יאיר, ילד בן 11 מקיבוץ נירים, סיפר בראיון לגלי צה"ל איך נראתה מתקפת המחבלים הנתעבת מנקודת מבטו. "חשבתי שהצבא יגיע עוד מעט ויקח אותנו, אבל זה לא קרה. זה התחיל בפצצות, הייתי בטוח שזה יגמר מהר עד שנכנס מחבל", כך הוא משחזר.
עוד הוסיף: "שמענו צעקות בערבית, הם דפקו על הדלת, הרסו את הבית. שמענו חלון מתפוצץ ויריות. גנבו דברים, חטפו והרגו. ההורים שלי לא רוצים לדבר על זה, אני לא הייתי איתם בזמן הזה. ראיתי את הבית שלי הרוס, אמא שלי הייתה לבד בשעתיים הראשונות, לא אכלתי הרבה והייתי ממש לחוץ".
לדבריו, "זאת טראומה לחיים. יש לי חברים שנפצעו, וילדה אחת מהכיתה שלי איבדה את אבא שלה".
הוא הביע את תקוותו להמשך: "אני מקווה שמתישהו נחזור לשגרה רגילה עם בית לא הרוס, חברים ובית ספר. אני רוצה להישאר אבל ההורים שלי חושבים לעבור. לא נפגעתי והצלחתי להתגבר על זה".
