בית המשפט העליון של הולנד קבע כי הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ וכן מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אמיר אשל – חסינים מפני תביעה אזרחית על פשעי מלחמה בהולנד, בעקבות מותם של שישה פלסטינים בתקיפה אווירית ישראלית במהלך מבצע צוק איתן. כך דווח ב'ווינט'.
התביעה הוגשה על ידי איסמעיל זיאדה, אזרח הולנדי-פלסטיני, בספטמבר 2019. הוא דרש פיצויים כספיים וטען כי גנץ – הרמטכ"ל במהלך המבצע – היה אחראי ביחד עם אשל – למותם של שישה מבני משפחתו במהלך תקיפות חיל האוויר. לדבריו, בתקיפה ההיא נהרגו אמו, שלושה מאחיו, גיסתו ואחייניתו, בת 12.
כבר בשלהי 2021 בית משפט לערעורים בהולנד אישר החלטה של בית משפט בערכאה נמוכה יותר וקבע כי לא ניתן לתבוע במדינה את שר הביטחון דאז ואת מנכ"ל משרד הביטחון דאז על חלקם במתקפה ברצועת עזה ב-2014. ההחלטה הזו התקבלה לאחר שעוד קודם לכן, בינואר 2020, דחה בית משפט בהאג את עמדת התובעים על הסף וטען כי אין באפשרותו לדון בתיק כזה מאחר וזה לא באזור השיפוט שלו. תביעות כאלו מוגשות לרוב לבית המשפט הבינלאומי בהאג ואילו זיאדה ניסה לטעון כי זהו מקרה יוצא דופן משום שמדובר בפשעי מלחמה.
כעת זיאדה דרש שבית המשפט העליון יחייב את גנץ ואשל בתשלום פיצויים וטען שאין להם חסינות מכיוון שמעשיהם מוגדרים בפשעי מלחמה – אך גם במקרה הזה, דחו את בקשתו על הסף.
יו״ר המחנה הממלכתי, שר הביטחון לשעבר בני גנץ, מסר בתגובה: "מדינת ישראל היא המדינה החזקה במזרח התיכון, והיא גם מדינה ששומרת על מוסר וטוהר הנשק – ואנו גאים על כך. אני מבקש להודות לאנשי משרד המשפטים ומשרד החוץ, שהובילו את המהלך שהביא לדחיית התביעה כנגדי ונגד מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (במיל') אמיר אשל בהולנד, על פעולה מבצעית שנעשתה במהלך מבצע "צוק איתן". מה שאיפשר בין היתר להתמודד עם התביעה, הוא קיומה של מערכת משפט חזקה ועצמאית בישראל. מערכת משפט שהיא חומת המגן של חיילי ומפקדי צה"ל גם מול ערכאות בינלאומיות. כפי שהמערכת מגנה עלינו – חובתנו להגן עליה ולשמור על עוצמתה ועצמאותה".
