שר הביטחון: שליחת הצווים הובילה לירידה בגיוס החרדים

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין החלה הבוקר את הדיון בהשתתפות שר הביטחון ישראל כץ, על הצעת חוק שירות הביטחון. הדיון יעסוק בקידום החוק שאמור להסדיר את מעמדם של בני הישיבות בנושא גיוס לצבא. עם זאת

שר הביטחון ישראל כץ אמר בפתח הדיון את הדברים הבאים: "באתי לכאן היום כדי להציג עקרונות למתווה גיוס שיביא לגיוס עשרות אלפי חרדים לשירות משמעותי תוך הבטחת התנאים לשמירה על אורח חייהם במטרה להקל על נטל השירות של חיילי הסדיר המילואים והקבע. באתי להביא לאחדות וחיזוק החברה והעם בישראל".

כ"ץ הוסיף כי "שני עקרונות מרכזיים מנחים אותי הראשון הבטחת גיוס ושילוב הציבור החרדי בשירות משמעותי תוך הקפדה על אורח חייהם והשני שמירה על עולם התורה היהודי. אני מודיע שלא אקדם חוק שלא יענה בעייני על שני העקרונות האלה."

בנוסף שר הביטחון הבהיר בדיון כי "יחולו סנקציות אישיות על כלל המיועדים לשירות ביטחון, הלומדים ושאינם לומדים. כך למשל בנושא המעונות ודברים מהסוג הזה. יהיו סנקציות לא רק על הישיבות אלא גם על הלומדים – וזה דבר שלא היה עד היום. גיל הפטור יעמוד על 26". בהמשך דבריו הבהיר כ"ץ כי הסנקציות יחולו רק במידה ולא יעמדו ביעדי הגיוס.

כ"ץ הוסיף ואמר: "ההגעה ליעדי הגיוס תהיה מדורגת. בשנת הראשונה 4,800 מתגייסים, בשנה השנייה 5,700 מתגייסים ולאחר מכן היעד יעלה בצורה מדורגת בכל שנה". כ"ץ טען כי התהליך יביא בסופו לגיוס של 50% מבני הציבור החרדי בשנה השביעית. לדבריו: "בדורות הבאים השירות בצה"ל יהפוך למציאות רווחת".

כ"ץ הוסיף כי שירות לאומי לא יחשב כגיוס לצה"ל אלא אם כן מדובר במסלול ביטחוני מובהק. גם בזה יהיו הגבלות על המספרים על מנת לתעדף שירות בצה"ל. מגיל 26 יקבלו פטור משירות.

בהמשך טען כ"ץ כי חרף הטענות של צה"ל כי יוכל לקלוט החל משנת 2026 את כלל הצעירים המיועדים לגיוס, יש להבדיל בין גיוס לקליטה. כ"ץ הסביר כי העובדה שצה"ל טוען כי ניתן לגייס את כלל הצעירים החרדים אינה אומרת שצה"ל אכן יכול להעניק להם תנאי שירות מתאימים. ולכן לדבריו יש ליצור דיאלוג אם ראשי הציבור החרדי על מנת לקדם את התהליך.

כ"ץ: "ביחס לעמדה שהוצגה על ידי אכ"א, שמשנת 26 יהיה לצה"ל יכולת בלתי מוגבלת ואיש לא ניסה למנוע את הצגת העמדה הזו ולו לרגע אחד, לראייתי יכולת לגייס ולקלוט זה שני דברים שונים. היכולת לגייס בפועל קשורה למרחבי הסכמה עם מנהיגי המגזר החרדי וקיומו של חוק שמסדיר את מעמדתם של לומדי התורה. ללא הסדר חוקי יכולת הקליטה נשארת על הנייר".

שר הביטחון ישראל כץ אמר עוד במהלך הצגת עקרונות חוק שירות ביטחון בוועדת החוץ והביטחון: "בלי הסכמה עם המנהיגות החרדית אין תוצאות ואין גיוס ככה זה היה לאורך השנים. בהגדרה של מחזור גיוס עם התחייבות לגייס 4,800 היום בפועל לא יגייסו גם חצי מזה. היום כשיש פסיקת בג"ץ וחוק גיוס לכל, התוצאות הם אפס עלייה בגיוס, ולא רק שאין עלייה, יש ירידה מאז שנשלחו הצווים. כשנכנסתי לתפקידי החלטתי לאפשר את משלוח 7,000 הצווים, קיבלתי שבחים אפילו מחלק מיושבי החדר הזה, כלומר כל המסלול שהוחלט עליו התקיים במלואו. ברגע השחוק הזה יעבור, תהיה גם הסכמה וגם סנקציות שלא היו עד היום. גם הרמטכ"ל אמר שבלי תמיכת החרדים הם לא יכולים לגייס"

כ"ץ ציטט את הרמטכ"ל בדיון במשרד הביטחון שאמר: "בלי אמירה של הרבנים החרדים וההנהגה החרדית, די מיצינו את פוטנציאל הגיוס בציבור החרדי". בכך הוכיח כ"ץ כי לא ניתן להרחיב את גיוס החרדים ללא שיתוף פעולה שבוודאי לא יגיע בשום אופן.

