רגע לפני פגישתם של רה"מ בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב טראמפ בבית הלבן, הציבור בישראל עודנו מביע אמון בנשיא טראמפ וביכולתו "לעשות את הדבר הנכון" בכל הקשור ליחסי ארה"ב וישראל.
כך עולה מנתוני מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי.
בתשובה לשאלה: "מה רמת האמון שלך שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בקשר ליחסים עם ישראל?" השיבו 24% מהישראלים כי יש להם אמון רב, ועוד 46% כי יש להם "אמון מסוים" (בסה"כ 70% מהישראלים מביעים אמון בטראמפ).25% השיבו שאין להם אמון, ו-6% לא הביעו דעה.
בהקשר זה יש פער ניכר בין ערבים ליהודים – כאשר מבין היהודים 78% מביעים אמון בטראמפ (50% אמון מסויים ועוד 28% אמון רב), ואילו אצל הערבים רק 39% סומכים על טראמפ (30% הביעו אמון מסויים, ועוד 9% אמון רב). 48% ממשתתפי הסקר הערבים בישראל השיבו שאין להם אמון בטראמפ.
מחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" (49%) ושליש מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין מרכז" (30%) מעידים כי יש להם אמון רב שטראמפ יפעל נכון בהקשר יחסי ארה"ב-ישראל.
למעלה ממחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" (55%) ושליש מהמשתייכים ל"שמאל נוטה מרכז" (35%) טוענים שאין להם אמון בנשיא ארצות הברית בנושא זה.
היום שאחרי המלחמה
בחודש האחרון חודשה הלחימה ברצועת עזה על ידי ישראל. החודש חזרנו לבחון מי הציבור הישראלי היה רוצה שישלוט בעזה אחרי המלחמה. קצת יותר מרבע מהישראלים (28%) היו רוצים שלטון של ישראל ברצועת עזה, רבע נוסף (24%) מעדיפים שלטון של כוח בינלאומי ממדינות המערב, שמינית (13%) שלטון של כוח ממדינות ערביות, ושמינית (12%) היו רוצים שגורמים פלשתינים מקומיים שאינם חמאס ישלטו ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה.
בקרב היהודים נרשם שיעור גבוה יותר של מי שמעדיפים שלטון ישראלי (34%), ובקרב הערבים נרשם שיעור גבוה יותר (22%) של מי שרוצים שלטון של הרשות הפלשתינית ברצועת עזה.
בחלוקה אידאולוגית, שני שליש מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" היו רוצים שישראל תשלוט בעזה אחרי המלחמה. שליש מהמשתייכים ל"ימין מרכז" סבורים כמותם, ושליש מהתומכים ב״ימין מרכז״ מעדיפים שלטון של כוח בינלאומי ממדינות המערב.
שליש ממצביעי המרכז מעדיפים גם הם את האפשרות של שליטה של כוח בינלאומי ממדינות המערב.
רבע מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל מרכז" רוצים שלטון של כוח ממדיניות ערביות, ושליש מהמשתייכים לקבוצת ה"שמאל" מעדיפים את האפשרות של שלטון של הרשות הפלשתינית.
יצויין כי עפ"י ממצאי הסקר 40% מהישראלים (ובקרב היהודים – 47%) מתנגדים להצעה של השליח האמריקני ויטקוף, שלפיה אחרי המלחמה החמאס יפורק מנשקו וגם לא ישלוט בעזה, אבל יוכל להישאר ברצועה ולהיות מעורב פוליטית.
תקציב המדינה לשנת 2025
סקר המכון למדיניות העם היהודי נערך בעת שהכנסת העבירה את תקציב המדינה לשנת 2025. לגיבוש התקציב נלוותה ביקורת ציבורית ומקצועית נרחבת. הסקר מצא שרוב הציבור בישראל, יהודים וערבים, לא מרוצה מהתקציב לשנת 2025. מרבית הציבור חושב שתקציב המדינה לשנת 2025 הוא תקציב לא ענייני, שמוטה ״מעבר לרצוי״ לטובת כספים קואליציוניים.
בקרב היהודים רק שליש סבורים שהתקציב ענייני ונועד לענות על צרכי המדינה, אף שיש בו גם כספים קואליציוניים.
בקרב הערבים רק אחד מכל עשרה סבור שמדובר בתקציב ענייני.
מרבית המזדהים עם קבוצת הימין (57%) סבורים שהתקציב ענייני, ונועד לענות על הצרכים, למרות שיש בו גם כספים קואליציוניים.
מרבית מצביעי הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה בבחירות 2022, חושבים כך גם הם.
מנגד, מרבית המזדהים כתומכי הקבוצות ימין-מרכז (57%), מרכז (86%), שמאל-מרכז (96%) ושמאל (94%) סבורים שהתקציב לא ענייני.
רוב מצביעי יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ, סבורים כי התקציב לא ענייני.
בסקר הוצג למשיבים אפשרות לומר מה הכנסת הייתה צריכה לעשות בתקציב המדינה ולא עשתה, או לא עשתה מספיק.
כל אחד מהמשיבים סימן עד 3 פריטים שהם אלה שחסרים בעיניו יותר מאחרים.
האפשרויות שזכו לתמיכה הגדולה ביותר בציבור, עם כשליש מהמשיבים שסימנו אותן בעדיפות גבוהה היו: קיצוץ בתקציבים לחרדים (31%), קיצוץ בכספים הקואליציוניים (31%), וקיצוץ במספר המשרדים הממשלתיים (32%).
איסוף הנתונים לסקר "מדד החברה הישראלית" מתבצע באמצעות הפאנל של אתר המדד (בקרב היהודים) וחברת "אפקאר" (בקרב הערבים).
הנתונים נותחו ושוקללו על פי דפוסי הצבעה ורמת דתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל.
שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.
