בין שותפות אסטרטגית לחיכוך טקטי: ישראל במדיניות החוץ החדשה של טראמפ

בימים אלה, כאשר הנשיא דונלד טראמפ יצא למסע במפרץ הפרסי – או כפי שאולי יקרא לו בקרוב, "המפרץ הערבי" – ופוסח בכוונה תחילה על ישראל, נדמה כי היחסים בין וושינגטון לירושלים עוברים טלטלה משמעותית. המהלכים האחרונים של הממשל האמריקאי מחייבים בחינה מחודשת של מקומה של ישראל בסדרי העדיפויות האזוריים של טראמפ 2.0.

כשדונלד טראמפ חזר לבית הלבן בינואר 2025, בישראל התעוררה תחושת הקלה מסוימת. אחרי ארבע שנים של מתחים עם ממשל ביידן, נשיא שתמך בהעברת השגרירות לירושלים, הכיר בריבונות בגולן וקידם את הסכמי אברהם נתפס כידיד אמיתי. אך שלושה חודשים לתוך כהונתו השנייה, מתחילות להתעורר שאלות קשות על מעמדה של ישראל כבעלת ברית מרכזית.

ביום ראשון, זמן קצר לאחר שישראל הודיעה על הרחבת הפעילות הצבאית בעזה, הופתע משרד ראש הממשלה לגלות שארה"ב הגיעה להסכם עם חמאס על שחרור החטוף האמריקאי-ישראלי עידן אלכסנדר, בשיחות שנוהלו ללא מעורבות ישראלית. בנוסף, בשבוע שעבר הכריז טראמפ באופן פתאומי על הפסקת התקיפות האמריקאיות נגד מטרות של המורדים החות'ים בתימן, ימים ספורים בלבד לאחר שטיל של החות'ים פגע בקרבת נתב"ג.

המהלך האחרון מול החות'ים מדאיג במיוחד עבור ישראל. ההסכם שהושג במאי 2025 נועד אמנם להפסיק את התקיפות על נתיבי שיט בים האדום, אך לפי המידע הזמין, ההסכם אינו כולל את ישראל, מה שמותיר אותה חשופה לאיומים. החות'ים, הנתמכים על ידי איראן, ממשיכים להוות סכנה לספינות ישראליות, והיעדר מעורבות ישראלית במו"מ מעיד על התרחקות מהמעמד המיוחד שהיה לישראל בממשל טראמפ הראשון.

בניגוד לציפיות רבות, הביקור במפרץ מתמקד בעסקאות כלכליות והשקעות ולא בסוגיות ביטחוניות מורכבות. מקורבים לנשיא מדגישים כי היבטים כלכליים יעמדו בראש סדר העדיפויות במהלך 3.5 הימים שטראמפ ישהה באזור, ביטוי לתפיסתו המצומצמת יותר לגבי תפקידה של ארה"ב בעולם ולמיקודו בעסקאות כלכליות שיכולות לסייע לו פוליטית בבית.

המכה הכלכלית החמורה ביותר הגיעה באפריל 2025, כאשר טראמפ השיק את "תוכנית המכסים ההוגנת וההדדית", הכוללת מכס של 10% על כל היבוא לארצות הברית ומכסים נוספים של עד 17% על ישראל. מדיניות זו עלולה לפגוע קשות בכלכלה הישראלית, שתלויה בייצוא לארצות הברית, במיוחד בתחומי ההייטק והביטחון. עלייה במחירי הסחורות המיובאות לארה"ב תפגע בתחרותיות של חברות ישראליות ועלולה להוביל לייקור מוצרים בישראל עצמה.

התקרבות מטרידה לאיראן

אחת ההתפתחויות המדאיגות ביותר הן הדיווחים על התקרבות בין ממשל טראמפ לאיראן, כולל שיחות על הסכם גרעין חדש. טראמפ אמנם הצהיר כי איראן תצטרך לפרק את תוכנית הגרעין שלה, אך היעדר תיאום עם ישראל מעורר חששות כבדים בירושלים.

