הרמטכ"ל לשעבר, שאול מופז, סיפר הבוקר (שישי) ב'ווינט' על המבצע הצבאי הגדול ביותר שאליו יצא צה"ל ביהודה ושומרון – מבצע "חומת מגן" שהוא הוביל לפני עשרים שנה. במבצע השתתפו חמש אוגדות, 20 אלף חיילי מילואים גויסו, והכול במטרה לעצור את גל הפיגועים שגבה את חייהם של 105 אזרחים ישראלים ו-26 חיילים.
לדבריו, "הייתה דילמה גדולה מאוד סביב היציאה למבצע – כי לא הייתה לגיטימציה. למעשה ערפאת תכנן את כל המהלך הזה, קוראים לזה איניתיפאדה שנייה, אבל זה לא היה אינתיפאדה זה היה מתוכנן לחלוטין. כשנה קודם לכן ב-1999 הערכנו בצה"ל שיפרוץ העימות הזה, התכוננו אליו, אבל לצערי הדרג המדיני לא קיבל את ההערכה שלנו. אז היה אמוק של משא ומתן עם הפלסטינים, גם עם הסורים גם עם הלבנונים על היציאה מלבנון".
"התוכניות שלנו היו מוכנות, גם הכנו את הצבא מבחינת האימונים וההצטיידות, אבל החשוב מכל – בין ספטמבר 2000 למרץ 2002 במשך שנה וחצי, צה"ל נכנס ויצא מתוך שטחי הרשות הפלסטינית על מנת לעצור ולסכל – אבל זה לא היה מספיק. היה צריך להשתלט מחדש על השטחים, להפקיע מידי הפלסטינים את האחריות שלהם על הביטחון ולהפוך את שטחי A כמו לשטחי B , אזורים שאנחנו יכולים לשהות בהם עד אשר נוריד את מפלס המתאבדים", סיפר.
באותה תקופה ישראל ניהלה משא ומתן עם ערפאת, ולדברי הרמטכ"ל לשעבר זה מה שהוביל ל'אופוריה' מדינית שגרמה לממשלה שלא לרצות לצאת למבצע צבאי רחב. "הצבא לא היה שם. לא עסקנו בתחום המדיני, התכוננו ובתקופה הזו של השנה וחצי עד 'חומת מגן' הכוחות פעלו בתוך השטח הפלסטיני, אבל לא הורשנו להישאר שם, היינו באים לגיחות קצרות ויוצאים. זה יצר מציאות שבה המפקדים שלנו, החיילים שלנו, הפיקוד הבכיר, התנסה. הניסיון הזה שרכשנו במשך הזמן היה כאילו הממד החיובי בכל התהליך. השלילי היה היקף הנפגעים – עשרות ומאות הרוגים ופצועים", שחזר.
מופז סיפר, מה היה הרגע בו הוחלט ללכת למבצע: "ישבנו בליל הסדר תשס"ב, 28 למרץ 2002, עבדך הנאמן יושב במלון אינטרקונטיננטל עם אלף אנשים משפחות שכולות וחיילים בודדים והביפרים מתחילים לצלצל. אני מקבל פתק: מתאבד במלון פארק בנתניה יש יותר מ-30 הרוגים. מה עובר במוחו של ישראלי, יהודי, מפקד הצבא? אי אפשר להמשיך ככה, אין ברירה. בשיחה המשולשת שקיימנו באותו ערב בין ראש הממשלה אריק שרון, שר הביטחון ואנוכי, המילה שהייתה אז: 'אין ברירה' צריך להיכנס לתוך שטחי הרשות".
"אריק שאל אותי מה המשמעות, מה אתם מציעים לעשות במיידי? אמרתי לו להשתלט על כל שטח A. אז הוא אומר: 'מה זה אומר?' אמרתי לו: 'זה אומר שאני צריך לגייס מילואים'. הוא שואל אותי בצחוק כזה: 'אתה יודע מה גייסתם כבר?' אמרתי לו: 'עוד לא. נכין את זה הלילה ומחר נבוא ונאשר את זה'. ואכן גייסנו סדר גודל של 30-40 אלף חיילי מילואים. הייתה התייצבות מדהימה שמעולם לא נראתה בישראל. ההתייצבות של המילואים הייתה כזאת שהם הבינו שזאת מלחמה על הבית", הוסיף.
לדבריו, "מה שהפתיע אותנו בחומת מגן זה ההיקף של הטרור המפלצתי הזה בתוך הרשות, בעיקר במחנות הפליטים ובערים. ואז חשפנו, רוקנו ועצרנו למעלה מ-6000 איש. עד אשר הפיגועים האלה ירדו. לא היינו בשוק, כי נלחמנו, החיילים שלנו נלחמו היטב החטיבות כולם נלחמו היטב. הסיפור הוא הדרך שבה ערפאת הונה את העולם. הוא יושב נושא ונותן לכאורה להגיע לידי הסכם אבל בו בעת הוא מזמין אוניית נשק".
"ביום שהשתלטנו על האונייה (קארין איי), שהובילה 50 טון של אמצעי לחימה, הדבר הבולט ביותר בבטן האונייה לא היו המרגמות, הקטיושות, טילי הסאגר – אלו היו 2.2 טון TNT שנועד לתת חומר נפץ למתאבדים, כי לא הייתה להם בעיה של מתאבדים. מאות עמדו בתור. מה שהיה חסר זה חומר נפץ. שער בנפשך מה היה קורה אילולא זה היה מגיע", חתם מופז את דבריו.
