פרוש על ל"ג בעומר: "נעשה הכל שנוכל לחזור לכמות החוגגים כפי שהיה בעבר"

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, שמונה השבוע על ידי הממשלה כאחראי מטעמה על הילולת ל"ג בעומר במירון והאחראי על יישום המלצות ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון, פורס לראשונה את תוכניותיו הראשוניות להילולא הקרובה במסגרת ראיון עומק ב'המבשר'.

בפתח הדברים התייחס לעובדה כי מונה לראשונה בחייו לשר בממשלה: "אחרי שהוחלט שר' יצחק גולדקנופף יכהן כשר, חשבתי שאני כבר לא אצטרך להיות שר, כי נוכל להשתמש במעמדו כדי לקבל את הסמכויות על התפקיד שהוטל עלי. אבל נתניהו בא ואמר לי, שאם אני לא לוקח את התפקיד בסמכות של שר, הוא לא ימסור את התפקיד של האחריות למירון לאגו"י. ובמיוחד כי אני ידעתי מי בחלקים האחרים בממשלה לטש עין על הטיפול במירון, ומתוך היכרותי את הציבור החרדי אני יכול לקבוע בבטחה שהציבור החרדי מאד לא אוהב שהידיים הללו יטפלו בעניין מירון".

"הנושא של מירון כפי שהוא טופל ונוהל עד היום, כואב לי כמו לכל יהודי חרדי. אתר שאני לא יודע אם יש עוד אתר ואירוע שמגיעים אליו מאות אלפים מידי שנה – כל הציבור הגדול הזה לא מוכן לקבל את המצב המוזנח כפי שהוא נראה".

"הבעיה האמיתית של מירון היא, שעד היום המדינה לא השקיעה במקום. ובכל מירון היתה תחושה של 'שטח הפקר'. ראינו זאת כשהרשויות באו והרסו, את מה הם הרסו?! את כל מה שנבנה ע"י כל מי שרצה לבנות, ואיך שבא לו לבנות, הכל היה ללא תכנון וללא חשיבה כללית. זה חפר מתחת האדמה, וזה בנה מעל האדמה, זה שם פחים וזה בנה בקרשים – שטח הפקר! זו גם הסיבה שבעת שקרה האסון – מצאנו את עצמנו מופקרים ב'שטח ההפקר'".

"עכשיו המדינה מוכנה להשקיע במקום משאבים מתאימים, וזאת ברור, שעם כסף ניתן למצוא פתרון".

במסגרת הראיון הציג טעימה מהתוכניות שיקודמו בקרוב: "ראשית, ישנם דברים שחייבים לעשות בעקבות החלטות של 'ועדת החקירה', ואף אחד לא יכול לעמוד כנגדן. הוועדה קבעה כמה וכמה דברים שמחויבים להיעשות. כמו הרחבת שביל הכהנים ואת דרך המהדרין. אבל ההחלטה שאנחנו מקבלים את האחריות התקבלה רק השבוע, באיחור של 4־3 שבועות, ואנחנו יודעים שכל יום איחור – זה הפסד, אבל אנו יושבים יום יום על התכניות, ונראה מה אנחנו נספיק לעשות בסייעתא דשמיא".

"אבל אני חוזר ואומר, שכל הבעיות במירון נוצרו בגלל שמדינה לא השקיעה. לדוגמה: אנחנו הרי יודעים שמספר האנשים שיכולים לשהות במערה במועד אחד, הוא בסביבות 300־200 איש, לכן אנחנו מתכננים מראש להקים במתחמים הצמודים לקיר המערה – שטחים עם הצללה ומיזוג כולל שולחנות וכסאות שיפעלו כמו בית כנסת גדול. אנשים יוכלו לשבת שם ולהתפלל, או ללמוד קצת זוהר, כל מה שרוצים לעשות בתוך המערה. אלא במקום שכל זה יתרחש בתוך המערה סביב שולחן וחצי ובדוחק גדול – הכל יהיה מעתה במרחב גדול ומספק".

"אנחנו גם יודעים את הכאב הלב שהיה לנו אשתקד. הרי מלבד ההדלקה המרכזית שהאדמו"ר מבאיאן מדליק במסורת אבותיו, היו עוד שורה ארוכה של אדמו"רים שהיו מגיעים ועורכים הדלקות. דברים אלו אינם סיפור של 'חזון', אלא דברים שכבר מתוכננים עכשיו, ואנחנו מגבשים אותם, ומגייסים את המשאבים להכשיר שטחים נוספים להדלקות, ואין סיבה שהשנה לא נוכל לעשות זאת".

"כמו שאנחנו מתכננים מתחמים שיוכלו לעשות בהם 'הדלקות', אנחנו גם נעשה מתחם ל'חאלאקות' עם כל הנוחיות ועם מחיצה שיוכלו להגיע משפחות, כמובן שנצטרך לדאוג שגם התזמורת תוכל לפעול כראוי, רק צריך לתכנן את המתחמים לכל זה כראוי. ואז הכל יוכל לפעול במשך כל שעות היממה, ובעז"ה נעשה הכל שנוכל לחזור לכמות החוגגים כפי שהיה בעבר – בשום פנים לא תהיה יותר הגבלה".

השר פרוש התייחס לסערה שעיכבה את העברת הסמכויות אליו על ידי הממשלה: "כל הבעיה נוצרה בהיעדר אחראי למקום, שאז נכנסת המשטרה לתמונה. ברגע שיהיה במקום ניהול אזרחי, נדאג כמובן שלא ייווצר בכלל חיכוך של המשטרה עם ציבור החוגגים, כי אנחנו נדאג לסדרנים מהציבור שלנו בעזרת גברים ובעזרת נשים".

