הנימוק לאי גיוס ערבים על פי היועמ"שית: "מדיניות ממשלתית"; ומה בנוגע לחרדים?

היועצת המשפטית לממשלה השיבה היום על העתירה של השר דודי אמסלם נגד שר הביטחון צה"ל והיועמ"שית בדרישה לגייס לצה"ל או לשירות לאומי את ערביי ישראל לפי חוק שירות חובה החל על כל אזרחי המדינה.

השר דוד אמסלם עתר לפני כחודש וחצי בפעם השלישית לבג"ץ נגד שר הביטחון יואב גלנט בדרישה לגייס לצה"ל גם את ערביי ישראל. השר אמסלם הסביר, "החלטתי לעתור לבג"ץ מכיוון שציבור הערבים בישראל זכאי לזכויות שמקבל כל אזרח ישראלי, אולם לא נושא בשוויון בנטל בכל הנוגע לחובת הגיוס לצבא".

עוד הוסיף השר: "אני לא בונה על המוסד הזה, שאני קורא לו היכל הצבועים, אבל מעניין אותי לראות כיצד יצליחו לברוח הפעם מקבלת החלטה, אחרי ההחלטה שקיבלו בנוגע לגיוס חרדים".

היום על אף העתירה בנושא מתעקשת היועמ"שית להמשיך ליצור הבדלה בין ערבים לחרדים בנוגע לגיוס לצה"ל. בתשובתה טוענת היועמ"שית כי חרף לשון החוק הברורה בנושא שאינה מעניקה פטור משירות חובה לערבים, מדובר ב"מדיניות ממשלתית ארוכת שנים, שגובשה על ידי ממשלות ישראל מטעמים איתנים, שעודם רלבנטיים בימינו", בנימוק זה מפנה היועמ"שית את השר אמסלם לפנות לממשלה שתשנה את הנוהג בנושא.

במכתבה לבג"ץ טוענת גלי בהרב מיארה כי על אף שאין שום עיגון בחוק לאי גיוס ערבים "שינוי הטיפול המדינתי בסוגיה הנדונה, מחייב גיבוש מדיניות ממשלתית סדורה חדשה שתובל על ידי הדרג המדיני, על יסוד תשתית מקצועית יסודית ומקיפה, שתונח בפני הממשלה בידי גורמי המקצוע הרלוונטיים בממשלה, ובפרט בידי משרד הביטחון, צה"ל, רשות השירות האזרחי במשרד להתיישבות ולמשימות לאומיות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה".

כאן המקום להזכיר כי בנוגע לגיוס בחורי ישיבות היועמ"שית לא חיכתה להשלמת גיבוש "תשתית מקצועית יסודית ומקיפה" וקבעה כבר לאחר צו הביניים של בג"ץ כי על צה"ל להתחיל מיד לפעול לגיוס חרדים באופן מידי.

לסיום דבריה עוקצת היועמ"שית את השר אמסלם ומפנה אותו כשר בממשלה לדרוש את טיפולה בנושא: "בתור חבר הממשלה, עומדת לך האפשרות לפנות לממשלה על מנת שתפעל לגבש את מדיניותה בנושא העומד על הפרק, שכן הנושא כולו, על היבטיו השונים ומורכבותו הרבה, מצוי לפתחה, והסדרתו יכול שתצריך אף חקיקה ראשית של הכנסת. מכאן, כי על הדיון בשאלות המתעוררות, בראש ובראשונה במישור המדיניות, להתנהל באכסניות נכבדות אלה".

העתירה של השר דוד אמסלם נועדה בין היתר להצביע על ההבדל שבין האכיפה המבוקשת על ידי היועמ"שית בנוגע לגיוס חרדים ואי העשייה בנוגע לגיוס ערבים ישראלים שחלקם אכן משרת בצה"ל ובמשטרה אולם לא נעשות פעולות על מנת לגייס עוד ערבים לצה"ל ושירות לאומי.