המתיחות בין שוודיה לטהרן עולה שלב: איראן הודיעה כי עצרה אזרח שבדי בחשד לריגול – וטענה כי הוא ביקר בעבר כמה פעמים בישראל וכי הממשלה בשטוקהולם מסייעת למאמצי הריגול הישראליים. במאי השנה כבר פורסם על מעצר של אזרח שבדי על ידי האיראנים, ומתגובתם של השבדים נשמע כי העצור כעת הוא אותו אזרח, וכי החידוש שבהודעה האיראנית הוא האישור הרשמי לכך.
ההודעה האיראנית על מעצר האזרח השבדי ניתנה שבועיים אחרי שבית משפט בשבדיה גזר מאסר עולם על איש המשטר האיראני לשעבר חמיד נורי בגין פשעי מלחמה שביצע בשנות ה-80, כשבמקביל, הדאגה במודיעין האיראני לאחר שלל פעולות חבלה שבוצעו לפי פרסומים זרים, על ידי ישראל, כנגד אתרים רגישים באיראן.
כמו כן, מעצרו של האזרח השבדי בא כשברקע גם "דיפלומטיית האסירים" שאיראן מנהלת: הרפובליקה האיסלאמית עצרה בשנים האחרונות אזרחים זרים ואזרחים איראנים בעלי אזרחות כפולה, והאשימה אותם בריגול – במטרה לנהל עם מדינות במערב, בראשן ארה"ב, משא ומתן על שחרורם בתמורה לכספים ולשחרור של איראנים הכלואים בחו"ל.
משרד המודיעין האיראני מסר כי האזרח השבדי שנעצר היה נתון למעקב מצד המשרד במהלך כמה ביקורים קודמים שערך באיראן, וכי המעקב הזה התנהל בשל התנהגותו החשודה. בהודעת המשרד לא נמסר מועד מעצרו, אך נכתב כי בעבר נסע לישראל, ביקר ביעדים לא-תיירותיים באיראן ויצר קשר עם אנשים חשודים, בהם אזרחים אירופים, שהיו תחת מעקב השלטונות שם. עוד טענו האיראנים כי שבדיה מנהלת "ריגול פרוקסי" בשמה של ישראל, והזהירו שהדבר יגרור "תגובה פרופורציונלית".
דרדור היחסים בין שבדיה לאיראן החל כאשר שבדיה החליטה להעמיד לדין את חמיד נורי, איש המשטר האיראני לשעבר, בגין פשעי מלחמה, וזאת בשל חלקו בהוצאות להורג ועינויים של אסירים פוליטיים בכלא האיראני בשנות ה-80. נורי נעצר ב 2019 כשהגיע לשבדיה לביקור כתייר, והחודש גזר עליו בית משפט שם מאסר עולם. בעקבות ההחלטה איראן החזירה את שגרירה משטוקהולם וגינתה בחריפות את ההחלטה בטענה כי היא התקבלה ממניעים פוליטיים.
החלטתו של בית המשפט השבדי הגבירה במערב את החשש לשלומם של עצורים מערביים הכלואים באיראן, ובראשם אחמד רזא ג'לאלי, חוקר שבדי-איראני שנעצר באיראן בעשור הקודם, הורשע בריגול למען ישראל – וב-2017 נידון למוות. לאחרונה, על רקע המשפט בשבדיה, אותתה איראן כי היא עשויה להוציא בקרוב לפועל את גזר הדין נגדו.