"לדוגמה, המשטרה התערבה אשתקד בקביעת מידות הקיבולת של השטחים והמקומות, התערבות זו יכלה להתרחש רק עד עכשיו כשלא נערכה קביעה מקצועית לכך, והיינו נתונים ל'חסדי' המשטרה. גם תוך כדי האירוע, כשהמשטרה העלתה חשש של איבוד שליטה – לא יכולנו כלל להתווכח. אבל כשאנחנו נבוא עם קביעה מקצועית משלנו, לא תוכל המשטרה לחוות דעה שרירותית ללא חוו"ד מקצועית נגדית".

"כמובן שדברים אלו לא נעשים ברגע האחרון. מראש נסכם עם מהנדסים מקצועיים לגבי כל האתרים וייקבע מראש כמה הם יכולים להכיל ואיך זה אמור לפעול בשטח. ואם המשטרה תבקש לשנות משהו, היא תצטרך מבעוד מועד להביא מהנדסים אחרים שיתמודדו מול הקביעה ההנדסית שלנו".
לגבי החשש שהמשטרה תחסום את העלייה להר אמר כי "כשאנחנו אומרים ניהול אזרחי של האירוע, ברור שזה כולל גם ניהול אזרחי של ויסות הנסיעות והכניסות. הכל יהיה בניהול אזרחי שאנחנו נביא".

"אם ניקח את האירוע של אשתקד כדוגמה, היתה בעיה בניהול המשטרתי גם לאורך כל היממה. כי מלבד זאת שבתחילה קבעו שבעת ובעונה אחת יכולים להיות בהר עשרים אלף ולאחר מכן חזרו בהם ונקבו במספר שבעה-עשר אלף, גם אחרי הקביעה השרירותית של 17 אלף – בעיצומו של ליל ההילולא, באה המשטרה לחוות את דעתה ואמרה שבגלל שלמעלה בהר יש כבר שבעת אלפים, ויודעים שבתוך הכפר ישנם עוד 15 אלף, שיכולים בתוך רגע להגיע למעלה, המשטרה סוברת שעלול להיווצר לחץ מסוכן במקום אחד וכך סגרה המשטרה מיידית את כל הכניסה למירון".

"כל זה יכול היה להתרחש רק משום שלא היו לנו כלים להתמודד עם האירוע ולא יכולנו לומר למשטרה, שאם בנקודה מסוימת נוצר לחץ, אין זה מחייב את סגירת כל מירון. אילו היה ויסות משלנו, היינו יכולים לעצור לדוגמה את הכניסה מהכפר אל ההר ולאפשר את המשך זרימת קהל הנוהרים למירון. אבל כשכל העסק לא התנהל נכון, ללא ניהול אזרחי מתאים, וגם הוויסות בכפר עצמו לא נוהל נכון; והיות ולא אנחנו שלטנו בוויסות – לא יכולנו לשלוט באירוע. אבל אם אנחנו נשלוט באירוע, לא יוכל להיות מצב שהמשטרה קובעת שאפשר להכניס 15 אלף ולאחר מכן תנקוב במספק אחר, אחרי שאנו נקבע לדוגמה על מקום שבו יכולים להיות מספר גבוה יותר של אנשים. לסיכום, אם הוויסות יהיה בניהול אזרחי טוב, שינהל את כל נקודות הכניסה – לא תוכל להיות התערבות משטרתית".

לדבריו, ברצון טוב אפשר לשלוט בניהול של כל מערך הנסיעות וההגעה למירון של מאות אלפים: "הרי לא מדובר במשהו נעלם. כולם יודעים שמאות האלפים שבאים למירון אינם מגיעים בשעה אחת. כולם גם מכירים את שעות השיא שהן בהתקדש ליל ההילולא ולקראתו וכתום היום. בשאר שעות היממה קיימת זרימה של קהל. רוב ככל העולים באים לשהות של כמה שעות במקום והעומס מתפזר על שעות רבות".

"מאחר שכולם מבינים שכולם רוצים להגיע, וגם המגיעים לא רוצים לחסום אחרים, כל העניין רק תלוי בהסברה מתאימה ותיאום מול כל החוגים שמבקשים להגיע למירון; שכולם יתכננו עצמם עם שעת ההגעה למירון. את זה ניתן לעשות באמצעות הסברה מתאימה. כך נביא גם את כל התכנון של תנועת הקהל, כי כולנו רוצים להגיע, וכולם חייבים להתאים את עצמם יחד עם כל הציבור".

"אנו גם מבינים שכאשר מדובר בקהל של מאות אלפים, עלולות להיות תקלות. לפעמים המערך נתקע וצריך להתמודד עם זה. אבל ברגע שכולם מבינים שחייבים לנהל את זה נכון כי אסור לנו להרשות שיקרה חלילה אסון, אני מקווה שנוכל להתמודד יותר נכון גם מול התראות חריגות שעלולות להתפתח".

לסיום הדגיש כי "ברור שהפעילות במירון לא יכולה להיות בידיים של אלה שאין להם את הרגישות המתאימה ואינם חשים ולא מרגישים את מה שכואב לציבור הנוהר בהמוניו למקום. הנני משוכנע ומקווה שכשאטפל במירון כמו אבא אוהב ואחראי, עם כל הרגישות המתאימה, בעז"ה אצליח".