ילד שאביו לומד תורה אינו זכאי; גזירה חדשה באמצע מלחמה

הורים רבים לילדים בגילי מעון קיבלו אתמול הודעה מקוממת ממשרד העבודה. ההורים שביקשו לרשום את ילדיהם למעון יום מפוקח על ידי המשרד לשנת הלימודים תשפ"ו, גילו לפתע כי משרד העבודה בהוראת היועצת המשפטית לממשלה מבקש למנוע מילדים שהוריהם לומדים תורה את האפשרות להתקבל למעון יום. האפשרות היחידה לקבל את השירות היא רק אם האבא שירת בצה"ל, בשירות לאומי או אזרחי או לחילופין קיבל פטור.

אלא שגם זה לא מדויק, ההורים שכן שירתו בצבא או שקיבלו פטור משירות כזה, נדרשים להציג בפני המשרד אישור רשמי מצה"ל על השירות או הפטור שלהם. טווח הזמן שהמשרד העניק להורים הוא יומיים. כלומר הורים קיבלו את ההודעה אתמול ונדרשו להמציא אישורים עד להיום. כל זאת בזמן שאתמול עמד בעינו המצב המיוחד בעורף שהורה על סגירת מקומות העבודה והקשה על התנהלות מול גופים ממשלתיים.

מן הראוי לציין כי באתר צה"ל עצמו מוסבר כי האישור גם אם יוזמן דרך אתר צה"ל עשוי להגיע בתוך חמישה ימי עסקים. מכן עולה תמיהה כיצד משרד העבודה מבקש מהורה להציג אישור בתוך יומיים כאשר נדרש פרק זמן של חמישה ימים לפחות, וכל זאת בזמן מלחמה כשהשגרה לא קיימת והטרדות והדאגה אינן נותנות מנוח.

עורך הדין יצחק בם, המייצג את 'אמת ליעקב', שלח הבוקר מכתב התראה משפטי לשר העבודה יואב בן צור, ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה ולגורמים נוספים, בטענה לאפליה קשה נגד משפחות של לומדי תורה (שרובן חרדיות) באשר לקבלה למסגרות מעונות יום.

על פי הנטען במכתב ההתראה, הורים רבים במשפחות שבהן האב רשום כאברך קיבלו הודעה לפיה "הורים הלומדים לימודים תורניים והם בגיל גיוס יוכלו להתמודד על מקום במעון רק אם יש בידם פטור משירות צבאי, או אסמכתא על ביצוע שירות צבאי/לאומי/אזרחי". ההודעה שנשלחה השבוע בעיצומה של המערכה מול איראן, כללה דרישה להמציא את המסמכים בתוך יומיים בלבד.

עו"ד בם הגדיר את ההודעה כ"נפלאה בכל קני מידה" והאשים את הרשויות באפליה, שיקולים זרים, רטרואקטיביות והתעמרות בירוקרטית.

"אפליה פסולה ושיקולים זרים"

במכתב טוען עו"ד בם כי "תכלית קיום המעונות היא עידוד תעסוקת הורים ומילוי צרכיהם החינוכיים והחברתיים של הפעוטות", ולכן השאלה האם האב לומד לימודים תורניים (-אברך בכולל) אינה רלוונטית. "אם מבקש משרד המשפטים לעודד שירות בצה"ל – אין מקום להחיל דרישה זו רק על מי שלומדים לימודים תורניים אלא יש להתנות ההתמודדות על מקום במעון בשירות ההורה בצה"ל", טען.

עוד נטען כי הדרישה מהווה "שיקול זר לתכליתם של המעונות", שכן "תכלית קיומם של מעונות היום – דאגה לרווחתם ולצרכיהם של הפעוטות והקלת עול הטיפול בהם כדי לעודד תעסוקת הורים, לא ענישתם של הורים שלא שירתו שירות צבאי או אזרחי. בהחלטה להוציא מהתמודדות את הפעוטות שאביהם לומד תורה הרשות מעניקה משקל מכריע לשיקול שהנו שיקול זר".

טרם ברור האם ההנחיה החדשה של היועמ"שית כוללת גם ילדים שהוריהם עובדים או מנהלים עסק במקביל ללימוד תורה. עו"ד בם טוען במכתבו כי "ככל שהיא חלה על הורים אשר לומדים במקביל לעיסוקים אחרים – הרי יש בכך ענישה על לימוד תורה – הורים אלה, אלמלא שילבו את לימוד התורה עם עיסוקיהם האחרים, לא היו נדחקים מן התור למעון. ככל שכך הדבר, הרי מדובר באפליה פסולה שנועדה לפגוע בלומדי תורה על שום לימודיהם ולא מסיבה אחרת, כי הרי על חייבי גיוס אחרים לא חלה הגזרה".

