"חובה להטיל סנקציות אישיות למשתמטים"; היועמ"שית ממשיכה להכות בעולם התורה

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הבהירה לשר הביטחון ישראל כ"ץ כי עליו לתאם איתה את מתווה חוק הגיוס אותו הוא מתכוון לקדם בכנסת. לטענת היועמ"שית היא לא נחשפה להצעת החוק, אולם חרף זאת היא מכנה אותו בהודעתה לתקשורת בשם "חוק למתן פטור מגיוס ללומדי תורה". היועצת קובעת עוד בטרם ראתה את החוק המוצע כי עליו לכלול סנקציות אישיות כנגד בני הישיבות שאינם מתגייסים לצה"ל.

בכך ממשיכה היועמ"שית את פגיעתה הרעה בציבור החרדי. קודם לכן שללה מהורים חרדים את הזכאות לקבל סבסוד במעונות. זכאות שעוכבה ע"י שופטי בג"ץ ויישומה נדחה לעוד חודשיים. עוד קודם לכן מיד לאחר פסיקת בג"ץ שביטל את חוק הגיוס שנחקק בכנסת, הודיעה היועמ"שית כי יש לעצור את תקציב הישיבות והכוללים לכל הצעירים בגיל גיוס.

הבוקר כאמור, היועצת ממשיכה להילחם כנגד התורה ולומדיה ומכריזה כי חובה על המדינה להטיל סנקציות אישיות על מי שבחר בתורה ועמל בה יום ולילה. שוב ושוב מוכיחה היועמ"שית כי אינה מבינה מיהו יהודי ואינה מכירה שזכותו הבסיסית לקיים את חובתו בעולמו.

"הצעת החוק המתגבשת לא עברה לעיוני", כותבת היועמ"שית ומבהירה: "כל הסדר שמתגבש צריך לצאת מנקודת הנחה שהמציאות הביטחונית והכלכלית שהשתנתה בשבעה באוקטובר 2023 משליכה באופן ישיר על חוקיות הסדר מתן הפטור. הצעות להסדרים חוקיים קודמים והנחות מוצא שהיו קיימות בעבר ביחס לכמות המתגייסים ולהיעדר סנקציות אישיות אינן רלוונטיות עוד".

במכתב ששלחה לשר הביטחון טוענת בהרב מיארה כי צה"ל ערוך לגייס בשנה הנוכחית 4,800 חרדים ואילו בשנה הבאה יוכל לקלוט כמות גדולה יותר בשיעור של 20%, לדבריה בשנת 2026 צה"ל יוכל לקלוט לשורותיו את כל הצעירים החרדים בגיל גיוס.

לדבריה בדיון שקיימה אמש נמסר לה כי השר מקדם הצעת חוק עדכנית על בסיס הצעת החוק שאושרה בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה בשנת 2022 והוחל עליה דין רציפות. היועצת מדגישה כי אינה יכולה להתייחס להצעת החוק המתגבשת כיוון שלא הועברה אליה.

במכתב הבהירה היועמ"שית כי "כדי למנוע מצב שבו יתברר בשלב מאוחר כי הצעת החוק אינה מבוססת על תשתית עובדתית רלוונטית או שאינה עומדת באמות המידה החוקתיות, אדגיש שוב כי עקרונות, יעדים, מספרים ולוחות זמנים שעשויים היו להיות רלוונטיים להסדר גיוס עד יום השבעה באוקטובר 2023 אינם רלוונטיים עוד. זאת, מבחינת צרכי צה"ל, צרכי המשק וערך השוויון בנטל".

לדבריה: "גורמי הביטחון שבו והבהירו כי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" צרכי הצבא גדלו באופן דרמטי וכך גם הנטל על המשרתים, בסדיר ובמילואים. המציאות השתנתה בלי היכר, וכשם שהממשלה מקדמת הצעות חקיקה שמשמעותן היא הגברה משמעותית של הנטל על המשרתים (הארכת שירות החובה, הכבדת נטל שירות המילואים והעלאת גיל הפטור משירות מילואים), כך גם ההצעה הנוכחית צריכה להלום את המציאות בכל היבט רלוונטי".

היועצת מבהירה כי גם לוחות הזמנים לגיוס חרדים השתנו בעקבות המלחמה וקובעת כי "המציאות שהשתנתה משליכה באופן מהותי על חוקיות ההסדר שייקבע, בנושאים שונים ובהם: היקף המגויסים הנדרש להלום את צרכי הצבא שגדלו ואת נטל השירות המוגבר; קצב הגיוס הדרוש בהתאם לצורך בבניין מהיר של הכוח הצבאי והגדלתו בטווח הזמן הקרוב; גיל המגויסים, כך שניתן יהיה לשלבם במסגרות לוחמות, מבחינת גילם ומצבם המשפחתי; משך השירות; עדיפות מובהקת לשירות צבאי, להבדיל משירות בגופים אחרים או שירות אזרחי; ועוד".

בנוסף טוענת היועצת כי יש לקבוע בחוק סנקציות אישיות על מי שלא מתגייס: "המציאות הביטחונית וערך השוויון מחייבים כי המתווה שיחוקק לא יישאר רק בגדר "הצהרת כוונות" או שחזור, בהתאמות מסוימות, של מתווי חקיקה שנכשלו בעבר. נדרשות ערובות שיביאו לשינוי בשטח, להגשמת תכליות החקיקה, בהן גם ערך לימוד התורה, ולמילוי שורות הצבא. בהתבסס גם על עמדת מערכת הביטחון וגורמי האוצר, מתחייב לקבוע הסדרים המאפשרים הטלת סנקציות אישיות על הפרט".

לדבריה: "נקודת המוצא החוקית והמעשית בהקשר זה היא המצב החוקי הקיים בו מוטלת חובת גיוס אישית על הכל באופן שוויוני ואחיד וכן סנקציות אישיות ושוויוניות בהתאמה למשתמטים משירות. חוק גיוס חדש צריך להתבסס על כך ולתאום את עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית".

בסיום מכתבה קובלת היועמ"שית על כך שהחוק המתגבש טרם הועבר לעיונה ומכינה מראש את הטיעון לכך שלא תגן עליו בבג"ץ. לטענתה: "ללא העברת נוסח ההצעה העדכני לעיוננו, שלהבנתי מצוי כיום בתהליכי גיבוש, לא ניתן לקיים הליך תקין של ייעוץ משפטי, על ידי מי מגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ובכלל זאת הייעוץ המשפטי במערכת הביטחון. קידום הצעת חוק על ידי גורמי הממשלה בלא הצגת פרטי ההסדר המתגבש לייעוץ המשפטי מהווה פגם תהליכי נוסף המצטרף לאישור דין הרציפות שלא כדין ועקיפה נוספת של דרכי העבודה הממשלתיות הסדורות".

מכתבה של היועמ"שית מתפרסם שעות ספורות לאחר התפטרותו של ח"כ יואב גלנט שתקף אמש את שר הביטחון על קידום חוק הגיוס וטען כי לא יביא לגיוס חרדים ולמעשה יעניק פטור לבני ישיבות מגיוס לצה"ל. הבוקר הגיב לו שר הביטחון ישראל כ"ץ והאשים כי בתקופת גלנט במשרד חלה ירידה בשיעור המתגייסים החרדים בעקבות מדיניותו.