בהספד קורע לב שנשא ירדן ביבס, הוא ספד על הגעגוע שלו לבני משפחתו – שירי, אריאל וכפיר, אשר נרצחו באכזריות על ידי ארגון הטרור חמאס. מילותיו נגעו בלבבות רבים והציגו את עוצמת הקשר בין בני המשפחה, האובדן הבלתי נתפס והכאב הבלתי נגמר.
ירדן פתח את דבריו במילים לרעייתו. "מי יעזור לי לקבל החלטות עכשיו? איך אני אמור לקבל החלטות בלעדייך?" ירדן סיפר כיצד ברגעיהם האחרונים יחד, הם קיבלו החלטה בממ"ד – "נלחמים או נכנעים?". שירי בחרה להילחם, והוא נלחם עבורה, עבור ילדיהם, עבור חייהם.
ירדן המשיך ופנה לבניו, אריאל וכפיר, בכינויי החיבה שלהם – "צ׳וקי" ו"פופיק". לאריאל אמר: "אתה הפכת אותי לאבא. הפכת אותנו למשפחה. ביום שנולדת, התבגרתי ברגע אחד בזכותך." הוא נזכר איך אריאל הצחיק את כל הסובבים אותו, איך אהב להסתכל על פרפרים במהלך הפיקניקים המשפחתיים. כעת, הוא מקווה שבגן עדן יש אינספור פרפרים עבורו.
לכפיר, הבן הקטן, ספד: "לא חשבתי שהמשפחה שלנו יכולה להיות יותר מושלמת, ואז אתה באת ועשית אותה עוד יותר מושלמת… באת עם הצחוק והחיוך המתוק והכובש שלך, ואני התמכרתי בשנייה!"
הכאב והצער ניכרו במילותיו כשאמר: "כפיר, אני מצטער שלא שמרתי עליכם יותר טוב. אני מתגעגע לנשנש אותך ולשמוע אותך צוחק." הוא תיאר את הבקרים המשותפים שלהם, שבהם היה שומר עליו לפני היציאה לעבודה, רגעים קטנים של אושר שתמיד יהיו בליבו.
בסיום דבריו, פנה ירדן שוב לשירי בבקשה נואשת: "שירי בבקשה תשמרי עלי… תשמרי עלי מפני החלטות גרועות. תשמרי עלי מפני דברים רעים ותשמרי עלי מפני עצמי. תשמרי עלי שלא אשקע בחשכה."





















מוות לכל הפלסטינים
מצטרף
הי"ד. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו דאבה עוד
צריך להתקשר אליהם שיצרכו חדשות מJDN כי חבל שלא יקראו את מה שכתבת
אמן!!!
אמן
לא ניתן לעקל
הלב מתפוצץ והדמעות יורדות
צריך לסיים את מה שהתחיל ולא להשאיר שום איום מסביבנו
מצמרר…
אין מילים…
מתוך מילותיו בסיטואציה הבלתי אפשרית שהוא שרוי בה, ניכר שהיה אבא ובעל מדהים… באופן כללי איש מיוחד.
ה' יתן לו כח וינקום דם עבדיו השפוך.
כואב מאוד
מי שגרם ל7 באוקטובר שיקח את האחריות …. …..
הוא חזר בתשובה או הוא תמיד היה דתי ??