הממשל האמריקאי בחודשים האחרונים אמנם החזיר את מדיניות הלחץ המקסימלי (Maximum Pressure) על איראן, אך במקביל פתח בשיחות ישירות עם טהראן בנוגע לתוכנית הגרעין שלה. יתרה מכך, חלק מהאנליסטים מעריכים כי "בשבועות הקרובים, יהיה ברור יותר אם איראן תנהל משא ומתן בתום לב, אם כי כל הסימנים כרגע (ותקדימים היסטוריים) מצביעים על כך שהם ישתמשו במשא ומתן כתחבולה לקנות זמן בעוד הם ממשיכים להעשיר אורניום מתחת לרדאר".

תוכנית עזה: חלום או סיוט?

לפני מספר חודשים, טראמפ הכריז במסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על תוכנית שאפתנית לפינוי רצועת עזה מתושביה והפיכתה ל"ריביירה של המזרח התיכון" תחת שלטון אמריקאי. התוכנית זכתה לתמיכה נלהבת בישראל, שכן היא מציעה פתרון רדיקלי לאיום החמאס ומאפשרת לישראל להתמקד ביהודה ושומרון.

עם זאת, ההצעה עוררה גינויים בינלאומיים חריפים, ופינוי של שני מיליון איש הוא אתגר לוגיסטי ומדיני כמעט בלתי אפשרי. יתרה מכך, התנגדות מדינות כמו סודן וסומליה לקלוט פליטים מחזקת את החשש שהתוכנית תישאר בגדר הצהרה. עבור ישראל, הסיכון טמון בכך שהתוכנית עלולה להיתפס כהפרה של החוק הבינלאומי ולהגביר את בידודה הדיפלומטי.

הסכמי אברהם – חלום שמתרחק?

שליח המזרח התיכון של טראמפ, סטיב ויטקוף, אמר לאחרונה בשגרירות ישראל בוושינגטון שהוא צופה להתקדמות מיידית בהרחבת הסכמי אברהם – אותה סדרת הסכמים שתיווך טראמפ בקדנציה הראשונה שלו, במסגרתם מדינות ערביות כמו איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו הכירו בישראל.

עם זאת, התנגדותו של ראש הממשלה נתניהו להפסקת אש קבועה או להקמת מדינה פלסטינית הופכים את הסיכויים להתקדמות בשיחות דומות עם ריאד לקלושים, לפי מקורות מעורבים. ערב הסעודית אינה מכירה בישראל כלגיטימית, מה שמשמעותו ששתי הכלכלות והכוחות הצבאיים המתקדמים ביותר במזרח התיכון עדיין נעדרים יחסים דיפלומטיים רשמיים.

מדאיגה במיוחד הורדת התנאי לנורמליזציה עם ישראל כחלק מהסכם לבניית כור גרעיני בסעודיה. עבור ישראל, שראתה בהסכמי אברהם הישג אסטרטגי, מדובר בנורת אזהרה: טראמפ עלול להעדיף עסקאות כלכליות על פני האינטרסים הביטחוניים של ישראל.

דעת הקהל האמריקאית משתנה

במקביל למהלכים הדיפלומטיים, סקר חדש של מכון פיו מגלה כי פחות אמריקאים סבורים כעת שמלחמת ישראל-חמאס חשובה להם אישית – או חשובה לאינטרסים הלאומיים של ארה"ב – בהשוואה לתחילת השנה שעברה. בנוסף, יחסה של דעת הקהל האמריקנית כלפי ישראל נעשה שלילי יותר בשלוש השנים האחרונות. כיום, יותר ממחצית מהבוגרים בארה"ב (53%) מביעים דעה שלילית על ישראל, עלייה מ-42% במרץ 2022 – לפני התקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והפלישה הישראלית שבאה בעקבותיה לעזה.