חברי הכנסת מהאופוזיציה זעמו על דברי שר הביטחון שלא ניתן לגייס יותר חרדים ממה שקורה היום. ח"כים ביקשו מיו"ר הוועדה לזמן את הרמטכ"ל לוועדה להגיב על הדברים. בתגובה אמר כ"ץ כי הוא הנציג של צה"ל על פי חוק. כ"ץ הוסיף כי ניתן לזמן את הרמטכ"ל לוועדה שיגיב על הדברים. היו"ר יולי אדלשטיין אמר כי הרמטכ"ל צפוי להופיע בוועדה בשבוע הבא.

שר הביטחון חשף בוועדה כי חרף ההתחייבות של צה"ל לגייס בשנת 2024 כמות של 4,800 צעירים חרדים. בפועל אין עלייה במספרי המגויסים בציבור החרדי. "יש אפס עלייה בנתוני הגיוס". כ"ץ הוסיף ואמר כי כאשר נכנס לתפקידו הייתה החלטה לשלוח 7,000 צווים לצעירים חרדים, "שקלתי את ההחלטה ואישרתי אותה, ניסיתי לבדוק אפשרות לשלוח רק למי שלא לומד, אמרו לי שלא ניתן לעשות זאת. שלחנו את הצווים ולא הייתה שום עלייה בנתוני הגיוס. צה"ל לא יצליח לעמוד בחצי מהיעדים שהציב לעצמו".

כ"ץ הוסיף ואמר כי לרשות צה"ל עומדים כעת כל הכלים להביא לגיוס חרדים, "המצב כעת הוא שאין חוק שפוטר חרדים מגיוס, צה"ל יכול לעשות הכל על מנת להביא חרדים לגיוס, אבל הוא לא מצליח. לא רק שאין עלייה במספרים יש גם ירידה. אמרתי לרמטכ"ל 'למה אתם לא מגייסים את ה-4,800', והוא ענה שבלי הסכמת החרדים אי אפשר לעשות כלום". בעצם שר הביטחון ישראל כ"ץ חושף כי צה"ל נכשל ביעד שהוצב בפניו על ידי הממשלה, החוק ופסיקת בג"ץ וזאת בשעה שאין שום חוק שפוטר חרדים מגיוס וכל האמצעים עומדים לרשותו.

בהמשך דבריו הבהיר כ"ץ כי הסנקציות על בחורי הישיבות יחולו רק במידה ולא יעמדו ביעדי הגיוס ולא בצורה מידית. כ"ץ הסביר שוב ושוב כי כל הליך גיוס חייב להיות בהידברות עם החרדים.

במהלך הדיון התפרצו בני משפחות חטופים וצעקו על שר הביטחון ישראל כ"ץ. יו"ר הוועדה לא עושה כלום מול הטחות האמירות הקשות מול שר הביטחון. חנה כהן דודה של החטופה ענבר היימן שנרצחה ע"י חמאס צרחה על כ"ץ: "אתם הרגתם לי את הילדה, אני צריכה להתחנן שיחזירו לי את הילדה לקבר ישראל? אני לא אתן לכם לחיות אם לא תחזירו אותה. אתם לא תחיו פה ולא תעשו כאן שום דבר אם לא תחזירו אותה"

השר כץ הגיב: "אני שומע את הדברים ומקבל אותם באהבה ובחיבוק. הממשלה מחויבת להחזיר את כל החטופות והחטופים, מי שבחיים ובי שאינו בין החיים. אנחנו נשיב את כולם הביתה."

משפחות חטופים האשימו את שר הביטחון כי הוא היה מעורב בגיבוש רשימות החטופים ההומניטריים שאמורים להשתחרר. בני המשפחות רמזו כי הרשימה שגובשה לשחרור המקרים ההומניטריים נגוע בשיקולים זרים. "רשימת סלקציה" זעקו ההורים והשוו בין רשימות שהיו ברכבות שיצאו ממחנות המוות בגרמניה.

כבר דקות ארוכות דיוני ועדת חוץ וביטחון מתעכבים בעקבות הפרעות של משפחות החטופים. כלל חברי הכנסת בוועדה יושבים בדממה. היו"ר מנסה לבקש מבני המשפחות לאפשר את המשך קיום הדיון. לבסוף לאחר שלא הצליח לעצור את הצעקות בדיון שגלשו גם לוויכוחים בין משפחות החטופים עצמן, הוציא היו"ר יולי אדלשטיין את הוועדה להפסקה.