עוד עולה מהמכתב של עו"ד בם כי ההחלטה למנוע מילדים שהורים לומדים תורה את הזכות לקבלת מסגרת טיפול ראויה, נוגד את נוהל קבלת הילדים למעון שאינו כולל התניה שההורה לא ילמד תורה. "הנוהל לא קובע שמי שאביו לומד תורה ולא שירת בשירות צבאי או אזרחי לא יוכל להתמודד על מקום במעון. קביעה כזאת היא סטייה מהנחיה מנהלית שקבעה הרשות המוסמכת והיא לא יכולה להיעשות כלאחר יד, ללא פרסום דבר שינוי הנוהל וללא מתן תקופת מעבר".

עוד נטען כי "שינוי הנחיות "תוך כדי תנועה" – רטרואקטיביות, פגיעה בהסתמכות ובציפייה – מעבר לכך, שינוי הנחיה מינהלית אינו יכול להיעשות "תוך כדי תנועה" לאחר שנסתיימה תקופת הרישום למעונות. לו ידעו ההורים כי לא יוכל להתמודד על מקום במעון, היו דואגים מבעוד מועד למצוא פתרונות אלטרנטיביים".

התעמרות בירוקרטית בזמן חירום

אחת הטענות החריפות במכתב נוגעת לעיתוי. עו"ד בם מדגיש כי ההודעות נשלחו להורים החל מ-17 ביוני והם נדרשו להמציא מסמכים תוך יומיים, בעוד שההכרזה על מצב מיוחד בעורף הייתה תקפה עד 18 ביוני בשעה 18:00.

"למעשה, ההורים נדרשו להמציא למשרד העבודה מסמכים מהיום להיום, בעוד קבלת מסמכים צה"ל אורכת זמן", נכתב במכתב, שמגדיר זאת כ"התעמרות בירוקרטית בהורים שכל תכליתה היא להשפילם ולהפלותם על רקע השתייכותם המגזרית והחברתית".

מעבר לעובדה כי הדרישה להמצאת מסמכים מצה"ל בתוך 48 שעות אינה ישימה, עו"ד בם טוען כי עצם הדרישה מיותר ונועדה לצרכי התעמרות בלבד: "עם כל הכבוד, לו משרד העבודה (או היועצת המשפטית והמשנה שלה) היו מתעניינים בשאלה מי שירת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי, או בשאלה מי פטור משירות זה, היו יכולים לקבל את המידע הזה בקלות מצה"ל או ממנהלת השירות הלאומי-אזרחי. הדרישה מן ההורים להמציא מסמכים מהיום להיום אינה אל התעמרות בירוקרטית שאין לה תכלית זולת ההתעמרות עצמה".

התעלמות מטובת הילד

המכתב טוען גם להתעלמות מ"שיקול מכריע של טובת הילד", וכי "בכל החלטה הנוגעת לפעוט על הרשות לשקול את טובתו כשיקול בעל משקל משמעותי".

בהקשר זה מוזכר כי הנוהל הקיים מעניק עדיפות לילדים ממשיכים (שהיו באותו מעון בשנה הקודמת) על פני ילדים עם קשיים התפתחותיים או בני משפחות חד-הוריות, ולכן "החלטה לזרוק מן התור את ילדי האברכים מתעלמת משיקול זה לחלוטין". ומשכך אינה מקובלת שכן: "החלטה מנהלית המתעלמת משיקולים רלוונטיים הנה פסולה".

דרישות מהרשויות

עו"ד בם דורש מהרשויות לבטל את ההנחיה "לאלתר", לא לפקוד "'עוון' אבות על בנים" ולבחון את בקשות הרישום ללא קשר למעמדו של אבי הפעוט מול צה"ל. כמו כן, הוא מבקש לעצור את הליך קביעת דירוג הקדימות של הנרשמים למעון עד לביטול ההנחיה או לבירור חוקיותה בערכאות.

ההחלטה של היועצת המשפטית לממשלה לשלול את האפשרות של ילדים שאביהם לומד תורה מקבלת מענה במסגרת מעונות היום, היא צעד אחד נוסף אחרי שהובילה את ביטול סבסוד מעונות היום לילדים שאביהם עוסק בתורה. גם בג"ץ בפסיקתו לא קבע כי יש מקום לשלול מילד חרדי את עצם קבלת השירות של מעון יום אם הוריו רוצים בכך חרף ביטול הסבסוד.

תגובות:

מטעם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, נמסר בתגובה: "בהתאם לפסיקת בג"ץ, החל מ 1.3 לא ניתן לקבל תמיכה למעונות יום בתבחין של לימודים תורניים למי שהוא חייב גיוס ולא הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא".

פנינו למשרד העבודה על מנת לקבל את תגובתם וטרם קיבלנו את התייחסותם. עם קבלת התגובה נביא אותה כאן בשלמותה.