שעובדת מחוץ לביתה מותרת בעשיית מלאכות, והאם צריכה לחזור לביתה לעבודה.

תשובה: נהגו שכל הנשים לא עושות מלאכה [כגון תפירה וכיבוס] בתוך חצי שעה להדלקה, כדי שיהא היכר שלא להשתמש לאורן (עי' ב"י שם ומשנ"ב שם סק"ד), אך במקום דבר האבד או שאינה נמצאת בביתה, כיון שלא נמצאת לאור הנרות אין איסור, [ויש מחמירים בזה וכנ"ל שלא להסיח דעתה (הגריש"א)] ומ"מ טוב שתחזור לביתה מוקדם, ותשהה בביתה בזמן ההדלקה ותשמע את הברכות, ובפרט ביום הראשון שמברכים שהחיינו.

חינוך קטנים להדלקה

שאלה: האם צריך לחנך קטנים להדלקה.

תשובה: לבני ספרד: יכול לתת לבנו הקטן שלא הגיע לחינוך שידליק נרות חנוכה בברכה, אבל משהגיע לחינוך לא יתן לו להדליק נרות חנוכה בברכה, אלא ידליק בלא ברכה, ואם מברך מעצמו, אין למחות בו, [ועכ"פ ילמדו להדליק לאחר שאביו מדליק, וטוב שיכון אביו שלא להוציאו בברכה]. (עי' שו"ע סי' תרע"ז ס"ג ומשנ"ב שם, והסכמת הפוסקים, עי' שו"ת אול"צ וילקו"י ובהורני חוקיך, שלמעשה אם הגיע לחינוך ידליק בלא ברכה). ולבני אשכנז: יש לחנכו, מגיל שמבין ענין נר חנוכה ופרסום הנס שבהדלקת הנרות, וכל אחד כפום חורפיה [והוא בגיל 6/7]. (עי' ר"ן דף יג מדפי הרי"ף בסוכה, ובמשנ"ב סי' שמ"ג).

אך אחר שהדליק את נר החיוב מעיקר הדין שיכול ליתן לאחד מבניו הקטנים להדליק את נרות ההידור כדי לחנכם במצוות, (מועד לכל חי סימן כז אות לו, חזו"ע חנוכה עמ' כא, ודברי שלום עמ' שסה) אך נראה שלכתחילה אין ליתן לבניו [הקטנים] להדליק את נרות ההידור, אלא ידליק בעצמו, ומצוה בו יותר מבשלוחו, (עי' משנ"ב סי' תרע"א סקמ"ח ומ"ט, ובשו"ת אול"צ שם תשובה ב') אך את נר השמש הקטנים יכולים להדליק לכתחילה. (בא"ח וישב הי"ח).

הדלקת נר חנוכה במנורת כסף

שאלה: האם יש חיוב להדליק נרות חנוכה במנורת כסף.

תשובה: "טוב שכל אחד שיטריח לעשות לו מנורה יפה לפי כוחו". (משנ"ב סי' תרע"ג סקכ"ח), והידור מצוה לעשותו משל כסף. (סדר היום, סדר הדלקת נר חנוכה, ובבאר היטב שם סקי"ג בשם המהרש"ל) ואם אם ידו משגת, יש עניין שידליק במצופה כסף או דמוי כסף, ויש מקפידים שעדיף כלי נחושת אף מכלי זכוכית, אך להלכה אפשר להדליק אף בקריסטל נאה, ומ"מ הוצאות מצוה חוזרות בקניית חנוכיה מהודרת. (עי' ביצה טז. ובשיטמ"ק שם).

אף המדליקים הכוסיות מזכוכית, אינם מחסרים, בזה אלי ואנוהו של החנוכיה, כיון שאינם עומדים לבד, הרי הם בטלים לחנוכיה. (הגרשז"א והגרנ"ק, ובשבט הלוי ח"ח סי' קנ"ז). [ואינם צריכים טבילת כלים אף אם ראויים לשתייה].

