ביום שני לפנות בוקר השתררה בעולם לרגע קט רגש של תקווה – אולי המלחמה הכוללת באירופה שנראת בלתי נמנעת, תימנע. השושבין של רגעי התקווה, שהתמוגגו די מהר, היה נשיא צרפת עמנואל מקרון.
ארמון האליזה מסר בהודעה לילית כי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין הסכימו להיפגש זה עם זה לוועידת פסגה, בתיווכו של מקרון. הבית הלבן אישר את ההודעה ומסר כי הנשיא ביידן הסכים עקרונית לקיים פסגה עם פוטין בתיווכה של צרפת, אך הדגישו שמפגש שכזה יתקיים רק אם רוסיה לא תפלוש עד אז לאוקראינה.
זאת לא הפעם הראשונה שמקרון מאמין שיצליח למנוע את המלחמה. לפני שבועיים אמר כי נשיא רוסיה הבטיח לו שלא יגרום להסלמה בגבול של רוסיה עם אוקראינה. "הוא לא ייזום הסלמה. אני חושב שזה חשוב", הצהיר מקרון במסיבת העיתונאים עם זלנסקי. לדבריו אז, הוא מאמין שניתן לנקוט צעדים שיביאו לרגיעה, וקרא לצדדים לגלות איפוק.
למעשה, מקרון, שצפוי להתמודד באפריל על כהונה שנייה כנשיא צרפת, מנסה להפוך למתווך הראשי בין רוסיה למערב בעניין המשבר האוקראיני, וארצו השמיעה בשבועות האחרונים בכמה הזדמנויות סקפטיות בנוגע להערכות של ארה"ב ובריטניה שרוסיה עומדת לפלוש לאוקראינה "בכל רגע".
כשבוריס ג'ונסון ובעיקר ג'ו ביידן הכריזו כבר בשבוע שעבר ש"הפלישה לאוקראינה יכולה לקרות בכל רגע" והחלו לפנות את אזרחיהם מהמדינה, קרא משרד החוץ בפריז לצרפתים לחזור הביתה רק ביום שבת – והכריז בראשון כי "אלו המאמצים האחרונים האפשריים והנחוצים כדי למנוע עימות ממדרגה ראשונה באירופה", למרות שהרכבת כבר יצאה מהתחנה.
כתבת ידיעות אחרונות בצרפת, תמר שבק, מציינת כי "במשך כל שנות כהונתה, בין 2005 ל-2021, הייתה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל "הבורר" של אירופה. מקרון היה לצידה מאז כניסתו לתפקיד במאי 2017 והתכוון לרשת אותה. נשיאי האיחוד ומועצת אירופה מתקשים להיות הקיטור של רכבת ההרים האירופית, על 27 קרונותיה – ומישהו צריך להיות הבוס. מקרון רוצה להיות המנהיג הזה. לזכותו יאמר שהוא היחיד שמנסה לייצג את האינטרסים האירופיים בעולם".
"מקרון קיווה להגיע להתמודדות בבחירות לנשיאות צרפת, שיתקיימו ב-10 וב-24 באפריל, כשהוא אפוף בהילת מנהיג אירופה. לצרפת מסורת עתיקת יומין של דיפלומטיה בינלאומית, ואזרחיה אוהבים להרגיש שהנשיא שלהם הוא דמות מוערכת בעולם. כעת מקרון הפך לנשיא של קרא נכון את המפה, והפקיר את השיחה על ענייני הפנים למתחריו בבחירות. מקרון אמנם מוביל בסקרים בהפרש ניכר, אך יצטרך לעבוד קשה יותר – בתקווה שהמלחמה בין אוקראינה לרוסיה לא תמוטט את הכלכלה העולמית, והרוחות הרעות שמנשבות ממוסקבה לא יזניקו את הימין הקיצוני מעלה מעלה בבחירות".
נחת בפוליטיקה
מקרון נחת לפני 5 שנים לפוליטיקה משום מקום. הוא נבחר לנשיאות, בגיל 39, במסגרת מערכת הבחירות הראשונה בחייו, והפך לנשיא הצעיר ביותר בתולדות הרפובליקה הצרפתית וראש המדינה הצרפתית הצעיר ביותר מאז נפוליאון בונפרטה.
