משה פייגלין, פעיל ימין וחבר כנסת לשעבר, מתייחס בחשבון שלו ברשת החברתית X לחיסולו של מוחמד דף, וכותב כי "כמובן שכל אויב ורשע שמחוסל, הוא סיבה למסיבה. "באבוד רשעים רינה" נאמר במשלי. ההתנקשות בדף מצדיקה בהחלט הרמת כוסית – בתקווה שאל הארכי רוצח הזה יצטרפו בקרוב כל תומכיו וחבריו. כל הכבוד למחליטים על הפעולה וכמובן למבצעיה".
"ועכשיו לצד השני של המטבע.
נראה שהחיסולים הללו, מסתירים מאיתנו את הצורך לנצח. וניצחון לא משיגים בחיסולים. הדרך היחידה לנצח היא בכיבוש, גירוש והתיישבות. חופו המערבי של הנגב חייב להפוך לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
שטח כובשים בשרשראות הטנקים וה-D9, ובהישארות הכוחות והקמת גרעיני התיישבות. לא בחיסולים ממוקדים של דמויות, גם אם בכירות ביותר, שלכולם ברור שהן תוחלפנה במהרה.
זוהי תמונת הניצחון היחידה ושום חיסול לא יכול להחליף את התמונה הזו. המטרה של צה"ל צריכה להיות ניצחון כזה של כיבוש, גירוש והתיישבות. כבר יכולנו להיות שם.
אסור לתת למקבלי ההחלטות שמסרבים לנצח להתייחס אל צה"ל, במקום כאל צבא – שנועד לנצח במלחמה לאומית – כאל מאפיה שנועדה לחסל גנגסטרים", כותב פייגלין.
הפעם צודק!
הוא צודק בדרך כלל, לא רק הפעם. אבל חיסול ארכי-טרוריסט הוא שלב ברור בניצחון. זה לא סתירה להתיישבות. אם כי הקדמת הביצוע היתה מרסקת מוראלית את שאריות המוטיבציה של המחבלים ימ"ש.
מה שאמת – אמת.
צודק במאה אחוז!
מזה עשרות שנים אנו מתבשרים על חיסולים מהדהדים של בכירי טרור שלא שינו בכהוא זה את מפת הטרור.
סיכול הוא ערך בפני עצמו- כנקמה, כהרתעת אחרים וכסיכול תכניות.
אבל, בל נשכח,
סיכול, כפי שמשתמשים בו היום – הוא כלי מערבי. גם האמריקאים משתמשים בכלי הסיכולים מבלי לנצח בשום גזרה. ובדיוק כדברי מר פייגלין – כתחליף לניצחון עובדתי חד משמעי בשטח.
צבא, מהולל ככל שיהיה, אצלו "כיבוש והתיישבות" הן מילים גסות – לעולם לא יצליח לשנות מציאות.
וכן, גם אם צהל ימשיך לכתוש את עזה הלוך וכתוש, זה לעולם יהיה מוגבל בזמן. משום שהוא ילך וישחק.
צבא לא יכול להחזיק שטח בלי עורף אזרחי ובלי מטרת הגנה על אזרחים. אם המטרה נשארת צבאית, היא ברת חלוף.
צבא- במהותו, היום הוא בגזרה הזאת, מחר צריך אותו בגזרה האחרת. אין אחיזת שטח בלי עוגן התיישבותי.
אלו דברים כל כך בסיסיים שמי שמתנגד להם על בסיס תפיסתי, פירוש הדבר שהוא מקריב את ערך החיים והבטחון בשביל ערכי "מוסר" מזוייפים. סוג של התאבדות.
תמיד אבל תמיד רצוי להקשיב למשה פייגלין חכם ובעל מחשבה צלולה
צודק לחלוטין, נמאס מהבובות על חוט
אמת לאמיתה
משה שפיר קאמרת
דעה עניינית וברורה, בלי צהלות ניצחוןמיותרות דבקות במטרה האמיתית
מדינה של מאפיה במקום לשטח . מחסלים מקקים
מי שטבחו באזרחינו באכזריות הסדיסטית האיומה הזאת צריכים לאבד לצמיתות את האדמה עליה ישבו וממנה יצאו.
השאלה, אם יש היתכנות לגירוש והתיישבות.
הוכח במלחמה הזו שבלי בריתות לא נוכל לנצח כי לא תהיה לנו תחמושת ובהמשך גם מזון
כיוון שהשליט הכל יכול ביטל את יכולתנו לשרוד ללא ארהב.