האם יש חיוב לקנות שמן זית להדלקת נרות חנוכה

שאלה: האם יש חיוב לקנות שמן זית שראוי למאכל להדלקת נרות חנוכה.

תשובה: א). יש מהדרים להדליק בשמן זית כתית, [ויש בזה עוד דרגות לדעת הגריש"א ונתב' בחלק בירורי הלכה]. ב). שמן זית למאכל. ג). שמן למאור, [שאין בו הרבה חומציות, ואפשר לאוכלו], ד). שמן סויה או שמן קנולה, [ועדיף על שמן למאור עם חומציות שאינו ראוי לאכילה כלל], ה). שמן זית קרוש המוכן בכוסיות, אך מ"מ אינו ראוי לאכילה כיון שיש בו 10 אחוז פרפין [החומר הגורם לקרישה], (עי' שו"ת שבט הלוי ח"ט סימן קמט ובהו"ק עמ' קט). ו). נרות שעווה. (עי' שבת כג. רמ"א סי' תרע"ג ס"א, ובבא"ח ש"א וישב הי"ב, והגריש"א).

אך מ"מ כל עניין ההדלקה בשמן זית למאכל ולא בשמן למאור הוא הידור מצוה, אך בחורי ישיבות או מי שאין לו כל צורכו, או לקטנים אף שהגיעו לחינוך, די שידליקו בשמן למאור, ואינם צריכים להדליק שמן זית. (עי' ביה"ל סי' תרע"ה ס"ג ד"ה ולדידן, ובס' הלכות חג בחג חנוכה עמ' קצא).

האם אפשר להדליק נרות חנוכה בפתיל צף

שאלה: האם אפשר להדליק נרות חנוכה בפתיל צף.

תשובה: לכתחילה מצוה מן המובחר להדליק בפתילות שעשויות מצמר גפן או מחוטי פשתן. (משנ"ב סי' תרע"ג סק"ב). ואם אין לו פתילות מצמר גפן או פשתן ידליק בפתיל צף/פתילות שעווה אדומות. [ויש עניין להשתמש בפתילות שכבר הדליק בהם (עי' מסכת סופרים פרק כ' וב"י ושו"ע סו"ס תרע"ג ס"ד)].

כמות השמן שצריך לשים בנרות

שאלה: כמה שמן צריך לשים בנרות שידלק.

תשובה: צריך לשים שמן בכוס, כדי שידלק חצי שעה מזמן צאת הכוכבים, (שו"ע סי' תרע"א ס"א). אך בזמנינו לכתחילה יש להדר לשים שמן בנרות שידלקו לפרסום הנס כל זמן שיש אנשים ברחוב.

ואם עבר חצי שעה מזמן ההדלקה, אף מעיקר הדין יכול לכבות את הנרות. (שו"ע סי' תרע"ב ס"א), אך בזמנינו שנהגו שהנרות חנוכה דולקים כמה שעות יש להחמיר בזה שלא לכבות את הנרות.

מקום ההדלקה בזמנינו

שאלה: היכן מקום הדלקת נרות חנוכה בזמנינו.

תשובה: מקום ההדלקה בוילה/כניסה פרטית – מקום הדלקת נרות חנוכה, הוא בפתח הבית, מבחוץ. (שו"ע סי' תרע"ג ס"ה). ולכן המתגורר בוילה פרטית, או שיש לו כניסה פרטית לבית מרשות הרבים, מדליק על מדליק על פתח הבית לכיון רשות הרבים, אך אם יש לו חצר לפני הבית, אם משתמש שימושים כגון אכילה שתיה [אף שלא בסעודה] ומשחקים, יכול להדליק בפתח החצר שפונה לרה"ר, אך אם משמש רק כמחסן, צריך להדליק על פתח הבית.