מקרון התחל את עבדותו בשירות הציבורי כמפקח במשרד הכלכלה הצרפתי, לפני 18 שנה. בהמשך מונה לאחראי על הגשת דוחות לוועדה המיועדת לשפר את צמיחת הכלכלה בצרפת, אבל מאחור יותר העדיף לעבור לשוק הפרטי, ושילם בשביל זה 50,000 אירו, כדי לבטל את חוזהו הממשלתי. בשנת 2008 החל לעבוד אצל משפחת הבנקאים היהודית רוטשילד ומהר מאוד טיפס במעלה הסולם והפך למיליונר (הרוויח 2.4 מיליון אירו בשנים 2012-2011).
אחרי שהתבסס כבנקאי השקעות בעמדה יוקרתית, חזר לעדייה הציבורית כסגן מזכיר בארמון האליזה, שם שימש כיועץ מיוחד לנשיא פרנסואה הולנד. לפני 8 שנים מונה לשר הכלכלה בממשלתו של מנואל ואלס, ותוך שנתיים התפטר מהממשלה על מנת להתמודד בבחירות לנשיאות. הוא ניצח בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות צרפת 2017 את מרין לה פן, מועמדת החזית הלאומית, כשגרף 66.1% מהקולות וניצח ב-99 מחוזות צרפת מתוך 101.
יש שיתלו את התנהלותו ברגשי נחיתות וניסיון להוכיח לצרפת ולעולם שהוא יכול. בימין ובשמאל הצרפתי התייחסו בביטול להתמודדות שלו לנשיאות צרפת וחשבו שמדובר בצעד משוגע מבחינתו בגלל גילו הצעיר, חוסר ניסיונו והעובדה שמעולם לא נבחר למשרה ציבורית. פרשנים בצרפת העריכו שהמועמדות של מקרון לא תחזיק מעמד זמן רב ושגם אם יישאר במרוץ לארמון האליזה, לא יהיה לו יותר מדי סיכוי משום שאינו אלא תיבה ריקה מתוכן שמלאה בעיקר ברעיונות עמומים.
ההתערבות בבחירות
אם מדברים על האפשרות שפוטין משתמש במקרון, יש שיגידו אף כ"אדיוט שימושי", אז מעניין להזכיר שברוסיה חששו מבחירתו. הם ניהלו נגדו קמפיין במהלך הבחירות בצרפת, כפי שניסו לעשות בארצות הברית להילרי קלינטון. אחת העלילות שפורסמו בגדול באתר החדשות הרוסי "ספוטניק" (כן, זה גם כלי תקשורת ברוסיה וגם השם של החיסון שלהם נגד נגיף הקורנה) דיברה על כך שהוא למעשה סוכן ועושה דברם של הבנקים הגדולים בארצות הברית, לאור עבודתו בבנק רוטשילד.
כבר בנאום ההשבעה שלו, לפני כארבע וחצי שנים, מקרון סימן את עצמו כמנהיג אירופה. "אירופה והעולם כולו זקוקים לצרפת חזקה", אמר אז הנשיא הטרי במבט נחוש. אגב, אחרי שבריטניה השלימה את הליך עזיבת האיחוד האירופי ב-2019, צרפת הפכה למדינה היחידה באיחוד האירופי המחזיקה בנשק גרעיני. היא גם המדינה היחידה באיחוד שיש לה זכות וטו ומושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם.
במסגרת מלחמת האזרחים השנייה בלוב, שהייתה למעשה מלחמת פרוקסי בין טורקיה ורוסיה, צרפת תחת מקרון צידדה ברוסיה ותמכה בכוחות "בית הנבחרים" תחת פיקודו של פילדמרשל ח'ליפה חפתר. מלבד שיתוף הפעולה בלוב, יחסי צרפת–רוסיה נותרו מתוחים בכל הנוגע למלחמה באוקראינה.
זה לא הנושא היחיד בו מקרון דוחף את עצמו. במהלך הקמפיין הוא ביקש לחזק את מעמדו הבינלאומי וביקר בלבנון, שם נפגש עם הנשיא המקומי מישל עון ועם ראש הממשלה דאז סעד אל-חרירי ודן עמם בנושאים אזוריים.
אחרי הפיצוץ בנמל ביירות ביקר פעמיים בארץ הארזים בתוך פחות מחודש. בביקור הראשון הוא ערך סיור רגלי ברחובות העיר ותקף בחריפות את השחיתות הפוליטית בלבנון. בביקור השני היה מעורב במינוי לראשות ממשלת של לבנון מוסטפא אדיב (מינוי שכשל), והפוליטיקאים הלבנונים התייצבו לפני מקרון כדי ליישם את הרפורמות שמוביל הנשיא הצרפתי.