בזמן שטראמפ משקיע את מרצו במהלכים כלכליים, קבינט הביטחון הישראלי אישר ביום ראשון תוכנית להשתלט בהדרגה על כל עזה ולהחזיק בה לזמן בלתי מוגבל אם לא יושג הסכם עד 15 במאי. התוכנית, שכונתה "מרכבות גדעון", קוראת לכוחות צה"ל להשטיח כל מבנה שנותר עומד ולהעביר למעשה את כל האוכלוסייה של 2 מיליון איש לאזור הומניטרי יחיד.

המשמעות לישראל: עידן חדש של יחסים

עבור ישראל, המשמעות של המהלכים האחרונים ברורה: היא אינה יכולה להסתמך על גיבוי בלתי מותנה מממשל טראמפ, למרות ההצהרות הפומביות. טראמפ מנהל מדיניות פרגמטית המונעת משיקולים כלכליים וממיקסום הישגים מהירים, ולא מהאידיאולוגיה או מהמחויבות ההיסטורית ליחסי ארה"ב-ישראל.

השינוי המשמעותי ביותר הוא המעבר של ישראל ממעמד של "מוצב קדמי" של ארצות הברית למדינה שנתפסת לעיתים כמכשול לתוכניות הכלכליות של טראמפ. פוסטים ברשתות החברתיות בישראל מבטאים תסכול גובר מהתחושה שטראמפ "זורק את ישראל מתחת לגלגלים" לטובת עסקאות עם סעודיה או איראן.

פרשנים בכירים מעריכים כי כדי לנווט בעידן טראמפ 2.0, על ישראל לאמץ גישה דו-מסלולית:

1. עצמאות אסטרטגית: ישראל תידרש לפתח יכולות עצמאיות יותר בכל הנוגע לטיפול באיומים אזוריים, כולל מול איראן, ולהפחית את התלות בארה"ב על ידי חיזוק קשרים עם מדינות אחרות, כמו הודו וסין.

2. מינוף יתרונות: במקביל, למנף את התמיכה המדינית של טראמפ לקידום אינטרסים כמו ריבונות ביהודה ושומרון והמשך הלחימה בחמאס.

3. גיוון כלכלי: הפחתת הפגיעה ממכסי טראמפ על ידי גיוון השווקים הכלכליים והפניית יצוא לאירופה ואסיה.

4. קווים אדומים ברורים: על ממשלת ישראל להבהיר את קווי היסוד שלה בנוגע לאיראן כדי למנוע הסכם גרעין שיסכן את ביטחונה.

5. דיפלומטיה חכמה: מציאת דרכים להשתלב בחזונו הכלכלי של טראמפ למזרח התיכון, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים החיוניים.

טראמפ של 2025 אינו בהכרח טראמפ של 2017. הנשיא שהעביר את השגרירות לירושלים והכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן כעת מפגין גישה מאוזנת יותר המתייחסת גם לאינטרסים של השחקנים האחרים באזור.

המסר לישראל ברור: ההנחה שטראמפ 2.0 יהיה "משענת בטוחה" מתבררת כפשטנית מדי. טראמפ הוא ידיד, אך הוא גם שחקן בלתי צפוי המונע מאינטרסים עסקיים ופוליטיים. ישראל חייבת להיות מוכנה לכל תרחיש – מהזדמנויות היסטוריות ועד משברים מפתיעים.

הימים הקרובים, עד לסיום ביקורו הצפוי של טראמפ במפרץ, יבהירו אם "ההודעה הגדולה" שהבטיח תהיה בשורה או אכזבה עבור ישראל. בינתיים, על ישראל להיערך למציאות שבה היא אמנם בעלת ברית חשובה של ארה"ב, אך לא בהכרח בעלת הברית החשובה ביותר במזרח התיכון.

לנו, יהודים בני מאמינים, אין כל הפתעה בשינוי המסתמן בדעותיו של טראמפ. אנחנו יודעים כי 'לב מלכים ושרים ביד ה", וכי לא היה מה לשמוח כאשר הוא נבחר, ואין לנו מה להיות עצובים כעת. עלינו להמשיך להתפלל לישועתן של ישראל, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.