מקום ההדלקה בבנינים – בבנין מגורים, פתח הבית, מוגדר הפתח לדירתו, ולא הפתח הבנין או החדר מדרגות, כיון שאינו משתמש שם. [אך יש שנוהגים (בית בריסק) להדליק בפתח הבנין]. אך מ"מ לכתחילה אין להדליק בפתח הבית, כיון שאינו נחשב בודאי כרה"ר, אלא צריך להדליק בחלון הפונה לרה"ר. (עי' שו"ע שם). [ויש מבני אשכנז שנוהגים להדליק על פתח הבית].

הדלקה בדלת הבית בחדר מדרגות – אם חלונו פונה לעורף, או שגר למעלה מ20 אמה [והשכנים ממול לא רואים את הנרות, או שלא קיימים שכנים] ידליק בפתח ביתו בחדר מדרגות אם עוברים שם השכנים ורואים את הנרות, כגון שיש עוד שני שכנים בקומה, אבל אם הוא גר בקומה לבד או שהכניסה צדדית ולא רואים את הנרות, [כגון דירה שמחולקת ליחידות דיור וכדו'] וכל כיוצא בזה לא ידליק שם, כיון שאינו נחשב כרה"ר, [אלא א"כ רואים את הנרות באופן שמשאיר את הדלת פתוחה וכיוצא בזה].

הדלקה בפתח בקומת קרקע או בחלון לשכנים בעורף – הגר בבניין ויש לו חלון שפונה לשכנים ויש לו פתח שפונה לשכנים לעורף ורק כמה שכנים רואים את הנרות, ידליק בפתח הבית, וטוב שישאיר את הדלת פתוחה לאחר ההדלקה, כי לכתחילה צריך שני ביתו יראו את הנרות ואף שיש פרסומא ניסא רק בשעת ההדלקה. (ומה שמדליקים בזמנינו בחלון מבואר בחיי אדם (סי' קנ"ד סט"ז) "ונראה לי דלדידן מצוה יותר בחלון מלהניח אצל הפתח, דבחלון יש היכר לבני רשות הרבים", וכ"כ במשנ"ב סי' תרע"א ס"ק לח שם, ומבואר שכל מה שיש להדליק בחלון משום פרסומא ניסא לבני רשות הרבים, וממילא אם הפרסומא ניסא שווה, עדיף להדליק בפתח הבית כדי לקיים את עיקר הדין שיש להדליק את הנר חנוכה על פתח מבחוץ, ויפתח את הבית כדי שיהיה גם פרסומא ניסא לבני ביתו).

גובה הנרות בהדלקה בבית שמפחד מילדים קטנים

שאלה: האם מותר להדליק למעלה מעשרה בזמנינו שמפחד מילדים קטנים שיגעו בנרות.

תשובה: גובה הנרות [כל השלהבת] בחנוכה יהיה לא פחות מג' טפחים, [להגר"ח נאה 24 ס"מ, ולהחזו"א 28.8 ס"מ, ואפשר להקל כשיטת החזו"א שבדברי סופרים הלך אחר המיקל]. (שו"ע סי' תרע"א ס"ה ומשנ"ב שם סקכ"ו). ולא יותר מי' טפחים [להגר"ח נאה 80 ס"מ, ולחזו"א 96 ס"מ]. בדיעבד אם הדליק מעל י' טפחים יצא ידי חובה. אך לכתחילה נוהגים להניח את הנרות בגובה שבעה טפחים [להגר"ח נאה 48 ס"מ, ולהחזו"א 67.2] כדי שיהיה ניכר ויהיה בזה פרסומא ניסא, וגם יש לזה סמך ע"פ הקבלה.

ואף בזמנינו שיש חשמל והרי הוא ניכר שלא להדליקו לשם תאורה, מ"מ יש להדליקו למטה מי' טפחים, ולא פלוג רבנן, (הסכמת הפוסקים), אך ישנם אופנים שיכול להדליק למעלה מי', א). במקום שיש חשש סכנה או שהילדים ישחקו בנרות, מותר להדליק את הנרות חנוכה למעלה מי' טפחים. (ע"פ שיטת הריטב"א, ושו"ת אול"צ ח"ד פרק מב ג'), ב). במקום שיהיה יותר פרסומא ניסא אם ישים את הנרות חנוכה שליד הפתח מעל י' טפחים ישים שם את הנרות. (נתב' בארוכה בשערי יוסף פסקי הלכות חנוכה). אך בשביל חנוכיה יפה אין להדליק למעלה מי' אף שיהיה ניכר היטב. (הוראת הגר"י משדי שליט"א).

ומ"מ בחלון מותר להדליק למעלה מי' טפחים, אך אם יש לו חלון אחר למטה מי' טפחים עדיף שידליק בו. (חידושי הריטב"א שבת כא: ומג"א שם סק"ו ומשנ"ב שם סקכ"ז ובשעה"צ שם סק"ל).

הדלקה בחלון בקומה רביעית וחמישית

שאלה: האם בזמנינו שיש בנינים ממול אפשר להדליק בחלון בקומה רביעית וחמישית.

תשובה: אסור להדליק את הנרות יותר מעשרים אמה בגבוה מרשות הרבים, כיון שהעין לא שולטת בכזה גובה. (שו"ע סי' תרע"א ס"ו). אך אם יש בנינים ממול אפשר לכתחילה להדליק מעל עשרים אמה כיון שדינם כפרסום הנס לרה"ר, ויש מהדרים לשים "אמלתרא" [נרות צבעוניות], אך אינו אינו חיוב מעיקר הדין.

האם המדליק בחלון צריך לראות את הנרות בתוך ביתו

שאלה: האם המדליק נרות חנוכה בחלון צריך לראות את הנרות בתוך ביתו.

תשובה: המדליק בחלון לכתחילה צריך לראות את הנרות גם בבית וגם בחוץ, אך אין דין שיהיה מונח בבית שלו אלא כל שנראה ששמשתייך אליו, ונראה שהיא כשלו, ולכן יכול להדליק על מנוע של מזגן או בחלון רחב, או על פיגומים [אף שאינם שלו] כל שנראים היטב לבני ביתו, ולבני רה"ר, ואין חיוב להדליק בטפח הסמוך בחלון. [ולכן אם מדליק את הנרות בחלון מחוספס אף שמעיקר הדין אפשר להדליק שם, אך לכתחילה יש להדליק בחלון שהזכוכית שקופה, אך אינו לעיכובא כיון שמדברי השו"ע מבואר שעיקר חיוב ההדלקה בחלון הוא לבני רה"ר].

ושמדליקים בחלון יכול להדליק בין מחוץ לחלון בין בפנים החלון, ואפשר אף להדליק בסמוך לחלון, כל שרואים אותם מבחוץ כיון שיש בזה פרסומא ניסא, (ברש"י בשבת כא: ד"ה מניחה כתב שאם היה דר בעליה מניחה מבפנים, ואולם רבינו ירוחם נתיב ט' חלק ראשון כתב שמניחה בחלון הסמוך לרשות הרבים מבחוץ, וכן כתב רבי פרחיה ב"ר נסים בפירוש למס' שבת, ועי' חוט שני חנוכה עמ' שח). [ויש מחמירים שלכתחילה יהיה בטפח הסמוך לחלון, (הגריש"א)].

ומ"מ דירה שיש בה כמה חלונות צריך להדליק בחלון שיש בו יותר פרסומא ניסא, ואם כל המקומות שווים יש להדליק בחדר שבו אוכלים, ומ"מ אם ידליק במקום שיהיה יותר היכר לבני רשות הרבים אבל פחות היכר לבני ביתו יש להדליק בחלון שיהיה בו יותר היכר לבני ביתו, [ואין חיוב דוקא להדליק במקום השינה].